בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אם לארבעה נגד בעלה לשעבר, ואישר לה למכור את הדירה שהייתה בבעלות בני הזוג בעיר – וזאת בניגוד להסכם הגירושים.
בהסכם נקבע בין היתר שפירוק השיתוף בנכס יבוצע רק בהגיע אחרון הילדים לגיל 21, כלומר ביולי 2030, ועד אז תינתן לאישה וילדיה הזכות לגור בו. עוד נקבע שהבעל לשעבר יוכל להגיע לדירה רק בתיאום מראש עם גרושתו.
בתביעה שהגישה סיפרה האישה שהגרוש הסית את ילדיהם נגדה, עד שהם השתלטו על חניות הדירה וחדריה, ודחקו אותה לישון בסלון באופן שאינו מאפשר לה לחיות חיים תקינים בביתה שלה. לדבריה, בשל התנהלות ילדיה מזה תקופה שהיא אינה מתגוררת בדירה, ובנסיבות שתוארו היא מבקשת להקדים את פירוק השיתוף ולמכור אותה.
הגרוש טען מנגד שאין מקום להקדמת פירוק השיתוף. לטענתו, הדירה משמשת עוגן לילדיו על רקע חוסר תפקודה של האם כהורה, ואין הצדקה לטלטל את עולמם לשווא.
השופט רמי בז'ה הסביר שחוק המקרקעין מסמיך את בית המשפט להורות על פירוק שיתוף בדירה המוקדם לזה שנקבע בהסכם גירושים, וזאת במידה שחלפו שלוש שנים מאז כריתתו ומתקיימות נסיבות המצדיקות זאת. לדבריו, שני התנאים מתקיימים במקרה זה.
מבחינת התנאי הטכני של חלוף הזמן, הרי שהסכם הגירושין נחתם לפני כחמש שנים ומכאן שהאישה עומדת בו. אשר לתנאי המהותי, המערב שיקולי צדק, נקבע כי לנוכח העובדה שגם הגרוש פעל בניגוד להסכם הגירושין - גם הוא מתקיים.
מעדויות בני הזוג לשעבר עלה כאמור שהאישה אינה גרה בדירה מזה תקופה, ושגם הגרוש אינו מעוניין שהיא תמשיך לגור שם. השופט קיבל את גרסת האישה שלפיה המשך מגוריה בדירה הפך לבלתי אפשרי, ובפועל בעלה לשעבר הוא שדחק את רגליה ממנה תוך שהילדים, לפחות חלקם, מסייעים לו בכך.
בפסק הדין צוין שהבעל לשעבר הודה במשפט שהפר בעצמו חלק מהוראות הסכם הגירושין, כמו האיסור להיכנס לדירה ללא רשות גרושתו. כמו כן נדחתה טענת האב שלפיה הותרת המצב הקיים – שבו ילדיו גרים לבד בדירה ללא מבוגר אחראי – היא הדבר הנכון עבורם.
"אין בידי לקבל את טענת הנתבע לפיה דירת המגורים מהווה עבור הילדים 'עוגן' וזאת מבלי שקיימת נוכחות הורית של מי מהצדדים עמם בדירה", כתב השופט. "במצב דברים זה לא מצאתי שיש ממש בטענת הנתבע לפיה יש הכרח שהילדים ימשיכו להתגורר בדירת המגורים דווקא וטובתם מחייבת המשך מגוריהם בדירה, ואני דוחה טענה זו".
לפיכך נקבע שהצדדים יפעלו בהקדם על מנת למכור את הדירה בשוק החופשי, ובמידה שלא יצליחו – ימונה כונס נכסים על מנת לבצע את פירוק השיתוף ולמכור את הנכס למרבה במחיר, תוך חלוקת התמורה ביניהם. האב חויב לשלם לגרושתו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אורי אביב
• ב"כ הנתבע: עו"ד אברהם נונו
• עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין