ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע הערב (ה') כי יציג בימים הקרובים תוכנית סיוע כלכלית לחצי השנה הקרובה - אולם ל-ynet נודע כי בשלב זה אין הצעות קונקרטיות. בהצהרתו על ההגבלות החדשות בשל הזינוק בתחלואה, אמר נתניהו כי התוכנית תספק רשת ביטחון והרבה יותר ודאות. "ודאות זו המילה הקריטית", אמר נתניהו. "הרבה יותר ודאות בתעסוקה ובהכנסה. אוודא שהאוצר יביא את הכסף במהירות ללא בירוקרטיה וללא עיכובים".
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהודעה של שר האוצר, ישראל כץ, ששוחררה לאחר ההצהרה נכתב: "השר קיים היום דיון ראשון עם בכירי משרדו במטרה לגבש תוכנית מקיפה לסיוע לכל מגזרי המשק, שכירים ועצמאים, עד למחצית השנה הבאה בשני שלבים של חצי שנה כל אחד". הוא הבהיר כי "בניגוד לציפיות, המשבר לא יסתיים לפני מציאת החיסון, בערך בתוך שנה, ולכן יש להיערך להפעלת המשק בזמן זה, תוך היערכות למתן סיוע מקיף לכל מגזרי המשק שיזדקקו לו, כולל ענפים שלא יחזרו לפעילות עד לסיום המשבר ותחומים שיוגבלו באופן זמני".
ואולם, בשלב זה לא ברור מה תכלול התוכנית בשם "ערכת הקורונה הכלכלית". בכיר במשרד האוצר אמר ל-ynet כי לא ברור מדוע צריך לגבש תוכנית מיוחדת, כאשר מגבשים במקביל את תקציב המדינה. "לפי שעה אין שום תוכנית, אלא ראשי פרקים, ולא ברור מה יהיה בה", אמר.
בהצהרתו הערב אמר נתניהו כי "בשבועות האחרונות נקטנו צעדים שונים לפתיחת הכלכלה ואני מייחס חשיבות עצומה לחידוש הפעילות הכלכלית במשק. עם זאת, הדגשתי פעם אחר פעם שפתיחת הכלכלה תלויה בהקפדה על הבריאות: שמירת מרחק, מסכה והיגיינה. המשלתי את שגרת הקורונה לנגינה באקורדיון: בהתאם להערכת המצב אתה פותח את המגבלות, ובהתאם להפתחויות מהדק מעת לעת".
ראש הממשלה טען כי "אנחנו מחפשים כל הזמן את נקודת האיזון. מצד אחד להשיג כמה שפחות הדבקה, ומצד שני כמה שיותר למנוע פגיעה כלכלית. אני יודע שרבים נפגעו, שרבים משוועים לעזרה, ואני פועל כל הזמן וביתר שאת למענם. הארכנו את בקשת הזכאות לקבלת דמי האבטלה והוספנו שני מיליון שקל לעסקים קטנים".
במסגרת ההחלטה על ההגבלות החדשות, השרים הצביעו בעד צמצום המתפללים והמשתתפים בהתקהלויות ל-20 בני אדם, ול-50 בני אדם באולמות אירועים, ברים ומועדונים. בשל המחלוקת שהתפתחה בין שרי הליכוד לכחול לבן - שאף גררה איום בבחירות מצד נתניהו - ההחלטה על המסעדות נדחתה ליום ראשון.
כץ היה מהמתנגדים לצמצום הסועדים במסעדות, והציע לקבוע כללים לרישום מוקדם ללקוחות. כץ תקף את משרד הבריאות שדרש לצמצם באופן משמעותי את ההתקהלויות במסעדות ואמר כי ההצעה "תביא לקריסת ענף המסעדנות שרק חזר לפעילות. ההצעות של משרד הבריאות צריכות לבוא לידי ביטוי יחד עם הצעות של משרד האוצר", אמר כץ. "משרד הבריאות צריך להסביר משמעות בריאותית, ומשרד האוצר את המשמעות המשקית של ההחלטות".
פגיעה אנושה בעסקים הקטנים
דבריו של ראש הממשלה מגיעים על רקע ניתוח שפרסמה היום רשות המיסים, לפיו רבע מהעסקים הקטנים נפגעו באופן חמור מהמשבר. על פי הנתונים, 25% מהעסקים הקטנים (מחזור של עד 300 אלף שקל) נפגעו במשבר הקורונה בשיעור של 80%-100%. זאת לעומת 5% בקרב העסקים הגדולים ביותר (מעל 100 מיליון שקל במחזור).
הניתוח מתבסס על הנתונים שאספה הרשות מדיווחי המע"מ של העסקים. מאחר שרוב העסקים משלמים מע"מ על בסיס מזומן, ההכנסה מדווחת בעת קבלת התשלום, ולכן הפגיעה המשתקפת מהנתונים לא מייצגת בהכרח את היקף הפעילות בפועל. שכן לאור המדיניות הבעייתית בארץ של תשלום שוטף פלוס כמה חודשים, חלק מהעסקים (במיוחד הקטנים שבהם) קיבלו את התשלומים בזמן שיא המשבר, עבור שירותים שניתנו לפניו.
באופן מפתיע מהנתונים עולה כי ישנם עסקים שדווקא צמחו בשיא המשבר לעומת 2019 - 23% מהעסקים הקטנים ביותר ו-38% בקרב העוסקים הגדולים.
הניתוח לא בחן עסקים שקיימים פחות משנה (שכן לא ניתן להשוות את מצבם לתקופה המקבילה בשנה שעברה) כך שלא ניתן ללמוד ממנו כיצד נפגעו העסקים החדשים. אולם השוואה בין קבוצות ותק שונות מעלה כי לא היו הבדלים גדולים ברמת הפגיעה. אולם הנתונים כן מראים כי ככל שהוותק של העסק עולה כך שיעורי הפגיעה החמורה מסך העסקים הולכים ויורדים.
ניתוח לפי ענפים מעלה כי שיעורי הפגיעה הגבוהים ביותר נרשמו בענפי האירוח והאוכל (31% נפגעו ביותר 80% מהמחזור שלהם) ובענפי האמנות והבידור (28% נפגעו ביותר מ- 80%). הענפים בהם נרשמה פגיעה מתונה יותר היו בריאות רווחה וסעד (11% נפגעו ביותר מ- 80%) וחקלאות ותעשייה ותשתיות (16% נפגעו ביותר מ-80%).
השתתף בהכנת הכתבה: עמרי מילמן, כלכליסט