מחר (יום ה') יחלו במשרד האנרגיה בחישובים, שיימשכו חמישה ימים, לקביעת מחיר הדלק בישראל החל ב-1 בדצמבר. המחיר ייקבע על פי ממוצע מחיר חבית הנפט באגן הים התיכון וממוצע שער הדולר עד ל-28 בחודש, יומיים לפני סוף החודש. לפי שעה מחיר הנפט עולה שוב בהדרגה למחירו בסוף חודש אוקטובר, כ-90 דולר לחבית, אך שער הדולר נמוך בינתיים בכאחוז וחצי לעומת שערו בסוף חודש אוקטובר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אם זה יהיה המצב גם בשבוע הבא מחיר הדלק כנראה יעלה מאד: מחד תיפסק הנחת המס בת השקל השלם, שנקבעה על ידי שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן, ומאידך ההתייקרות תקוזז כנראה במעט, בכמה עשרות אגורות או באגורות בודדות, בשל החישוב של סוף החודש. לפי שעה ספק אם ימונה שר האוצר לפני סוף החודש, כך שכנראה שמחיר הדלק בישראל יקפוץ באחד בדצמבר לסביבות שבעה שקלים. כיום המחיר של ליטר דלק אוקטן 95 בתחנות בשירות עצמי הוא 6.46 שקל, לאחר עליה בתשע אגורות בראשית החודש לעומת המחיר באוקטובר.
1 צפייה בגלריה
תדלוק, מונה חשמל
תדלוק, מונה חשמל
תדלוק, מונה חשמל
(צילומים: גלעד קוולרציק, shutterstock)
כפי שפורסם ב-ynet בתחילת השבוע, היום צפויה להתכנס מליאת רשות החשמל כדי לדון בייקור החשמל באחד בינואר הקרוב בכ-10%-15%, על פי ההערכות המוקדמות. הרשות היא עצמאית והממשלה לא תוכל להתערב בהחלטותיה. ההתייקרות נדרשת בשל עליית מחירי הפחם בעולם בשיעורים ניכרים לאחרונה, כאשר לייצור החשמל בישראל עדיין משתמשים בשיעור של 23% בפחם. אם החשמל יתייקר בשיעור גבוה בינואר, צפויה התייקרות של המים בכ-5% וכמו כן יהיו התייקרויות במוצרים ובשירותים שבהם משקל השימוש בחשמל הוא גבוה.
בעקבות העלאת הריבית הבסיסית במשק בחצי אחוז ל-3.25% על ידי בנק ישראל, שתעודכן מחר בתעריפי הבנקים מתחזק הבוקר השקל מול הדולר בחצי אחוז ושערו במסחר הרציף נע סביב 3.456 שקל. האירו שמתחזק בעולם בכחצי אחוז מול הדולר עולה מעט גם כאן בכעשירית האחוז ונסחר סביב שער של 3.57 שקל, כאשר הפער בין האירו לדולר עומד כבר על קרוב ל-3.5% לאחר שרק לפני שבועות ספורים שער הדולר היה גבוה בכאחוז מהאירו.
התחזקות השקל נובעת בין השאר, על פי האנליסטים, הן בשל הסיכויים הגדלים שהרכבת הממשלה החדשה ומינוי שרים למשרדים הכלכליים קרוב כעת וכמו כן בשל העלייה בריבית בארץ, כאשר התחזקות האירו נובעת מההערכה לעלייה משמעותית הצפויה בריבית באירופה, בשל העליה המדאיגה באינפלציה במדינות היבשת בשבועות האחרונים, חרף תחילת העלאות הריבית גם באירופה לפני חודשיים.
ראשי הארגונים הכלכליים פנו בימים האחרונים לנגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, והציעו שלא יעלה עוד את הריבית בהחלטות הבאות, מראשית 2023, כדי למנוע התדרדרות למיתון ועל מנת לאפשר לממשלה לגבש ולבצע תוכנית כלכלית מקיפה שמטרתה תהיה זהה לזאת של בנק ישראל – בלימת האינפלציה. על הפונים נמנים נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי, נשיא לשכת רו"ח, חן שרייבר, נשיא התאחדות התעשיינים, רן תומר, נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ונשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי.