בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ובניגוד לעמדת בנק מזרחי טפחות, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי נעתרה היום (שלישי) לבקשת איש העסקים רומן אברמוביץ' וארגון זק"א, והורתה לבנק מזרחי טפחות להעביר תרומה בסך של 8 מיליון שקל מחשבונו של אברמוביץ' המתנהל בבנק, לחשבונה של זק"א. כזכור, הבנק מצדו מסרב להעביר את התרומה לאור סנקציות שהוטלו על אברמוביץ' באיחוד האירופי ובבריטניה, אשר הבנק אימץ באופן וולונטרי.
השופטת החליטה לקבל את בקשת אברמוביץ' וזק"א שיוצגו על ידי עוה"ד שמוליק קסוטו ועו"ד בלה פלד, למרות שרק לפני יומיים היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה לבית המשפט כי היא בוחרת להתייצב בתיק, ושעמדתה היא כי סירובו של הבנק להעברת תרומת אברמוביץ' לזק"א הוא סירוב סביר. למעשה, היועצת המשפטית לממשלה טענה כי עמדתה היא שלא נכון להתערב בשיקול הדעת של הבנק במקרה הנוכחי.
למרות שהשופטת סרוסי הורתה על העברת התרומה, היא קבעה בהחלטתה כי "עם זאת, שעה שהבנק ציין כי בכוונתו להגיש ערעור על ההחלטה ושעה שהעברת הכספים תייתר את הערעור, אני מעכבת את ביצוע ההחלטה ב-72 שעות". עוד הוסיפה כי "לאור עמדתו הגורפת של הבנק ולאור התעקשותו לחקור את המצהירים מטעם המבקשים, למרות שלא הייתה מחלוקת עובדתית רלוונטית, הבנק יישא בהוצאות המבקשים בסך של 15 אלף שקל".
עוד קבעה השופטת כי "אין בידי לקבל את טענת המדינה כי פעולה המנוגדת למשטר הסנקציות חושפת את התאגיד הבנקאי לסיכונים הנובעים מכך, ללא קשר למהות הפעולה או מטרתה. כאמור, על הבנק לאזן בין עוצמת החשיפה ובין מהות הפעולה ומטרתה והוא לא יכול לנהל סיכוניו באופן גורף".
"'העתק הדבק' לסנקציות זרות ללא שיקול דעת"
השופטת סרוסי קבעה בהחלטתה כי "הבנק החיל את משטר הסנקציות באופן גורף, וזאת הן בניגוד לפסיקה המנחה בעניין והן בניגוד להוראות המפקח על הבנקים. מנגד, הבנק אף לא הצביע על ראיות קונקרטיות לתמיכה בחששו מפני הנזק הנטען, כך שהוא לא הרים אף את הנטל הפחות המוטל עליו. ואבהיר, כי כוונתי במונח גורף היא כי הבנק לא בחן לגופו של עניין ועל בסיס נתונים פרטניים, האם ראוי להחריג העברת תרומה מחשבון ישראלי לחשבון ישראלי, תוך בחינת התועלת שתצמח מכך אל מול הנזק העלול להיגרם; אלא, הבנק קבע באופן גורף, כי מכיוון שהעברת תרומה מחשבונות בריטיים או אירופאים ללא רישיון אסורה על פי הסנקציות, אזי גם עליו לאסור זאת. 'העתק-הדבק' של הסנקציות הזרות, ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי.
"עוד ראוי להבהיר בנקודה זו כי אין כל איסור מכוח הסנקציות להעברת התרומה. הסנקציות לא חלות בישראל והמניעה היחידה להעברה נובעת מהנזק העלול להיגרם ומחובתו של הבנק לנהל סיכונים. לא ניתן להפר סנקציות מקום בו הן אינן חלות".
עוד קבעה השופטת כי "לא ברור כיצד העברת תרומה לזק"א מסייעת ל'בסיס הצבאי-תעשייתי של רוסיה' או לאברמוביץ' בהקשר של המאמץ המלחמתי של רוסיה. לא למותר לציין, שארה"ב לא הטילה סנקציות על אברמוביץ', כך שלא ברור מדוע דווקא העברה מחשבונו היא שתביא להטלת סנקציות על הבנק. עינינו הרואות, כי על הבנק לאזן בין צרכי הלקוח ובין החלת הסנקציות ככלי לניהול סיכוניו. דא עקא, שבענייננו, לא התבצע איזון שכזה והבנק אסר באופן גורף על ביצוע פעולות בחשבון, לרבות העברת תרומה, שעל פניה, אין בה לעקוף את משטר הסנקציות".
לבסוף, קבעה השופטת כי "אל מול החשש הערטילאי של הבנק עומד הסיוע הנפשי למתנדבי זק"א, שהזנחתו עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח ומחסור בציוד בעיצומה של מלחמה, אני סבורה כי יש להעדיף את מתן הסיוע הנפשי ואת רכישת הציוד. הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהזנחת המתנדבים ואי- רכישת הציוד הוא נזק קשה ובלתי-הפיך, שלא ניתן לפצותו בכסף".
עוד קבעה השופטת כי "אל מול נזק תיאורטי עומד נזק מוכח שהולך וגובר בכל רגע. כל יום ללא טיפול נפשי מהווה נזק בלתי-הפיך. יש דחיפות ממעלה ראשונה במתן הצו כעת, מבלי לחכות שנים עד להכרעה בתביעה העיקרית... מניעת העברת התרומה על סמך חששות כלליים וקיצוניים שאינם מבוססים, ולו בראשית ראיה, אין בידי לקבל, ובכל מקרה אין בכוחם של חששות כלליים כדי להטות את כף המאזניים אל עבר מניעת העברת התרומה".
עורך הדין שמוליק קסוטו, בא כוח אברמוביץ וזק"א, מסר בתגובה לפסיקה: "אנו מודים לבית המשפט על החלטתו לאפשר למר אברמוביץ' לתרום שמונה מיליון שקלים לזק"א. מטרת התביעה הייתה לאפשר לזק"א, ארגון שזוכה לתיקצוב ממשלתי מינימלי, להיערך לאתגרים העתידיים ולהיות מסוגל להמשיך לעשות את עבודת הקודש למען העם בישראל. זק"א הוא נכס חשוב למדינת ישראל ומר אברמוביץ' גאה לתמוך בפעילות הארגון".
היועמ"שית: אין להתערב לבנק בניהול הסיכונים
היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כאמור ביום ראשון לבית המשפט המחוזי בתל אביב על התייצבותה בתיק המתנהל בבית המשפט בו נידון סכסוך משפטי בין איש העסקים רומן אברמוביץ', שמבקש להעביר לארגון זק"א תרומה של שמונה מיליון שקל בעקבות המלחמה, לבין בנק מזרחי טפחות.
הבנק, באמצעות עו"ד שרון לובצקי הס ויניב הולצמן, טען כי אין לו כל אפשרות לאשר את העברת הכספים כל עוד אברמוביץ' נכלל ברשימות הסנקציות, ולא קיבל היתר להעביר כספים מחשבונו, וכי סירובו של הבנק להעברת הכספים מחשבונו של אברמוביץ' לחשבון זק"א מהווה סירוב סביר.
המשמעות של עמדת היועצת המשפטית לממשלה הינה כי לא נכון להתערב בשיקול הדעת של בנק המזרחי טפחות בשל הסיכונים שעלולים להתממש, וכי סירובו של הבנק סביר, כפי שטען.
בתחילת החודש התקיים דיון ראשוני בתיק במסגרתו השופטת ירדנה סרוסי ציינה כי הסירוב הגורף של בנק המזרחי טפחות אינו סביר. כאמור, לאחר בחינה, מצאה היועצת המשפטית לממשלה, נוכח עמדתם המקצועית של המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל, להתייצב בהליך ולהביא עמדתה, בהתאם לסמכותה בדין. זאת, בשל העניין הציבורי הרחב שבהבטחת הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים, וכן ההשלכות המשקיות שעלולות להתממש לדבריה ככל שיינתן הסעד המבוקש בתובענה.
הפרקליטות, שמשמשת כנציגת היועצת המשפטית לממשלה, ציינה בעמדה שהוגשה לבית המשפט באמצעות עוה"ד איריס גילברג-יודשקין ושירה נגר כי "ניהולם התקין ופעילותם הסדירה של התאגידים הבנקאיים הם אינטרס ציבורי מובהק. עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות וארגונים בין לאומיים באמצעות תאגיד בנקאי בישראל, גם אם מתרחשת בזירה המקומית בלבד, חושפת אותו לסיכונים משמעותיים, שהעיקריים שבהם הקשורים לענייננו הם, סיכוני ציות, סיכונים משפטיים, סיכוני מוניטין וסיכון לפגיעה בהתקשרויות התאגיד הבנקאי עם גופים פיננסים זרים, ומשכך עלולה לפגוע בניהולו התקין".
עוד נטען בעמדת היועצת המשפטית לממשלה כי לאור האינטרס הציבורי, ובהתאם לחובתם מכוח הדין, תאגידים בנקאיים שמעריכים שפעילות המנוגדת למשטר סנקציות של ארגון בין-לאומי או מדינה זרה עלולה לחשוף אותם לסיכון, מחילים על עצמם את משטר הסנקציות ומאמצים אותו למעשה. "קביעת החרגה ממשטר סנקציות - כללית או פרטנית - מונחת לפתחו של מטיל הסנקציה. החרגה שאינה מכוח משטר הסנקציה הרלוונטי, לרבות לצרכי תרומה, כמוה כפעולה בניגוד לסנקציה. פעילות בניגוד למשטר סנקציות שמצא התאגיד הבנקאי לאמץ במסגרת ניהול הסיכונים, חושפת אותו לסיכונים בהיבטים רבים, לרבות סיכון לפגיעה בהתקשרויותיו של התאגיד הבנקאי עם גופים פיננסים זרים, מה שעלול לגרור פגיעה בניהולו התקין של התאגיד הבנקאי, ולפגוע בכלל ללקוחותיו, ולפגיעות כאמור עלולות להיות השלכות משקיות. יודגש כי סיכויי התממשותם של סיכונים אלה אינם תלויים במטרת העברת הכספים של הישות המוכרזת".
בשורה התחתונה ציינה היועצת המשפטית לממשלה בעמדתה כי "סירוב לביצוע פעולה על ידי תאגיד בנקאי בשל סנקציות בין-לאומיות המוטלות על רומן אברמוביץ', שהתאגיד הבנקאי אימץ במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלו בהתאם לחובותיו לפי הדין, הוא סירוב סביר. יודגש לאור כל האמור, נוכח עמדתו המקצועית של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, כי התערבות בניהול הסיכונים של התאגיד הבנקאי הקשורים למדיניותו הנוגעת לאימוץ סנקציות, לרבות במקרה זה, עלולה להביא להתממשותם של הסיכונים האמורים לעיל. כפי שהוסבר, בהתאם לעמדה המקצועית האמורה, התממשות הסיכונים יכולה להשליך על הפעילות הפיננסית במשק הישראלי כולו ועל כן עלולה לפגוע באינטרס הציבורי הרחב בכך שתחשוף את כלל המערכת הבנקאית לסיכונים האמורים לעיל ותפגע בפעילות המשקית".
