בכירים במשק הישראלי מתחו היום (ד') ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה, שלא אישרה עדיין תקציב מדינה ומתנהלת, לדבריהם, באופן לא אחראי. על המבקרים נמנו הנגידה לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, מנכ"ל האוצר ויו"ר בנק לאומי לשעבר, דוד ברודט, וראש המועצה הלאומית לכלכלה יו"ר הוועדה לשעבר לצדק חברתי, הפרופ' מנואל טרכטנברג. הדיון, שנסב על המשבר הכלכלי וכיצד נוכל לצאת ממנו, התקיים במסגרת מושב מיוחד במכון הישראלי לדמוקרטיה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ברודט אמר כי "התנהלות הממשלה מחודש מאי ועד לאחרונה, היא פאסיבית ולא פרו-אקטיבית. אם מרץ ואפריל הייתה תקופת גישושים, במאי ויוני השינויים כבר היו צריכים להיעשות. בנוסף, אנחנו נשענים היום על תקציב שאושר לפני שנתיים וחצי, במרץ 2018. הוא לא נותן מענה לשגרת העבודה של צרכי הממשלה והמשק, משום שהוא נשען על ההנחות של אותה השנה. לא מובן איך אין לנו תקציב אחרי שלושה חודשים עם ממשלה".
פרופ' פלוג, כיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה, כי "אנו מתנהלים במסגרת תקציבית של 1/12, שמשיתה קיצוץ עמוק על החלקים הגמישים של התקציב, רווחה, חינוך ובריאות. אנחנו כרגע מתנהלים כאילו אין מחר. אבסורד הוא שבמצב הנוכחי אנחנו עדיין ללא תקציב. העברת התקציב ל-2021 תשקף סדרי עדיפויות לשנים הקרובות, תעביר מסר של יציבות לסקטור העסקי, שוקי ההון וחברות האשראי, ותגביר את הוודאות בה נתקיים".
טרכטנברג: "נדרשת הורדת שכר רוחבית במגזר הציבורי"
הפרופ' טרכטנברג ציין כי "הרבה מהטרמינולוגיה שאנחנו משתמשים בה חותרת לחזרה לנקודת ההתחלה, אבל אנחנו לא נחזור לעולם שהיינו בו ערב הקורונה. נדרשת הורדת שכר רוחבית בסקטור הציבורי בצורה פרוגרסיבית, הן כדי לממן את הצעדים הכלכליים והן בשם ההוגנות. לא יכול להיות שבסקטור הציבורי רמת השכר וזכויות העובדים יישמרו, בזמן שרוב המשק סופג את המכות האלה בצורה קשה.
"הפגיעה הקשה ביותר הייתה הפעם בעצמאים. זו תופעה חדשה, אך אנחנו עדיין במנטליות מפ"איניקית התופסת את העצמאים כבורגנים ותל אביבים. נדרשת לכן התייחסות אחרת בעולם הפרילנסרים הנוכחי. המדינה מתנהגת כיום בפן התקציבי בלי חשבון, הכול בשם המרצת הכלכלה. זה מזכיר לי את התקופה בין שתי מלחמות העולם מבחינת חוסר האחריות".
גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם, אמר כי "יש הרבה חברות שמרוויחות לא מעט, וכתוצאה מהמשבר הבינו שאפשר להסתדר גם עם 20% פחות עובדים. צריך להגיד למעסיקים הגדולים במשק שזה לא הזמן לפיטורים ולא להתייעלות. אם אני רואה חברה שמתייחסת באנושיות לעובדיה - אני אסתכל עליה אחרת כמשקיע, ואילו על חברות שלא נוהגות כך אני בכלל לא אסתכל.
"הכסף לסיוע אולי קיים, אבל המנגנון בעייתי. הבעיה של הישראלים היא שהם לא אוהבים להיות פראיירים. האוצר לא אוהב להיות פראייר. הוא אומר, 'אולי יהיו כמה שיעשו הבה נתחכמה לו', ומקשה על אנשים כדי לעצור את אותם אחוזים בודדים שמנסים להתחכם. כדי שהם לא יקבלו - כולם לא מקבלים. צריך לתת קודם, ואז לתפוס ולהעניש את המתחכמים".