מרבית הזוגות בישראל ניצבים בפני החלטה באם לפתוח חשבון בנק משותף, כחלק מתהליך מיסוד הקשר הזוגי (והפקדת הצ'קים שקיבלו כמתנה בחתונה) וכבסיס לתחילת חייהם המשותפים, כיחידה כלכלית אחת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפתיחת חשבון בנק משותף קיימים יתרונות בלתי מבוטלים אולם יחד עימם חשוב לזכור כי לא לכולם זה מתאים וישנם מקרים בהם כדאי לשקול אפשרויות נוספות לניהול משק הבית המשותף. ynet גיבש עבורכם מדריך בנושא באמצעות עו"ד גלעד נרקיס, מומחה בדיני בנקאות.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה של חיסכון כספי
אילוסטרציה של חיסכון כספי
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מהו חשבון משותף? חשבון שבו שני בני הזוג הם בעלי החשבון ויש להם הרשאות לביצוע פעולות בחשבון.
חשבון משותף יכול להיות חשבון חדש שנפתח על ידי השותפים מלכתחילה ואף יכול להיות חשבון קיים של אחד מבני הזוג שאליו מצרפים את בן הזוג השני.
תהליך פתיחת החשבון יכול להיעשות באמצעות הגעה לסניף הבנק וכן באופן מקוון. הפיקוח על הבנקים איפשר בתנאים מסוימים לפתוח חשבון משותף באופן מקוון, ללא צורך להגיע לסניף.
לרוב, מפקידים שני בני הזוג את משכורותיהם בחשבון המשותף וההוצאות המשותפות הכרוכות בניהול משק הבית והמחייה יורדות מחשבון זה.
מה לגבי זכויות החתימה בחשבון? בעת פתיחת החשבון, מגדירים השותפים את זכויות החתימה המתאימות להם שלפיהן יקבע אופן התנהלות החשבון.
הבחירה היא בין שתי אפשרויות עיקריות. האחת, זכות חתימה ביחד, לפיה - כל פעולה המבוצעת בחשבון דורשת את הסכמתם של כל בעלי החשבון ויתרונה בכך שכל שותף יכול לעקוב באופן הדוק מראש אחר כל פעולה שעתידה להתבצע על ידי השותף האחר בחשבון, שכן לא ניתן לבצע שום פעולה ללא הסכמת כל השותפים. מנגד, החיסרון שבה טמון בסירבול הטכני שבניהולו השוטף של חשבון מסוג זה.
האפשרות השנייה, שהיא הנפוצה יותר לניהול חשבון משותף על ידי בני זוג, היא שקיימת זכות חתימה ביחד ולחוד - לפיה כל אחד מבעלי החשבון מוסמך לבצע פעולות בחשבון ללא צורך בקבלת הסכמת השותף האחר. היתרון בכך הוא, כמובן, נוחות וזמינות כל השירותים הבנקאיים לכל אחד מבעלי החשבון.
מהם היתרונות בעת פתיחת חשבון משותף?
  • חיסכון בעמלות - איחודם של החשבונות וניהולו של חשבון אחד משותף גורם לחיסכון שיכול להגיע למאות שקלים בשנה כתוצאה מעמלות שוטפות, ריביות כפולות ועלויות נוספות הכרוכות בניהול החשבון.
  • יכולת מיקוח טובה יותר מול הבנק - עו"ד נרקיס ציין כי אם לחשבון המשותף יועברו שתי המשכורות של בני הזוג, ניתן יהיה לרוב להגדיל את יכולת המיקוח מול הבנק ולבקש הטבות שונות בניהול החשבון, כגון פטור מעמלות לתקופה מסוימת, הנחות והטבות אחרות.
  • יכולת מעקב ופיקוח על התקציב המשפחתי - בחשבון משותף קל יותר לבני הזוג לעקוב אחרי ההוצאות וההכנסות ולנהל את התקציב המשפחתי במקום אחד אליו נכנסות ההכנסות וממנו יוצאות ההוצאות.
בצד יתרונות בלתי מבוטלים אלו, חשוב לדעת ולהכיר בכך שבמקרים מסויימים עלולות להתעורר בעיות מאיחוד החשבונות.
מה חשוב לדעת לפני שמקבלים החלטה לפתוח חשבון בנק משותף? ראשית, יש להכיר בכך כי בניהול חשבון משותף מאבדים בני הזוג חלק מעצמאותם הכלכלית, שכן כל הוצאה או הכנסה של אחד מן השותפים נתונה למעקב ולפיקוח של השותף האחר.
פתרון אפשרי לאובדן העצמאות יהא פתיחת חשבון משותף לניהול הוצאות הבית ובמקביל אחזקת חשבונות עצמאיים נפרדים (ובכך מאבדים השותפים את היתרון של חיסכון בעמלות כפולות).
חשוב לדעת ולהכיר את המצב הפיננסי של בן/בת הזוג - במידה ולאחד מבני הזוג יש בעיות פיננסיות או משפטיות, דירוג אשראי נמוך או רישומים שליליים בהיסטוריית האשראי, פתיחת חשבון משותף עלולה להשפיע באופן שלילי על ניהול החשבון, על מתן אשראי ועל הלוואות, ובכך לפגוע גם בבן הזוג השני ש"חף" מבעיות.
במקרה בו אחד מבני הזוג מנהל עסק עצמאי - עסק, מטיבו, חשוף לסכנות רבות ועלול להיקלע לקשיים כלכליים המובילים לרישומים שליליים המיוחסים לבעל העסק. במקרה כזה, עו"ד נרקיס ממליץ לשקול אם לאחד בין חשבונות הבנק של בני הזוג, על מנת שרישום שלילי, אם יעשה, לא יפגע באפשרויות בן הזוג לקבל אשראי או הלוואות.
במקרה בו מצטרף בן/בת הזוג לחשבון קיים של האחר - בעת ההצטרפות לחשבון משותף מצב החשבון הקיים חל גם על הלקוח המצטרף לחשבון ולכן במידה והיו ערבויות, הלוואות, חובות עבר הן יחולו ויחייבו גם את השותף שהצטרף לחשבון הקיים.
מה קורה במקרה בו קיימות מחלוקות כספיות בין בני הזוג או חלילה במקרה של גירושים? במקרה כזה הופך ניהול החשבון המשותף לרגיש ולבעייתי, ובנסיבות המתאימות ישקלו בני הזוג שינוי בזכויות החתימה והפיכתן לחתימה "ביחד", היינו - כל פעולה המבוצעת בחשבון תחייב חתימה והסכמת כל השותפים ובכך למנוע ביצוע פעולות חד-צדדיות מצד אחד מבני הזוג.
מה קורה אם אחד מן השותפים בחשבון נפטר? במקרה בו אחד מהשותפים הולך לעולמו, נאלץ השותף שנותר בחיים להמתין להוצאת צו ירושה או מימוש הצו אם ברצונו לבצע פעולות בחשבון. זאת, תוך מחשבה סדורה כי על המוסד הבנקאי לשמור על זכויותיהם של יורשי בעל החשבון ולא רק להסתפק בזכויות השותף הנותר. כמענה למצב זה, מחתים הבנק בעת פתיחת חשבון על סעיף "היוותרות בחיים" או סעיף "אריכות ימים", אשר מאפשר ביצוע פעולות לאחר מות אחד השותפים בחשבון.

גלעד נרקיסגלעד נרקיסצילום: רונן יעקובי

מה זה בדיוק סעיף היוותרות בחיים? בהתאם לדיני הירושה היה על הבנק להקפיא כל פעולה בחשבון בנק עם פטירת אחד השותפים עד לקבלת צו מתאים מבית המשפט.
סעיף "היוותרות בחיים" או בשמו האחר "סעיף אריכות ימים", מקורו בהוראת סעיף 13 א' לפקודת הבנקאות 1941, הוא סעיף אשר מאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך ולפעול בחשבון ולבצע בו פעולות, למרות ששותפו לחשבון נפטר, וזאת עוד בטרם מוצא צו ירושה. אילו לא היה קיים סעיף זה, היה על מוסד בנקאי להקפיא את החשבון עד לקבלת צו ירושה רשמי.
הסעיף חל על מערכת היחסים שבין השותפים בחשבון לבין הבנק,ואין בכוחו להעביר את הבעלות בכספים אל הצד הנותר בחיים. מטרת הסעיף היא להימנע מהקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד השותפים, ולאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות שגרתית ושוטפת בחשבון עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה.
האם סעיף היוותרות בחיים מאפשר העברת בעלות על נכסים? סעיף היוותרות בחיים אין בכוחו להעביר נכסים (כספים, ניירות ערך וכו') מבעל חשבון משותף שנפטר, לשותף שנותר בחיים.
סעיף היוותרות בחיים אינו משנה את הזכויות המהותיות ומשכך, אין בו כדי לשנות את זכויות היורשים. בדרך כלל, זכאים היורשים של בעל החשבון שנפטר לזכויות בחשבון לאחר פטירתו, ולעניין זה לא תהיה השפעה לסעיף ההיוותרות בחיים. תאגיד בנקאי יכול לאפשר לשותף שנותר בחיים לבצע פעולות בחשבון, למשוך כספים או נכסים, אך בעל החשבון שנותר בחיים עלול להיתבע להחזירם ליורשים של בעל החשבון, ולמעשה מבחינה קניינית ביצוע הפעולות, או משיכת הכספים לא מקנים בעלות על הנכסים. למעשה, סעיף היוותרות בחיים חל רק במישור היחסים שבין התאגיד הבנקאי ללקוחותיו ואינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם.
עו"ד נרקיס הוסיף וציין כי "בעת פתיחת חשבון משותף, יש לברר מהי המשמעות שנותן המוסד הבנקאי לסעיף זה וכיצד הוא פועל בעת פטירת אחד השותפים בחשבון. כמו כן, חשוב להדגיש כי חתימה על טופס אריכות ימים נועדה לאפשר ניהול שוטף ולא פעילות בניירות ערך ובחסכונות ולא גוברת על צו ירושה. הבנקים רשאים לאפשר לשותף לבצע פעולות, אך במידה ונמשכו כספים ונכסים, הוא עלול להיתבע להחזירם ולחלקם בהתאם לצו הירושה.
"חשוב להדגיש כי בבנקים שבהם סעיף זה קיים, הוא מהווה ברירת מחדל. בעלי חשבון משותף המבקשים שבעת פטירתם, הבנק ינהג באופן שונה מהאמור בסעיף אריכות ימים, צריכים לבקש לחתום על סעיף מתאים המגביל את סעיף אריכות ימים ולמסור לבנק הוראות אחרות", אמר נרקיס.