החששות מפני מיתון ברחבי העולם ובארה"ב בפרט ממשיכים, אולם בישראל מרבית המומחים מעריכים כרגע כי זה לא המצב, על אף ההאטה מסוימת שכבר מורגשת בענפים אחדים במשק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשיחה עם ynet, ציין גורם ממשלתי בכיר כי "בישראל יש אומנם האטה מסוימת בפעילות המשק, אולם ככל הנראה מיתון אינו קרב כעת. יחד עם זאת, יש כמובן לפקוח עין ולוודא שזה אכן המצב גם לקראת חגי תשרי והסתיו".
על פי ההגדרה הרשמית, מיתון הוא מצב שבו בשני רבעונים רצופים קיימת צמיחה שלילית במשק. בתקופות רגילות, מיתון גורר עימו לרוב ירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר ועלייה בשיעורי האבטלה.
לפי שעה, ברבעון הראשון של שנת 2022 (ינואר עד מרץ) נרשמה בישראל צמיחה שלילית של 1.9%, בעיקר בשל התפשטות האומיקרון ושהייתם של כחצי מיליון ישראלים בבידודים. כלומר, אם גם הרבעון השני (אפריל עד יוני) יציג צמיחה שלילית יוכרז אומנם רשמית שישראל נכנסת למיתון, אולם כפי שנודע התחזיות באוצר ובמוסדות הפיננסים הן שהמשק הישראלי דווקא צמח מעט ברבעון השני (חצי אחוז עד אחוז) ולא צפוי כעת עוד רבעון עם צמיחה שלילית.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) היא שמדווחת את נתוני הצמיחה במשק, במסגרת פרסום "החשבונות הלאומיים". אלה, ביחד עם נתוני הרבעון השני של שנת 2022, צפויים להתפרסם ב-16 באוגוסט ואז יתברר עד כמה המשק הישראלי נכנס להאטה.
בינתיים, בבורסות ובשווקים העיקריים בעולם כבר מגיבים להאטה בפעילות, כאשר החשש הוא שהמיתון כבר החל למעשה בארה"ב, בגרמניה ובמדינות אחרות. השבוע יפורסמו נתוני התעסוקה בארה"ב וקיימת דריכות לראות אם כבר יש השפעה של ההאטה על גיוס העובדים במשק האמריקני.
יחד עם זאת, אחת ההגדרות של מיתון אינה מתקיימת בימים אלה - המחירים לא יורדים, בעיקר בשל המלחמה באוקראינה והגידול בביקושים לאחר יציאת העולם משיא משבר הקורונה. מצב כזה, אם אכן יתברר שיש כניסה למיתון במדינות שונות, יהיה חמור שבעתיים שכן אז המסקנה היא שהמדינות נכנסות למצב של סטגפלציה - מיתון המשולב עם אינפלציה. במצב כזה, הסובלים העיקריים הן השכבות החלשות וקיים חשש כבד מגידול בעוני.
"המשק עשוי להתחמק מהמיתון ויחווה רק האטה"
גם בבנקים ובבתי ההשקעות סבורים שישראל עדיין לא מצויה בפתחו של מיתון. כך למשל, מודי שפריר, אסטרטג שווקים פיננסיים ראשי בבנק הפועלים, אמר כי "בעוד שבארה"ב ובאירופה מתגברים הסימנים לגלישה למיתון לקראת 2023, בישראל איננו צופים כי הכלכלה תגלוש למיתון, אלא רק להאטה בקצב הצמיחה.
"בניגוד לעולם, המגזר העסקי בישראל ממשיך לשדר אופטימיות, כפי שבא לידי ביטוי בסקרי הציפיות השונים, הן לגבי המצב הכלכלי בהווה והן לגבי העתיד. בנוסף, נראה כי הביקוש לעובדים בישראל עדיין גבוה מאוד, חרף התקררות שוק ההייטק".
עוד אמר שפריר, כי "כלכלת ישראל תלויה הרבה פחות במחירי האנרגיה בעולם, בניגוד לאירופה, והעודף החריג בתקציב המדינה ב-12 בחודשים האחרונים מאפשר מרחב תקציבי לממשלת להורדת יוקר המחייה, כמו הורדת מס הבלו על הדלקים.
"יחד עם זאת, הציפייה להאטה משמעותית ואף למיתון בארה"ב ובאירופה ב-2023, בשילוב עם הצפי להמשך העלאת ריבית חדה בישראל עד לכ-2.5%-3% והעלאות המחירים, הובילו בחודשים האחרונים לירידה חדה יחסית באופטימיות הצרכנים בישראל, הצפויה להתבטא בסופו של דבר גם בהאטה הצריכה הפרטית. בנוסף, הירידות החדות במניות חברות הטכנולוגיה בעולם מאותתות על צפי להתכווצות יצוא שירותי ההייטק מישראל, אחד מקטרי הצמיחה של המשק".
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, הוסיף כי "בעוד שבעולם אין ספק שמדינות רבות בדרך למיתון, בישראל נדמה שהמשק עשוי להתחמק מהמיתון ויחווה רק האטה בפעילות. ישנן להערכתנו שלוש סיבות עיקריות לחסינות היחסית של המשק הישראלי. ראשית, סקטור הייטק שיש לו משקל גדול בפעילות במשק ובשוק העבודה חווה אומנם האטה, אבל אין ספק שהביקוש לטכנולוגיות ימשיך להיות גבוה ולתמוך בענף. שנית, מכיוון שהאינפלציה בישראל נמוכה יחסית לעולם, בנק ישראל בתגובה לא יצטרך להעלות את הריבית לרמות גבוהות כמו במדינות אחרות, כך שהפגיעה בפעילות מצד הריבית תהיה מתונה יחסית. לבסוף, העודף התקציבי ויחס החוב לתוצר הנמוך מאפשרים לממשלה הבאה לבצע צעדים תומכים בכלכלה כשזו תאט".
יצוין שבימים האחרונים הפחיתה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה הכלכלית העולמית ל-3.6% בשנת 2022, לעומת תחזית קודמת של 4.4% וצמיחה של 6.1% בשנת 2021. גם תחזית הצמיחה ל-2023 הופחתה מ-3.8% ל-3.6%, אולם הממוצע העולמי אינו מעיד על מיתון קשה שאינו צפוי לפי שעה ברוב מדינות העולם.
