זינוק נוסף בגירעון בתקציב המדינה, שהגיע כבר ל-8.5% מהתוצר, לעומת חוק התקציב שקבע יעד גירעון מרבי של 6.6%. הגירעון בספטמבר גדל בעוד 8.8 מיליארד שקל בהשוואה לחודש ספטמבר אשתקד, שהסתיים בגירעון של 4.3 מיליארד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 92.8 מיליארד שקל וב-12 החודשים האחרונים הגירעון המצטבר מסתכם כבר ב-165.8 מיליארד שקל.
בחודש ספטמבר נרשמו הכנסות של 42.2 מיליארד שקל, ומראשית השנה הסתכמו ההכנסות כבר ב-357.3 מיליארד שקל, לעומת 339.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בספטמבר הוסיפו הוצאות הממשלה להיות גבוהות במיוחד והגיעו ל-51 מיליארד שקל. מראשית השנה מסתכמות ההוצאות כבר ב-450.1 מיליארד שקל לעומת כ-343.2 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
גם באוצר יודעים: לא נעמוד ביעד הגירעון השנתי
בהתאם לנתונים הנוכחיים של הגירעון בתקציב, אין כלל ספק כבר שמשרד האוצר לא יצליח לעמוד בתוואי הגירעון שחוקק במסגרת חוק התקציב לשנת 2024, לפיו הגירעון לא יהיה גבוה מ-6.6% מהתוצר בישראל, שמגיע השנה לכ-2 טריליון שקל.
בנק ישראל פרסם אתמול את תחזיותיו הכלכליות וגם לפיהן הגירעון השנה יסתכם ב-7.2%, ושיעורים דומים צופים גם כלכלני חברות דירוג האשראי הבינלאומיות והבנקים.
אמנם גביית המיסים בחודש שעבר הייתה סבירה ואף עלתה מעט, אולם הוצאות הממשלה ממשיכות להיות גבוהות במיוחד בשל המלחמה - מימון פעילות הצבא, התחמושת, עשרות חיילי מילואים, בלאי של כלי המלחמה והתרחבות המלחמה לתוך לבנון כבר בחודש שעבר.
יש רק שלוש דרכים עיקריות כדי להתגבר על גירעון כה גדול: להעלות מיסים, לקצץ בתקציבי משרדי הממשלה וליטול הלוואות גדולות למימון ההוצאות באמצעות הנפקת אגרות חוב של המדינה.
בשל הורדת דירוג האשראי נאלצת לאחרונה הממשלה לשלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואות שהיא נוטלת, והריבית הזאת עוד תעלה כעת בשל הורדות הדירוג האחרונות.
יצוין שבשל הגירעונות העצומים בחודשיים הראשונים של המלחמה אשתקד צפויה ירידה מסוימת בגירעון 12 חודשים לאחור, החל בנתוני חודש אוקטובר מאחר שההוצאות יהיו נמוכות מאשר באוקטובר ונובמבר 2023. לכן טענו לאחרונה באוצר שהגירעון יירד בקרוב, אולם בשל התרחבות המלחמה בלבנון הפערים לא יהיו גבוהים כפי שחזו ולכן גם בכירים באוצר ציינו היום שאין סיכוי שהגירעון השנה יסתכם בשיעור של 6.6%, והוא יהיה גבוה בהרבה.
