1 צפייה בגלריה
אישה נערה ילדה צעירה דיכאון אילוס אילוסטרציה
אישה נערה ילדה צעירה דיכאון אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת שהגיש בעל דירה והורה לפנות ממנה תוך 90 יום את כלתו לשעבר ושלושת נכדיו. השופטת מורן ואלך-ניסן דחתה את גרסתה שלפיה הוא העניק את הנכס במתנה לבנו, בעלה לשעבר.
בנובמבר 2015 נחתם הסכם שכירות לשנתיים בין בעל הדירה לבין בנו וכלתו, עם אופציה להארכה לשלוש שנים. דמי השכירות הועמדו על 100 שקל לחודש. בפברואר 2021 חל משבר ביחסי בני הזוג והבן עזב את הדירה. בינואר 2022 הם התגרשו אך האישה המשיכה לגור עם הילדים בדירת הסב.
בתביעת הפינוי שהגיש הוא טען שהוא בעל הזכויות הבלעדי בדירה. הוא ציין כי בעבר ביקש לעזור לבנו וכלתו ולכן אפשר להם לגור בנכס תמורת דמי שכירות סמליים. לדבריו, היא מחזיקה כעת בדירה שלא כדין, ללא הסכם שכירות תקף, ואף מבלי לשלם דמי שכירות ראויים כך שיש להורות לה לצאת מהדירה.
כלתו טענה מנגד שמדובר בסכסוך בינה לבין בעלה לשעבר שהתובע מבקש לקחת בו חלק. לשיטתה, הדירה נרכשה על ידי החם עבורה ועבור בנו במתנה. לדבריה, בשל שיקולים שונים ובהם חשש שלו לרשום את הדירה על שם הזוג הצעיר, עקב התמכרות בנו לסמים והימורים, הוא בחר להותיר את הרישום על שמו אך הצהיר בכל הזדמנות כי זו דירתם.
היא הוסיפה שהסכם השכירות הוא פיקטיבי ונועד לאפשר את רישום הילדים במוסדות חינוך הסמוכים לדירה. בתביעה נגדית היא דרשה להצהיר כי היא זכאית לחצי מהזכויות בדירה וכי יש לכלול אותה באיזון המשאבים בהליך הרכושי בינה לבין בעלה לשעבר.
אבל השופטת מורן ואלך-ניסן קיבלה את תביעת הפינוי ודחתה את תביעת האישה. היא ציינה שאין מחלוקת שהדירה רשומה על שם הסב בלבד ושהנטל לסתור את המרשם הוא כבד. לא זו בלבד שהכלה לא הציגה מסמך התומך בטענת המתנה, בניגוד לחוק המחייב רישום בעסקאות מקרקעין, אלא שהסב הציג מסמך סותר: הסכם שכירות בינו לבין בני הזוג.
בפסק הדין צוין שגרסאות האישה לעניין קבלת הדירה במתנה לא היו עקביות והשתנו במהלך ניהול ההליך. כך למשל, בכתב ההגנה היא טענה שהדירה נרכשה עבור בני הזוג עם נישואיהם אך בעדותה אמרה שהדירה ניתנה להם רק ב-2015.
זאת ועוד, היא נמנעה מלהביא עדים ואסמכתאות שיכלו לתמוך בגרסתה. היא לא זימנה לעדות אף אחד מהשכנים שלטענתה ידעו על ההבטחה לתת לה את הדירה במתנה. בסופו של דבר קבעה השופטת שעל הנתבעת לפנות את הדירה בתוך 90 יום. היא חויבה בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עוה"ד טל ליפר ואח' • ב"כ הנתבעת: עוה"ד שרונה כחלון סעדה ואח' • עו"ד אורה צימברג עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין