צפו: הכלכלן עומר מואב באולפן ynet על הטיפול במשבר הקורונה
(צילום: אורי דוידוביץ')
אם לפני שבועיים עוד היו סימני שאלה לגבי היקף הנזק הכלכלי של נגיף הקורונה, עכשיו ברור: מדובר בנזק כבד, שהכלכלה הישראלית לא ידעה זמן רב, וככל הנראה יגרור את המשק למיתון. לצד החששות, כדאי לזכור שהמשבר אינו כלכלי, אלא בריאותי בעל השלכות כלכליות, בניגוד למשל למשבר של 2008, שהיה משבר כלכלי-פיננסי, והיציאה ממנו הייתה מורכבת וארוכה.
במקרה הנוכחי, כאשר יתחילו סימנים של מיגור המגפה, סביר שהכלכלה תתקן את עצמה ותחזור גם לפסים של צמיחה. אולם עד שזה יקרה, יש הרבה שכבר שילמו ועוד ישלמו את המחיר: עסקים במגוון הולך ומתרחב של ענפים משותקים עלולים לקרוס ואיתם עשרות אלפי עובדים, שיאבדו את מקום עבודתם.
לסייע למשק - גם במחיר של הגדלת הגירעון
בדרך כלל כאשר משק נכנס להאטה, הנשק המועדף הוא הפחתת הריבית לצורך הזרמת כסף זול לעידוד הפעילות העסקית. אלא שהפעם זה פחות רלוונטי, ראשית מכיוון שהריבית בישראל גם כך נמוכה ושנית, כיוון שגם אם היא תרד לא ברור עד כמה זה יעזור לעסקים שהכנסותיהם נחתכו כמעט לחלוטין, כמו בתיירות.
אם המדינה רוצה להפחית את הנזק הכלכלי, אין לה ברירה אלא להכניס את היד לכיס במחיר של עלייה בגירעון, אף שאינה רצויה, בזמן שישראל חורגת מהיעד שהציבה כבר למעלה משנה (ההאטה במשק תביא לירידה בגביית המיסים, שצפויה להעמיק אותו יותר).
אולם אנו נמצאים בשעת חירום, ולכן גם במחיר של הגדלת הגירעון, יש לסייע למשק ובעיקר לאותם מובטלים ועסקים שנקלעו למשבר בעקבות נגיף הקורונה ושיתוק המשק. סיוע (גם אם חריג) שייעשה עכשיו, עשוי למנוע מהמשק להיכנס לסחרור, שיעלה בעתיד הרבה יותר.
דאגה למובטלים
רבים כבר איבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחופשה כפויה בעקבות המשבר, והמספרים צפויים עוד לגדול בימים הקרובים. המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה אמנם נתנו הקלות מסוימות, כמו זכאות לדמי אבטלה בחל"ת מהיום הראשון בניגוד לימי שגרה שבהם דמי האבטלה ניתנים מרגע שימי החופש הצבורים של העובד מנוצלים עד תום. אך זה לא מספיק.
יש לשפר דרמטית את התנאים לאותם אנשים שאיבדו את מקום עבודתם כתוצאה מהמשבר. הקלות בתנאי הזכאות, כמו קיצור משך התקופה שבה עבד העובד (כיום - 12 חודשים) חשובה, שכן הרבה פעמים מקומות מפטרים את העובדים הזמניים או אלה שגויסו אחרונים, והם עשויים למצוא עצמם ללא זכאות לדמי אבטלה.
כמו כן, דמי האבטלה בישראל נמוכים מהשכר החודשי ועומדים לרוב על 50%־70% מהשכר האחרון. מכיוון שספק אם מובטלי הקורונה יוכלו למצוא עבודה בזמן הקרוב, יש להעלות להם משמעותית וזמנית (עד לסיום המשבר) את גובה דמי האבטלה. הקלות אלו נשמעות דרמטיות, אולם בסופו של דבר היקף קצבאות האבטלה שמשלם ביטוח לאומי עמד ב־2017 על 3.2 מיליארד שקל, כך שגם אם מדובר בגידול של כ־30% בהיקף התשלומים, מדובר בתוספת של מיליארד שקל.
ומה עם ההורים העובדים?
אין ספק שההחרפה המשמעותית ביותר הייתה ההחלטה להשבית את מערכת החינוך. מדובר בצעד מתבקש, בעל מחיר לא מבוטל. הורים רבים יצטרכו לוותר על ימי עבודה, גם אם ביכולתם לעבוד מהבית אחרי סגירת רוב מקומות העבודה במשק. כאשר פרצה מגפת הסארס בשנת 2003, החליטה אוסטרליה לסגור גם כן את בתי הספר. היה מדובר בהחלטה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות, ובעקבותיה החליטה המדינה שהיא תפצה הורים שנאלצו לוותר על עבודתם על מנת להישאר בבתים עם ילדיהם בשל סגירת מערכת החינוך.
גם בישראל צריך להחיל מדיניות שכזו, ולהשתתף עם המעסיק בתשלום לעובד, למשל בכ-30% משכרו בשל היעדרו במקרה שכזה. מדובר בעלות לא מבוטלת, שכן שיעור ההורים שבמעגל העבודה רחב למדי, אך צעד זה יסייע למנוע פיטורי הורים (או הוצאתם לחל"ת).
העסקים הקטנים שבסיכון
סקטור מרכזי שצפוי להיפגע הוא העסקים קטנים, שמטבעם נחשבים לכאלה שפועלים ברמת סיכון גבוהה. רמת הנזילות של רבים מהעסקים בעייתית, והיכולת שלהם לצלוח תקופת משבר של ירידה חדה בהכנסות נמוכה. הדבר נכון במיוחד לעסקים בתחומים כמו תיירות, הפקות, תרבות וכדומה, שהפעילות בהם ירדה כמעט לרמה אפסית בתוך שבועות. המדינה כבר הודיעה על הרחבת הקרן למתן אשראי לעסקים קטנים בערבות מדינה לשמונה מיליארד שקל. אולם לא בטוח שזהו הפתרון.
עוד ועוד אשראי עשוי רק לדחות לעסקים את הבעיה, שכן אשראי צריך בסופו של דבר לפרוע. אם בכל זאת מקדמים את נושא האשראי, ראוי לבחון שיפור תנאים כמו הפחתה משמעותית של הריבית ופריסה לזמן ארוך במיוחד. דרך נוספת לסייע לעסקים לצלוח את התקופה הזאת היא באמצעות החזר מקדמות במס הכנסה. עסקים שמחזור המכירות שלהם ירד דרמטית מהמשבר יהיו זכאים לקבל החזר ממס הכנסה את הסכום ששילמו בגין חודשים ינואר-פברואר כמקדמה, שתיתן להם מרווח נשימה.
הבנקים יכולים להרשות לעצמם להגדיל את הסיכון
מיד עם פרוץ המשבר פנה בנק ישראל למערכת הבנקאית במסר של ציפייה שיהיו קשובים למשק. הבנקים נענו והודיעו שיסכימו להקפיא תשלומי משכנתה לשלושה חודשים, וכן יקלו על עסקים קטנים. אלו צעדים נכונים אך לא מספיקים. הבנקים נהנים מיציבות, עודפי נזילות ותיק אשראי איכותי ויכולים להרשות לעצמם להגדיל את הסיכון לטובת המשק.
משמעותיים לא פחות הם המשקיעים המוסדיים שמגלגלים מיליארדי שקלים ומחפשים השקעה. למוסדיים כוח פיננסי, שראוי שהמדינה תיעזר בו למשל בהקמת קרנות אשראי נוספות בערבות מדינה, כמובן כל עוד לא זה ייצור פגיעה בכספי החיסכון לפנסיה.
