שנת הלימודים נפתחה כסדרה ואיתה עולות מספר שאלות בנוגע לזכויות המורים כנפגעי תאונות עבודה. מה נחשב לתאונת עבודה, והאם מורה שהרימה את הקול והפכה לצרודה זכאית לפיצויים? בעזרתה של עו"ד ענת קאופמן, יו"ר הוועדה לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין המתמחה בדיני נזיקין וביטוח, הכנו מדריך שמשיב על השאלות השכיחות הנושא.
מהי בכלל תאונת עבודה? פגיעת עבודה לפי דיני הביטוח הלאומי כוללת 3 סוגי תאונות שנוצרו תוך כדי עבודת העובד ועקב עבודתו:
תאונת עבודה: "תאונה" שאירעה תוך כדי עבודתו של עובד, ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
מחלת מקצוע: מחלת מקצוע היא מחלה הנגרמת עקב העבודה, כתוצאה מתנאי העבודה או מנסיבות אחרות הכרוכות בעבודה, ופוגעות בעובד באופן כרוני. יש רשימה של מחלות מקצוע, ורק מחלות מתוך הרשימה יוכרו כתאונות עבודה בהתקיים התנאים הרלבנטיים.
מיקרוטראומה: פגיעה שנגרמת כתוצאה מרצף של פעולות חוזרות ונשנות, שכל אחת מהפעולות גורמת לפגיעה זעירה בעלת אופי "תאונתי" ולנזק זעיר שלא ניתן לאבחון, עד להצטברות הנזקים הזעירים לנזק של ממש לאחר פרק זמן ארוך. תורת המיקרוטראומה פותחה על ידי בתי הדין והיא נותנת מענה למחלות ופגימות רבות אשר אינן נכללות ברשימת מחלות המקצוע.
"חשוב לדעת", מציינת עו"ד קאופמן. "שלצורך הגשת תביעה לביטוח לאומי לא צריך להוכיח אשמה, התאונה עשויה להיות מוכרת בין אם היא נגרמה באשמת המעביד ובין אם לא. שאלת האחריות אינה רלבנטית".
מה נחשב כתאונת עבודה למורה? את סוגי תאונות העבודה ניתן לחלק לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה הם כל אותם מקרים מובהקים כגון החלקה ממים במדרגות בית הספר, תקיפה על ידי אחד ההורים או תלמידים, נפילה מגובה/מכיסא, וכיוצ"ב. הקבוצה השנייה הם כל אותם מקרים שאדם מן השורה לא מיד עשוי לחשוב שהם נכנסים להגדרה של "תאונות עבודה". למשל, אירוע מוחי או התקף לב כתוצאה מאירוע מלחיץ בעבודה, הטרדה מינית בעבודה, התעמרות בעבודה, חבלה או תאונת דרכים בדרך לעבודה או בדרך הביתה, צרידות עקב צעקות וכיו"ב.
מי מחליט אם אירוע שארע למורה הוא תאונת עבודה?
השאלה אם מדובר בתאונת עבודה או לא היא שאלה של חוק ופרשנות של בתי המשפט. אם המקרה עונה על ההגדרה של תאונה שאירעה תוך כדי העבודה או עקב העבודה אז המקרה יוכר כתאונת עבודה. כלומר, צריך להתקיים קשר בין העבודה לבין התאונה. "למשל", מסבירה עו"ד קאופמן. "מנהלת בית הספר כעסה על המורה. כאשר המורה הגיעה לביתה היא חטפה התקף לב. המקרה נכנס להגדרה של תאונת עבודה משום שהוא אירע כתוצאה מאותו ויכוח/שיחה עם המנהלת וקשור לעבודה. לעומת זאת , במקרה אחר, המורה עבדה בבית הספר באופן רגיל וחטפה התקף לב באמצע השיעור. המקרה אמנם קרה בזמן העבודה אך לא היה קשור לעבודה משום שאותה מורה יכלה לחטוף את ההתקף באותה נקודת זמן גם אילולא הייתה בעבודה, ולא היה שום אירוע דחק בעבודה שגרם להתקף להתפרץ דווקא בנקודת זמן זו. לכן המקרה הזה לא יוכר. לא מספיק שהאירוע התרחש בזמן העבודה, אלא הפגיעה צריכה להיות קשורה לעבודה. בנקודה זו הרבה אנשים טועים ולכן התביעות שלהם נדחות".
אני גננת וכתוצאה מהתכופפות תמידית יש לי כאבים עזים בברכיים ובגב, מה הדין?
ראשית חשוב להדגיש שכדי שפגיעה כזו תוכר צריך להראות תנועות חוזרות ונשנות לאורך שעות העבודה. לכן העובדה שגננת יושבת על כיסא נמוך לאורך שעות רבות לא מספיקה על מנת שהפגיעה תוכר כתאונת עבודה. ולכן, גם התכופפות מדי פעם אינה מספקת, אלא צריך להראות שתנועת התכופפות חוזרת על עצמה שוב ושוב לאורך העבודה על מנת שהפגיעה תיכנס להגדרת תאונת עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה.
עו"ד קאופמן מדגישה כי במקרה שגננת התכופפה באופן חד פעמי בעבודה, למשל כדי להרים ילד או חפץ בגן, ופתאום הרגישה פגיעה בגב, אזי מקרה כזה הינו אירוע תאונתי שיוכר, ואין צורך להוכיח מיקרוטראומה".
אני מורה שנים רבות, לאור העובדה שאני מלמדת שנים ולא פעם מרימה את קולי הפכתי לצרודה, מה אני יכולה לעשות?
צרידות אמנם אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע המוכרות, אך ניתן להכיר במקרה כתאונת עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה. במקרה כזה מומלץ להגיש תביעה בתמיכת תצהיר המפרט את התשתית העובדתית המוכיחה את קיומן של אותן פגיעות חוזרות ונשנות.
הורה לילד בכיתה בה אני מחנכת פנה אליי וצרח עליי. חשתי מאוימת ובסטרס, מאז לא שבתי לביה"ס, מה הדין?
גם מקרה של פגיעה נפשית עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה. עו"ד קאופמן מציינת כי "משרדנו ייצג במקרה דומה כאשר הורה צעק על מנהלת ואיים עליה, וכתוצאה מכך היא חוותה פגיעה נפשית. אנו ייצגנו אותה מול ביטוח לאומי והפגיעה שלה הוכרה כתאונת עבודה. בימים אלה מתנהלת גם תביעה נזיקית בגין אותו מקרה".
במהלך טיול שנתי נפגעתי כשצעדנו בנחל ושברתי את הרגל, מה הדין?
מדובר בתאונת עבודה לכל דבר ועניין. בנוסף, ומעבר לתביעה בביטוח לאומי, חשוב לדעת שכל עובד הוראה מבוטח בכיסוי מיוחד על פי הוראות משרד החינוך התרבות והספורט, ומכוסה בכיסוי לתאונות אישיות לטיולים, לסיורים ולמסעות - נגד מוות או נכות. כמו כן, ניתן להגיש תביעה נזיקית במקרה של מפגע, מחדל או רשלנות של גורם כלשהו.
אני מורה וכתוצאה מהשתוללות של תלמידים ששפכו מים במדרגות החלקתי ומאז לא שבתי לעבודה, מה הדין?
במקרה כזה יש מספר מסלולים מקבילים בהם ניתן לפעול על מנת לקבל פיצוי:
המסלול הראשון: תביעה לביטוח לאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה. לאחר שהוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה, ובמידה שהפגיעה הותירה נכות כלשהי, מומלץ להופיע בפני ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי אשר תקבע את אחוזי הנכות בהתאם למצבה. על בסיס אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה תשולם לנפגע/ת קצבת נכות מעבודה או מענק חד פעמי.
המסלול השני: תביעת רשלנות – כאשר המעביד או גורם אחר התרשל וכתוצאה מכך נגרמה הפגיעה בעובד, עומדת למורה הזכות לתבוע פיצוי מגורם הנזק. כלומר יש להוכיח שהתאונה התרחשה עקב רשלנות או מחדל. למשל, במקרה הנ"ל ניתן להטיל אחריות משום שלא היה מורה שהשגיח על התלמידים ו/או משום שהאיזור לא נוקה.
המסלול השלישי: תביעת ביטוח אובדן כושר עבודה/קרן הפנסיה. כיום כל עובד במדינת ישראל (הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי) מבוטח על פי חוק בביטוח אובדן כושר עבודה או פנסיית נכות. לדברי עו"ד קאופמן, "לקוחות רבים שפונים אלינו אינם מודעים לכך שההפרשה לקרן הפנסיה מעניקה להם זכויות גם במקרה של נכות ולא רק בפרישה".
עו"ד ענת קאופמןצילום: רמי זרנגרמה היתרונות של אירוע המסווג כתאונת עבודה למורה מול אירוע שאינו תאונת עבודה?
היתרונות רבים והתשובה מורכבת. עו"ד קאופמן מסבירה כי "ראשית המסלול של נכות מעבודה המשולמת לנפגע עבודה עדיף בדרך כלל על פני מסלול של נכות כללית. כך למשל במקרה של נכות מהעבודה ניתן לקבל תשלום החל מנכות של 10%, זאת בניגוד לרף בנכות כללית שעומד על מינימום של 60% נכות רפואית כדי לקבל תשלום, או 40% נכות כאשר לפחות פגיעה אחת מעניקה 25%. בנוסף, במקרה של נכות מעבודה ניתן לקבל מענק/קצבה גם במידה שחוזרים לעבודה, בניגוד למקרה של נכות כללית שם במידה שחוזרים לעבודה יהיה קשה מאוד לקבל קצבה.
לעומת זאת, יש מקרים שזכות תביעה דווקא תישלל כאשר מדובר בתאונת עבודה, כך למשל ביטוחים שונים שמחריגים תאונת עבודה וכיו"ב. לכן לצורך בחינה כוללת של הזכויות חשוב להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום".
