הצהרות שרי החוץ בפסגת הנגב
(צילום: לע"מ)
אחרי שביקרו בישראל לפני כשבועיים, פדרציית המעסיקים והעסקים של מרוקו (CGEM) אירחה הבוקר (יום ג') את ראשי הארגונים העסקיים בישראל שהגיעו לביקור רשמי ראשון של נציגי המגזר הפרטי. הביקור גרר התעניינות לא קטנה מצד כלי התקשורת המרוקאים - על רקע "פסגת הנגב" שהתקיימה השבוע בישראל בהשתתפות שר החוץ המרוקאי.
זו הפעם הראשונה שהפדרציה מארחת גופים עסקיים וכלכליים רשמיים מישראל, כאשר המטרה המוצהרת היא יצירת קשרים שיובילו אנשי עסקים ישראלים ומרוקאים לשיתוף פעולה בתחומים שבהם למדינות יש יתרון יחסי ואפשרות לייעל תעשיות מקומיות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נשיא הפדרציה המרוקאית, חקיב אלג', טען בשיחה עם ynet כי אינו חושש לפגיעה בעסקים בתוך מרוקו בשל יצירת קשרים עם ישראלים: "ברגע שיראו כאן את התועלת של הטכנולוגיה הישראלית שיכולה לייעל את התעשייה המרוקאית בתחומים של אנרגיה מתחדשת וחקלאות, לא תהיה התנגדות. להפך".
אלג' התייחס לדרך שבה הישראלים יכולים לתרום לכלכלה המרוקאית ולשוני באופי ובדרך שבה נעשים עסקים: "אנחנו לפעמים עושים דברים לאט מידי. אם נבין ש'החוצפה' של הישראלים לא באה ממקום רע, נוכל להשתמש בה במסגרת של שיתופי פעולה כדי לייצר מצב שכולם מרוויחים בו".
שר החוץ של מרוקו, נאסר בוריטה, השתתף גם הוא בהתלהבות מחיזוק היחסים בין ישראל למרוקו במהלך ביקורו בארץ במסגרת "פסגת הנגב", ואמר בין השאר בנאומו כי "אנחנו כאן כיצד ליצור דינמיקה חיובית ולפתוח אופקים חדשים עבור האזור".
ה- ECGM הינו הגוף העסקי החזק במדינה, והוא מאגד תחתיו את כל הארגונים העסקיים במשק המרוקאי. הוא כולל את איגוד הטייס והאווירונאוטיקה - תחום שבו נחתם בשבוע שעבר הסכם בין התעשייה האווירית למשרד התעשייה והמסחר המרוקאי, חברות ביטוח, דיגיטל, חברות בנייה, חקלאות ועוד.
על רקע עסקאות הנשק המשמעותיות שנחתמו במהלך ביקורו של שר הביטחון בני גנץ במרוקו לפני מספר חודשים והרכש הבטחוני שיצא לדרך בקלות יחסית בהתאם לאינטרסים של שני הצדדים, ראשי הארגונים העסקיים שהשתתפו במפגש הדגישו את התקווה הגדולה לשיתוף פעולה אמיתי עם המגזר הפרטי בישראל. "הגיע הזמן לעשות עסקים אמיתיים עם ישראל. תעשיית ההייטק הישראלית יכולה לתת לנו את הדחיפה קדימה".
היקף הסחר של סחורות ושירותים בין ישראל ומרוקו עלה בשנה האחרונה בלמעלה מ-6% ועמד על כ-90 מיליון דולר, זאת ללא העסקאות הביטחוניות שלא מדווחות באופן רשמי.
יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים הישראלי, ד"ר רון תומר, אמר לאלג' במהלך המפגש: "התחממות היחסים בין המדינות מאפשרת לנו לראשונה לפעול באופן ישיר וגלוי מול הגופים העסקיים הבכירים ביותר במשק המרוקאי, דבר אשר יאפשר לנו לפתח את העסקים במרוקו במהירות רבה, עם מינימום חסמים רגולטוריים".
נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין הוסיף: "המשק הישראלי יוכל ליהנות משיתוף הפעולה עם מרוקו, הממוקמת בין יבשת אירופה ואפריקה ועשויה לשמש כגשר לחברות ישראליות לפעילות בצפון הסהרה וביבשת אפריקה. כמו כן, מרוקו עצמה מציעה אפשרויות לפיתוח יבוא תחרותי אל ישראל בענפי הרכב, המזון והחקלאות, הטקסטיל, כימיקלים ועוד. מנגד, ישראל יכולה לתרום רבות למרוקו, כמו פיתוחי חקלאות מודרניים, ציוד טכנולוגי, כלכלת השקיה ומים, מעבר מזורז לאנרגיה סולארית, וכן יצירת שיתופי פעולה מוטים איחוד אירופי בכדי לייצר מוצרים וטכנולוגיות משותפים".
איילת נחמיאס ורבין, יו"ר מכון הייצוא, הדגישה: "אירועים שלא יכולנו לדמיין לפני שנה וחצי קורמים עור וגידים לנגד עינינו. מעבר לכך שהשוק המרוקאי עצמו גדול, הוא שער משמעותי לפעילות באפריקה. השינויים הגיאופוליטיים בעולם מחייבים אותנו להסתכל מחדש על הגושים הכלכליים, ובמרוקו אני מוצאת שמבינים זאת היטב. אם נשכיל לפתח את הקשרים הללו ולהעמיק אותם, העוגן של ישראל, טורקיה, יוון ומצרים בצידו האחד של הים התיכון, והעוגן של מרוקו בצידו השני, אנחנו יכולים לפתח את כלכלת הים התיכון באופן שעד עתה לא יכולנו לעשות זאת".
המשלחת ביקרה אתמול גם במרכז הפיננסי של קזבלנקה, CFC – Casablanca Finance City, בו חברות כ-200 חברות מ-50 מדינות אפריקאיות שפועלות במרוקו, ומשלמות דמי מנוי שנתיים.
מנכ"ל CFC, סעיד איברהימי, הסביר לנוכחים מדוע המרכז יכול להוות יתרון לאנשי עסקים ישראלים שיבקשו לפעול במרוקו בכלל ובקזבלנקה בפרט, בעיקר בנושא מימון, פעילות פיננסית ובהקלות מול הרשויות בעשיית עסקים.
הכותב הוא אורח המשלחת העסקית הישראלית
