רשות המים ותאגידי המים אינם מפרסמים לציבור נתונים בדבר צריכה מוגברת של מים על ידי צרכנים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני).
צריכה מוגברת, לעיתים נובעת מנזילות ולעיתים מסיבות אחרות, אולם מדו"ח המבקר עולה כי בדו"חות השנתיים של התאגידים חסר פירוט על אודות מספר הפניות בגין צריכה מוגברת ומספר הנזילות שהוכרו. כמו כן, לא מפורטים נתוני צריכה מוגברת בכל תאגיד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר בחוסר התייחסות לתלונות של צרכנים על נזילות, שמקורן הוא לעיתים בצנרת המשותפת. כשיש צריכת מים חריגה, הפרשי המדידה של הצריכה החריגה מחולקים בין כל הצרכנים בנכס, והחלק היחסי מתווסף לצריכת המים הפרטית של כל צרכן במה שמכונה "צריכה משותפת".
לפי מספר התלונות שמגיעות ל-ynet בנושא, מדובר באחת התלונות השכיחות ביותר כיום בנושא צריכת מים, כשחלק מהצרכנים אף טוענים שכלל לא נתגלתה נזילה אצלם ואין הסבר לצריכה החריגה.
התאגידים לא מפרסמים את סוגי הפניות של הצרכנים
לפי כללי אמות המידה לשירות של רשות המים, כשצרכן מזהה צריכת מים בכמות הגבוהה ב-50% מהצריכה הרגילה שלו, הוא רשאי לפנות לתאגיד המים אליו הוא משתייך בבקשה להכיר בצריכה חריגה ולשלם תעריך מופחת.
לפי משרד המבקר, בדו"חות השנתיים שמפרסמים התאגידים אמנם מצוין נתון בדבר מספר הפניות אליהם, אך חלק מהתאגידים אינם מפרטים את סוג הפניות. התאגידים שכן מפרטים את סוג הפניות, מסווגים אותן באופן שונה ואין פירוט בעניין תלונות על נזילות.
לדוגמא, תאגיד מי שבע, השיב למשרד מבקר המדינה כי בשנת 2019 הגיעו אליו 44,740 פניות בנושא צריכה חריגה. התאגיד מפרסם בדו"ח השנתי את מספר הפניות, אך אינו מפרט את נושאי הפניות.
"התאגידים לא מחויבים לדווח מתי הסתיים הטיפול או זוכה הצרכן"
בתשובתה למשרד המבקר, ציינה רשות המים כי "לא ניתן למפות את הפניות המתקבלות בנוגע לצריכה מוגברת במערכת פניות הציבור, מכיוון שפניות המתקבלות ברשות המים בנושאים הקשורים לצריכה מוגברת ברוב המקרים מועברות לטיפולו הישיר של התאגיד.
"נציגי התאגידים בדרך כלל מעדכנים את רשות המים שהפנייה התקבלה ותטופל, אך הם אינם מחויבים לדווח מתי הסתיים הטיפול או מתי זוכה הצרכן. לפי נתוני רשות המים, בשנת 2019 היו 432 פניות בעניין צריכה חריגה הנובעת מנזילה, ושש נמצאו מוצדקות".
רשות המים הוסיפה כי "מדו"חות הביקורת שערכה בתאגידים עולה כי התגלו ליקויים הנוגעים להתנהלות התאגידים בעת איתור צריכה חריגה במדים המשויכים. כך, נמצאו ליקויים הנוגעים לאי-שליחת נציג לנכס, אי-יצירת קשר טלפוני ואי-ציון אחוז החריגה בחשבון המים. הרשות ציינה כי במסגרת הבקרה שהיא עורכת התאגידים בדרך כלל נענים לדרישה ומתקנים את הליקויים שנמצאו בביקורת שלה".
לעניין חובת התאגיד להודיע לצרכן בכתב על תוצאות הבדיקות שערך, על הפעולות שנקט בעקבותיהן, ועל זכותו להשיג על ממצאי הבדיקה לפני רשות המים, נטען כי הרשות "שוקלת בחיוב לכלול בחינת נושא זה במסגרת הביקורת הבאה שלה בתחום אמות המידה".
משרד המבקר מדגיש כי בדיווח של התאגידים לצרכנים בעניין נזילות אלה, כגון מספר הנזילות וזמן הטיפול בהן, יש עניין ציבורי רב לצרכני המים ולכן מומלץ לאסדר דיווח זה. כמו כן, המבקר קורא לדאוג ל"אסדרה מפורטת של סיווג הפניות שהתאגידים נדרשים לפרסם על מנת ליצור אחידות בדיווח, לרבות נתונים על מספר הפניות בנושא צריכה מוגברת ומשך זמן הטיפול בפניות הציבור, כדי לשקף בפני הצרכנים את המידע הנוגע להם".
הטיפול באוכלוסיות חלשות לוקה בחסר
עוד קובע מבקר המדינה כי צרכנים מאוכלוסיות זכאיות, כמו ניצולי שואה ומקבלי קצבת נכות, לא תמיד מקבלים את ההנחה המגיעה להם.
5 צפייה בגלריה
רבים מהם כלל לא מגיעים לסף הזכאות להטבה. מחאת הנכים- חוסמים את כביש החוף באזור נתניה
(צילום: לביא נאור)
לפי מנגנון הסיוע הקבוע בתקנות תאגידי מים וביוב, אוכלוסיות זכאים מקבלות הקצאה של 3.5 מ"ק לחודש, בנוסף לכמות הניתנת לכל אזרח בתעריף הנמוך. עם זאת, צרכן שלא עובר בחודש את הכמות של 3.5 מ"ק לא יהנה מההטבה. לכאורה, זו אמנם תוספת חשובה לאוכלוסיית הנכים, שחלקם זקוקים לכמות מים גדולה יותר בשל סיבות רפואיות, בפועל הנחה ראויה יותר היתה הנחה מהמ"ק הראשון.
מבדיקת מיצוי הזכויות של אוכלוסיית הזכאים, עולה כי רבים מהם לא מקבלים את ההטבה: 20% מהזכאים - 81,595 איש, לא צורכים מים מעבר ל-3.5 מ"ק בחודש, על כן לא ניצלו את ההטבה. 19% צורכים 0.5 מ"ק מעל הכמות 75,641 איש. השאר, כ-34%, צורכים מ-0.5 מ"ק עד מעל 2 מ"ק מעל הכמות הבסיסית: 136,372 איש. 27% נוספים - לא דווחו בינואר 2020.
נמצא כי על פי הערכת רשות המים, ב-2019 הכמות הממוצעת שניצל צרכן זכאי מעל הכמות היתה 0.8 מ"ק מתוך המכסה הנוספת של 3.5 מ"ק כלומר, ניצול של 23%.
הנחה של 153 מיליון שקל במים לא נוצלה
למעשה, שיעור ניכר של תקציב ההטבה אינו מנוצל במשך שנים. בשנים 2018-2015 שולמו 50-25% מכספי המענקים. יוצא מכך שבתקופה של ארבע שנים, לא נוצלו כ-153 מיליון שקל - 60% מהתקציב.
אי-הניצול המשמעותי של ההטבה בידי הזכאים נדון בוועדת הכספים. יו"ר הוועדה נתן הנחיות מפורטות לקידום שינוי המודל, ורשות המים התבקשה להציע מודל מתאים בתוך שבועיים. רשות המים הציעה מודל כזה לאוצר אך האוצר עיכב זאת. מאז עברו יותר משנתיים וחצי, משרד האוצר טרם הגיש הצעת תיקון לתקנות לוועדת הכספים, ומנגנון הסיוע נותר ללא שינוי.
לפי משרד המבקר, "מן הראוי שמשרד האוצר, האמון על הכנת התיקון לתקנות, ורשות המים כגוף המאסדר והמפקח במשק המים, ישלימו את הליך החקיקה לשינוי מנגנון הסיוע לאוכלוסיות זכאיות באופן שיאפשר ניצול מיטבי של ההטבה על ידי הזכאים לה".
יש לשפר את מנגנון איתור הזכאים להנחה בחשבון המים
כמו כן, נראה שלא כל הזכאים מקבלים את ההטבה האוטומטית בחשבון המים. משרד האוצר מסר כי "בשנים האחרונות נעשו השקעות משמעותיות במערכות המחשוב במטרה ליצור אופטימיזציה במעבר הנתונים והמידע מהגופים השונים המעבירים את נתוני הזכאויות", וכי "הוקצו ועדיין מוקצים תקציבים... בניסיון לשפר את המערכות שיאפשרו את ניצול הזכאות".
רשות המים מסרה למשרד מבקר המדינה כי התאגידים מתקשים לאתר את 65 אלף הזכאים הנותרים, בין היתר משום שמדובר בצרכנים המתגוררים בכתובת שאינה כתובת המגורים הרשומה במרשם האוכלוסין, כגון צרכנים המתגוררים במוסדות שיקום וכן בין היתר בשל טעויות בדיווחים מספקי המים. הרשות טוענת כי ערכה פעולות יזומות לסיוע בטיוב הנתונים של התאגידים, והיא משפרת ומפתחת באופן תדיר את מערכת הקליטה והדיווח.
לפי המבקר, מן הראוי שרשות המים תשקול שיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה במרכז השלטון המקומי ועם גורמים נוספים על מנת להגיע לבסיס הנתונים המיטבי והמעודכן שיגדיל את שיעור הזכאים המאותרים.
יש לאפשר הנחה גם למעוטי יכולת
בין האוכלוסיות הזכאיות להנחה: נכים הזכאים לגמלה, נכי רדיפות הנאצים, נכי המלחמה בנאצים ונפגעי פעולות איבה, אך משום מה, לא מעוטי יכולת לפני גיל פרישה.
במנגנון הסיוע לצרכני החשמל יש התייחסות לקבוצות זכאים מעוטי יכולת, ואילו מנגנון הסיוע לצריכת המים אינו נותן מענה לקבוצות אלה, אף שמדובר בשירות תשתיתי לאספקת שני מוצרים חיוניים.
לפי משרד המבקר, "על משרד האוצר ועל רשות המים לשקול להכליל קבוצות אוכלוסיות חלשות נוספות של מעוטי יכולת ברשימת הזכאים להטבה ובכך לאפשר ניצול טוב יותר של התקציב למנגנון הסיוע במשק המים. כן מומלץ לבחון שיתוף מנגנון להעברת המידע על הזכאים בין חברת החשמל ובין תאגידי המים".
בנוסף, רשות המים וכן מרבית התאגידים שנבדקו לא פרסמו באתרים שלהם הסבר על הזכאות להטבה או פירוט הזכאים, למרות החובה המוטלת עליהם.
לעומת זאת, בנושא ניתוקי מים חל שיפור. נראה כי הנוהג למנוע מאזרחים מצרך בסיסי פסק כמעט לחלוטין בזכות כללי הניתוקים של הרשות. בחלק מהתאגידים שנבדקו נעשו בשנים 2014-2011 מאות ואף אלפי ניתוקים לחייבים, בעוד שמ-2015 כמעט שלא נעשו ניתוקים.
חלק מהתאגידים לא גובים מספיק
נושא נוסף אליו מתייחס הדו"ח הוא פחת המים ופחת הגבייה של התאגידים. אלה עדיין חורגים מהנורמה בכ-69 מיליון שקל (ב-2018) ויש פערים משמעותיים בין התאגידים החלשים המשרתים את אוכלוסיית המיעוטים, המשתייכים לקבוצת התאגידים הזכאים, לבין יתר התאגידים. כלומר, ביישובים האלה יש פער גדול בין השימוש במים לבין תשלום על מים.
פחת מים הוא הפער בין כמות המים המוזרמת למערכת המים לבין כמות המים שהצרכנים מחויבים בה לצורך תשלום. פחת מים יכול לנבוע, למשל, ממדידה לא נכונה, מדלף, מנזילות ומגניבות מים.
למרות שחלה ירידה בפחת המים (חיסרון של כ-203 מיליון שקל ב-2018) וירידה בפחת הגבייה - שניהם עדיין גבוהים ולא עומדים בנורמה שקבעה הרשות.
אף שהתאגידים החלשים קיבלו "סל סיוע", באמצעות סבסוד צולב בתעריף ומענקים, כדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים בכוחות עצמם ולעמוד, מטרה זו לא הושגה. עד שלא יטופלו הערכים הקיצוניים של פחת המים ופחת הגבייה בתאגידים אלה, אין בכוחו של סל הסיוע הכספי לבדו כדי לפתור את בעיותיהם ולהביאם לעצמאות כלכלית.
לפי המבקר, מן הראוי כי משרדי האוצר והאנרגיה ורשות המים ישתפו פעולה ביניהם כדי למצוא פיתרון לקשיים בהתמודדות עם הסוגיות הייחודיות לתאגידים החלשים על מנת לחתור לפיתרון מערכתי שייתן מענה לתמהיל הבעיות המאפיינות תאגידים אלה.
לא צומצם מספר התאגידים
בנוסף, המהלכים לתיאגוד אזורי לא צלחו. המועד ליישום המדיניות הזאת נדחה במשך כשש שנים וחצי, ועל אף ניסיונות חוזרים ונשנים, ועל אף שהציעה מענקים לתיאגוד אזורי, לא הצליחה רשות המים להביא לידי יישום אף לא אחד ממתווי התיאגוד האזורי שהציעה, וזאת בשל התנגדותם של רוב הרשויות המקומיות והתאגידים ושל מרכז השלטון המקומי. רק 24 מתוך 56 התאגידים הקיימים משרתים מעל 100 אלף תושבים.
במקביל, הרווח של התאגידים עלה מ-10 מיליון שקל ל-275 מיליון שקל. בשנים 2011-2018 השקיעו התאגידים ברשתות המים והביו 8.6 מיליארד שקל.
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר, רשות המים, הרשויות המקומיות ומרכז השלטון המקומי לבחון כיצד להתמודד עם סירוב הרשויות המקומיות החזקות לסבסד את עלויות ההשקעות הנדרשות.
מרשות המים נמסר: "הקמת תאגידי המים כבר הביאה להתייעלות דרמטית ולמהפכה של ממש במשק המים העירוני בכל רחבי הארץ. רשות המים השיגה הצלחה גדולה בהשגת היעדים שהציבה לתאגידים בעשור האחרון, במגוון תחומים בהם הפחתת פחת המים באופן שהביא לחיסכון של 203 מיליון שקל בשנה והשקעה גדולה מצד התאגידים ברשת המים והביוב העירונית כפי שצויין בדו"ח.
"מהפכה זו מלווה בפיקוח רשות המים על תאגידי המים העירוניים, בין היתר על תוכנית האב ההנדסיות של התאגידים, אמות המידה לשירות לצרכן, מינוי בעלי תפקידים והממשל התאגידי. בנוגע להחלטת הממשלה בנושא צמצום התאגידים - כידוע ועל אף המאמצים הרבים של רשות המים, תהליך התאגוד האזורי מצוי בליבת הסכסוך שבין השלטון המקומי והמרכזי מזה שנים רבות וישנו קושי אמיתי לקדם את הנושא. רק לאחרונה התקיים דיון על כך בכנסת והנושא נבחן מחדש".
