"מי שהגה את תמ"א 38 (תוכנית המתאר למיגון מבנים מפני רעידות אדמה - ה"צ) היה נאיבי, זאת תוכנית נאיבית. המדינה לא ממגנת את הבניינים שבאמת צריכים מיגון, והתוכנית המקורית הפכה בסופו של דבר לבוננזה נדל"נית". כך טוען המהנדס ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, בשיחה עם ynet ועם ממון בעקבות רעידת האדמה הקשה בטורקיה ובסוריה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לדברי דוד, "קבלנים ויזמים מקבלים כסף מהמדינה כדי למגן מבנים שלא נמצאים בסדר העדיפויות המיגוני. יש היום פרויקטים של פינוי בינוי ברחובות דיזנגוף ואבן גבירול בתל אביב - שם הסיכון לרעידות אדמה הוא הנמוך ביותר. לעומת זאת, במקומות שכן מצריכים מיגון, כמו בית-שאן, טבריה, חיפה ונשר - אין. מדובר פה על סדר גודל של כ-14 מיליארד שקל שהמדינה, כביכול, השקיעה בפרויקטים של תמ"א, כי היא לא גבתה מס השבחה, והכספים האלה הלכו למקומות שלא צריכים את זה". נזכיר כי בקיץ 2022 אושרה חלופת שקד לתמ"א 38 של שרת הפנים היוצאת איילת שקד. מדובר במתווה חדש לתוכנית המקורית מ1995, שכבר תוקנה מאז לאורך השנים.
אתמול (ב') התבררה לכולנו הסכנה שברעידת אדמה חזקה, כשאלפי בני אדם נהרגו בטורקיה ובסוריה ברעש האדיר בעוצמה 7.8 שהיה החזק ביותר באזור מאז 1939. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בישראל יש כיום כ-1.6 מיליון דירות לא ממוגנות, שבהן מתגוררים כ-5.5 מיליון תושבים, נכון ליוני 2022. מנתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ עולה כי יותר ממחצית הדירות בישראל הן ללא ממ"ד, והערים ירושלים, תל אביב וחיפה מובילות במספר הדירות הלא ממוגנות בשטחן.
על פי דוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2022, כמעט 5,000 מבנים ברחבי הארץ הוגדרו מסוכנים ועלולים לקרוס על יושביהן, בהם כ-610 אלף יחידות דיור שככל הנראה אינן עומדות בתקן של רעידת אדמה. עוד קבע המבקר כי למשרדי הממשלה אין תמונת מצב עדכנית ואין מושג איפה יכול לקרוס הבניין הבא, בזמן שהרשויות המקומיות טוענות שאין להן משאבים להתמודד עם האתגר.
ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיותצילום: יח"צבשנת 1975 נכנס לתוקף תקן 413 לעמידות מבנים ברעידות אדמה. תקן זה קובע הוראות קונסטרוקטיביות שלפיהן יש לבנות כל בניין בישראל כך שהבניין יוכל לעמוד בפני רעידות אדמה. מאז כניסת תקן 413 לתוקף הוא עודכן מספר פעמים, בשנים 1995, 1998 ובשנת 2009.
לדברי דוד, "כמעט כל הבניינים בישראל רקובים, רובם נבנו לפני כניסת תקן 413. חייבים לקדם פינוי בינוי מהיר לפי התקן, לא ייתכן שייקח 10 שנים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית. מדובר במצב חירום, שלצד התמודדות עם רעידות אדמה, יאפשר הקמת בניינים חדשים ומודרניים, הגדלת היצע הדיור ואפילו ירידה של המחירים".
תרחישי אימה
בינתיים, בענף חוששים מפני תרחישי אימה שעלולים להוביל לקריסת אלפי מבנים ולפגיעות בנפש, ומפנים אצבע מאשימה לממשלה. לדברי חיים אביטן, לשעבר יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית וכיום יו"ר קבוצת הרציג נדל''ן, "רעידת האדמה היא תזכורת לעתיד לפקוד את ישראל. זהו עניין של זמן, וההיערכות כאן אינה מספקת. ההתחדשות העירונית היא הפתרון, אולם היקפיה עדיין קטנים".
רעידת האדמה בטורקיה
אביטן הוסיף כי "כבר עם כניסתי לתפקיד ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שלחתי מכתב לאגף התקציבים במשרד האוצר, והתרעתי כי ללא תקצוב ממשלתי משמעותי, לא ניתן יהיה למגן את כלל המבנים המועדים לקריסה במהלך רעידת אדמה חזקה. לצערי עד היום לא קיבלתי מענה למכתב זה.
"יתרה מכך, בעקבות רעידת האדמה הקלה שהתרחשה בישראל בשנת 2018 כונסה ועדה מיוחדת וגובש תקציב עתק של חמישה מיליארד שקל לצורך היערכות לרעידות אדמה. ואולם מאז ההחלטה, הוועדה כונסה פעם אחת בלבד ולא מימשה את ייעודה".
חיזוקים מול זכויות
לדברי עו"ד עפר טויסטר, המתמחה בדיני התכנון והבנייה, "ברור שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה למגן, מתקציבה, את כל בתי המגורים ומוסדות הציבור שנבנו לפני שהוחל תקן רעידות אדמה על בנייה חדשה. צריך להאריך את תוקפה של התמ"א, להקל בדרישות התכנוניות והקנייניות ולמצוא מנגנון שיאפשר מתן זכויות בקרקעות המדינה באזורי הביקוש כנגד חיזוקם של מבני ציבור, וסיוע לחיזוקם של בנייני דירות באזורים שבהם תוספת יחידות דיור אין בה די על מנת לגרום להתחדשות בדרך של חיזוק מבנים או הריסתם ובנייתם מחדש".
אריאל בבלי, מנכ"ל קבוצת בראל, מוסיף כי קיימת חשיבות עצומה בקידום מהיר ככל הניתן של מיזמי התחדשות עירונית, בדגש על ערי הפריפריה. "בנוף הגליל למשל ההליך היה מהיר יחסית בזכות הירתמות של העירייה, אבל מדובר רק בפרויקט ראשון. חייבים להאיץ את הקצב ולתת עדיפות לערים שבהן הסכנה גדולה יותר".
