כולנו מקבלים החלטות בכל רגע ורגע. לעתים אלו החלטות פשוטות, כמו בחירה בין מוצרים במדפי הסופר או הפקדה של סכום קטן לחסכון. לעתים אלו החלטות הרות גורל, כמו החלטה על פעולה צבאית, קביעת מדיניות כלכלית, או נקיטת צעדים במשא ומתן. עד לשנות ה-70 של המאה העשרים, האמונה הרווחת היתה כי ההחלטות האנושיות, בעיקר בנושאים כלכליים, מתבצעות באופן מחושב, עקבי, ורציונלי.
תרומתו הגדולה של דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה שהלך השבוע לעולמו, ושותפו עמוס טברסקי ז״ל, היתה בחשיפת מוגבלויותיה של החשיבה האנושית. מחקריו של כהנמן הובילו להבנה שגם כשנדמה לנו שאנו פועלים באופן רציונלי, למעשה אנו רחוקים מכך מאוד. בין אם מדובר במשקיעים בבורסה, ברופאים או בבכירים בחיל המודיעין, כולנו מועדים להטיות ולכשלים פסיכולוגיים, כולנו עלולים לבחור באופן שסותר את בחירותינו הקודמות, וכולנו מקבלים החלטות שהן רחוקות מאופטימליות.
כהנמן נולד לפני 90 שנה במהלך ביקור של אימו בישראל. לאחר הביקור שבה משפחתו לצרפת, שם שרד כילד את השואה. כנער צעיר עלה לישראל, והיה מהתלמידים הראשונים באוניברסיטה העברית. בשנות ה-70 של המאה העשרים, כחבר סגל צעיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, פיתח יחד עם עמוס טברסקי ז"ל את תורת הערך (Prospect Theory) תיאוריה שהובילה לזכייתו בשנת 2002 בפרס נובל בכלכלה. המהפכה המדעית של כהנמן וטברסקי התחילה מתוך כך שהשתמשו בכלים פסיכולוגיים – מדידה ניסויית של התנהגות אנושית, במקום במודלים המתמטיים ששימשו עד אז לניבוי החלטות.
כהנמן וטברסקי שינו את פני הכלכלה כשהתבוננו בהתנהגות האנושית בפועל, ללא הנחות נורמטיביות מוקדמות, ומצאו בה חוסר רציונליות. למשל, הם טענו את הטענה שקרויה ״שנאת הפסדים״: הפסד של 1000 שקלים כואב הרבה יותר מכפי שרווח של 1000 שקלים משמח, על אף ששויים הכספי זהה. על מנת להדגים את התובנה הזו כאן, דמו לעצמכם הצעה להטיל מטבע, שבה תזכו ב-1000 שקלים אם יצא "עץ", ותפסידו 1000 שקלים אם יצא פלי. האם תרצו להשתתף בהגרלה כזו? כהנמן וטברסקי מצאו שרוב הנשאלים יעדיפו שלא להשתתף בהגרלות כאלו, משום שההפסד האפשרי של אלף שקלים צורב כל כך שהרווח האפשרי של אלף שקלים (על אף שהוא באותו סכום בדיוק) לא יוכל לאזן.
פרופ' שהם הלל- חושן צילום: עידית וגנרהתובנות של תורת הערך חוללו מהפכה אדירה בכל הקשור להבנת ההתנהגות האנושית. הן הובילו לתיעוד של כשלים (שנחזו על ידי התיאוריה) בכל תחומי החיים – הטיות של משקיעים בבורסה (שמעדיפים למכור מניות רווחיות על פני מניות שהפסידו), הטיות של רופאים בבחירה בין טיפולים (בהתאם לאופן שבו מוצגים להם הסיכונים), הטיות של שופטים בקביעת העונש, בחירות לא עקביות של צרכנים, ועוד ועוד. תחומים מדעיים שלמים – למשל כלכלה התנהגותית וקבלת החלטות – צמחו מתוך הרעיונות הללו, ורבבות מחקרים התבססו עליהם.
כהנמן וטברסקי המשיכו ותיארו שורה של הטיות בחשיבה הסתברותית – מקרים בהם אנשים לא חושבים עד הסוף, ומתנהגים באופן לא הגיוני או לא עקבי. לדוגמא, הם הראו שמספר שרירותי שנזרק לאנשים סתם כך יכול להשפיע על התשובה שלהם לשאלה בלתי קשורה בעליל ("כמה מדינות אפריקאיות יש באו"ם?״). אם המספר שנאמר במקרה הוא גבוה, ההערכה של אנשים את מספר המדינות באו"ם נוטה להיות גבוהה יותר מאשר כשהוא נמוך. גם לממצאים האלו היו השלכות אדירות, והן נחקרות ומשפיעות עד היום בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה, הניהול, המדיניות הציבורית, ועוד ועוד.
כהנמן המשיך להשפיע על המדע עוד עשורים רבים אחרי מות שותפו, ובערוב ימיו פרסם ספרים שהפכו לרבי מכר ברחבי העולם. ספריו הנפלאים "לחשוב מהר לחשוב לאט" ו"רעש" תורגמו לעברית (בעריכה המדעית של תלמידתו לשעבר פרופ' מיה בר-הלל), והם מיועדים לציבור הרחב ומומלצים לכל מי שמתעניין בחשיבה האנושית.
פרופ' כהנמן עבר אמנם לחקור באוניברסיטאות אמריקאיות, האחרונה בהן אוניברסיטת פרינסטון, אך שמר במהלך השנים על קשרים הדוקים עם האקדמיה והחברה הישראלית. הוא הגיע לעתים קרובות להרצות בישראל, הכשיר תלמידים ותלמידות ישראלים, ושימש כעמית של כבוד במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. מדינת ישראל, על מצוינותה, ועל כלל המשמעויות שלה – שהשתקפו היטב בחייו האישיים – נותרה קרובה לליבו. מעבר להיותו מדען דגול, היה גם אדם צנוע, כריזמטי ומעורר השראה. הוא יחסר לנו ולי, באופן אישי, מדעי ולאומי. מי ייתן ונדע למנף את ממצאיו, להכיר בכשלינו, ולשפר את החלטותינו, כיחידים וכחברה.
*פרופ' שהם חשן-הלל היא ראש המעבדה לקבלת החלטות, חברת סגל בבית הספר למנהל עסקים ובמרכז פדרמן לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים
