גל החום הקיצוני הפוקד את ישראל בשבוע האחרון גרם לנזקים כבדים לגידולים החקלאיים. על פי הערכות ראשוניות, נרשמו נזקים של כ-15 מיליון שקל, וזו רק ההתחלה. הענפים שנפגעו בעיקר הם התפוחים והלולים, וגם המטעים וגידולי השדה. הנזקים המלאים יוודעו רק בתום תקופת השיווק.
ב"קנט", הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, אומרים כי מתחילת גל החום, לפני כ-10 ימים, התקבלו בחדר המצב של הקרן למעלה מ-600 דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו לגידולים כתוצאה מהחום. הדיווחים התקבלו ממגדלים מכל רחבי הארץ. בין השאר התקבלו דיווחים על פגיעות בתפוחי העץ, האבוקדו, הענבים, העגבניות והמלפפונים. נזקים כבדים נגרמו גם למגדלי העופות כתוצאה מהחום.
הפגיעה המשמעותית היא של מכות שמש הגורמת לצריבות של הפרי על העצים. צריבות אלה פוסלות את הפרי לשיווק בהמשך. במקרה של התפוחים, החום הכבד ששרר בגליל העליון וברמת הגולן, אזורי הגידול המרכזיים של התפוחים, גרם לכך שהטמפרטורה הפנימית של הפירות על העצים זינקה. במקרים רבים, הביא החום להבשלה של הפרי על העץ.
מאחר וגל החום נמשך, תגברה קנט את פעילות המעריכים שיוצאים למטעים, כדי לקדם את הפיצוי לחקלאים. על פי הערכות ראשוניות, היקף הנזקים לחקלאים מגל החום הנוכחי, עד כה, נאמד בכ-15 מיליון שקל, כאמור.
"מספר אירועי הקיצון כיום גבוה פי 150 מהיקפם לפני 30 שנה"
בקנט אומרים כי נזקי השבוע האחרון מצטרפים לנזקים הכבדים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מההתחממות הגלובלית, והתגברות מקרי הקיצון בשנים האחרונות. מנתוני החברה עולה כי הממוצע השנתי של נזקי הטבע לחקלאות בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון שקל בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון שקל. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל נזקי שינויי האקלים עלולים להחמיר בהמשך, כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, מסר כי "מבחינת החקלאים, המשמעות של ההתחממות הגלובלית היא לא בהכרח שיהיה יותר חם. הבעיה המרכזית הגורמת לנזקים הכלכליים הכבדים היא התכיפות של אירועי הקיצון הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. מספר אירועי קיצון אלו גבוה היום פי 150 מהיקפם לפני כשלושים שנה. מדובר על שיטפונות, הצפות, סערות, גלי חום קיצוניים, גלי קור קיצוניים, שריפות, התפרצות של מזיקים ומחלות ועוד".
לדבריו, בטווח הארוך החקלאי יתאים את עצמו למציאות החדשה. הוא ישנה הרכבי זנים, מועדים וגידולים על מנת להתמודד עם תופעות שגרתיות. "הבעיה היא שחקלאי לא יכול להתגונן מאירועי הקיצון. כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר, לצורך שמירה על אספקה טריה וסדירה של תוצרת חקלאית, כחול-לבן, ומניעת תנודתיות בהיקפי התוצרת שיובילו לקפיצות משמעותיות במחירים", אמר תורג'מן.
