צפו: ריאיון עם הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקבי
(צילום: גיל יוחנן, אורי דוידוביץ')
"אני מעריכה שנחווה גידול נוסף של כמה אלפים בבקשות לפשיטות רגל בשנה הבאה, כלומר עוד גידול של עשרות אחוזים. זו כרגע הנחת העבודה שלנו. להערכתי, את תוצאות משבר הקורונה נתחיל לראות רק בעוד מספר חודשים". כך אמרה היום (ג') הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקבי, בריאיון לאולפן ynet. זאת לאחר שאתמול פורסם דו"ח מטעמה, לפיו מספר בקשות פשיטות הרגל שהוגשו בשנת 2020 זינק ב-41% לעומת אשתקד.
לדבריה, "מדובר על סדר גודל של 20 אלף יחידים בשנה שמגישים בקשה לצו פתיחת הליכים ולכ-1,200 תאגידים. יחד עם זאת, היא אומרת כי "לא הייתי ממהרת להסיק מכך מסקנות לגבי ההחמרה במצב הכלכלי, משום שחלק ניתן להסביר על רקע כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בחודש ספטמבר 2019 ורק במיעוט המקרים אנו יכולים לזהות קשר למשבר הקורונה. חדלות פירעון לא מגיעה מיד עם המשבר, היא מגיעה כמה חודשים אחריו. כי אנשים מנסים להתארגן, לשרוד עם מקורות שיש להם, עם אשראי חדש".
היא מציינת כי "לפני 20 שנה היינו עם סדר גודל של 300-500 פושטי רגל בשנה. היום אנחנו עם 20 אלף. אני חושבת שאם נצטרך למצוא גורם מרכזי לעניין הזה נצטרך לראות את הגידול בהיקף האשראי למשקי בית. אנו רואים הרבה יותר חייבים שנכנסים לתהליכי חדלות פירעון בגלל התנהלות כלכלית לא נכונה ולאו דווקא בכלל התנהלות עסקית".
היא מסבירה, כי יש הבדל בין הליכי חדלות פירעון של יחידים לתאגידים. "בחלק לא מבוטל של הליכי חדלות פירעון של יחידים, אנו לא מדברים בכלל על עסקים, אלא על משקי בית שצרכו אשראי מעבר ליכולת שלהם ובאיזשהו שלב הפסיקו לעמוד בהחזר ההלוואות ונכנסו לסיטואציה של חדלות פירעון".
וזה הדבר שממנו חוששים כל כך?
בהחלט. הרבה מאוד אנשים והרבה מאוד תאגידים שנכנסים לחדלות פירעון, נכנסים בשלב מאוחר מדי. בשלב שכבר אי אפשר להציל אותם. לגבי יחידים, הם צריכים להמשיך להתקיים, אם הם יקבלו הפטר מהחובות ויפתחו דף חדש. אבל לגבי עסקים זה די בולט כשמגיעים לשלב מאוחר יותר. חוק חדלות פירעון, יוצר כל מיני תמריצים שנועדו לעודד תאגידים להגיע בשלב מוקדם יותר כדי לנסות להציל את העסק. כמו למשל אחריות על נושא משרה או כמו היכולת להגיע ולהגיד, אני נכנס עכשיו ומבקש לקבל הגנה כדי להשתקם. אני מקווה שהחוק ייתן את אותותיו ונראה יותר הליכי שיקום ולא הליכי פירוק. אבל באופן די מובהק אנשים מגיעים כשכבר כלו כל הקיצים ובעצם אין להם אלטרנטיבה אחרת".
