בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה לאחרונה עתירה שהגיש תושב רמת גן נגד החלטה המונעת ממנו הקמת ממ"ד בחצר ביתו הממוקם שם.
מדובר בבעלי בית מגורים חד-קומתי בן שלושה חדרים וגינה ברחוב קרייתי. נכון להיום אין בנכס ממ"ד או מקלט. עוד לפני מלחמת חרבות ברזל הוא הגיש בקשה להיתר בנייה להקמת ממ"ד בחצר שלו, במרחק כתשעה מטרים מהקיר החיצוני האחורי של ביתו. הוא ביקש שהממ"ד ייבנה במקום מחסן שכבר נמצא בגינה בהיתר, ושטחו יהיה גדול ממנו פי שלושה.

1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן דחתה אותו בטענה שלא מדובר במרחב מוגן דירתי תקני אלא בכזה וולונטרי שאינו מתאים למגורים. לעמדתה, ביכולתה לאשר רק ממ"ד שמוקם כתוספת לבניין קיים.
הוא לא ויתר ופנה לוועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז תל אביב, אלא שגם שם נדחה. גם היא נימקה שהבינוי המוצע אינו מרחב מוגן דירתי כמובנו בחוק, אשר דורש בין היתר גישה למבנה מתוך בית המגורים. היא שוכנעה שבפועל קיימות חלופות תכנוניות שתאפשרנה הקמת ממ"ד כהגדרתו בחוק, כך שאין הצדקה לקבל את המבוקש.
"אין זו החלטה קלה לסרב למיגון כלשהו, יהא אשר יהא, בימים אלה בהם חשיבות הממ"ד ניכרת לעין כל. אולם בנסיבות העניין מדובר בבקשה להיתר אשר גלומה בה סטייה ניכרת מתוכנית ולא ניתן לאשרה", נכתב בהחלטת הוועדה.
אבל הדייר לא אמר נואש ובאפריל האחרון הגיש את העתירה לבית המשפט. לטענתו, החלטת ועדת הערר שגויה שכן הממ"ד המבוקש אושר כתקני על ידי פיקוד העורף, ולא מדובר בסטייה ניכרת. לשיטתו ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני ויש לבטלה.
אבל השופטת יעל בלכר מצאה לנכון שלא להתערב בהחלטת ועדות התכנון. היא כתבה כי "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והמסמכים שהונחו לפניי ושמעתי את הצדדים, ועל אף הקושי שבדחיית בקשה מסוג זה בימי מלחמת חרבות ברזל - אין לי אלא לדחות את העתירה".
היא ציינה שהעותר לא הצביע על פגם כלשהו שנפל בהחלטה, ולא עלה בידו לבסס עילה מהמשפט המנהלי, שיש בה כדי להצדיק את ביטולה. הודגש שמדובר בהחלטה מנומקת שהתקבלה בהליך תקין תוך שמיעת טענות הדייר, ואין היא חורגת ממתחם הסבירות.
לגוף הבקשה חזרה השופטת על נימוק הדחייה שהעלו הוועדות, ולפיו אין מדובר בממ"ד על פי ההגדרה הרלוונטית בדין. מרחב מוגן דירתי, הבהירה, נמצא בתחום הדירה ומחובר אליה, כאשר הכניסה אליו מתבצעת מתוכה. "אין זה מצב הדברים בבינוי המבוקש על ידי העותר", הדגישה. לפיכך היא דחתה את העתירה תוך חיוב הדייר בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ העותר: עו"ד מירה בורנשטיין • ב"כ המשיבה 1: עו"ד אפרת דידי-קונפינו • ב"כ המשיבה 2: עו"ד מיכל פליגלר (שטיין) מפמת"א (אזרחי) • עו"ד אבישי רוזנבלום עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין