חודש לפני כניסת המשק לסגר השלישי, השיעור הגבוה ביותר של מועסקים שעבדו בנובמבר מהבית, מכלל המועסקים במשק, היה של בעלי מקצועות אקדמיים - 42.8%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו היום (ב').
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מומחים מעריכים, כי רבים מהם ימשיכו לעבוד מביתם גם לאחר הסגר השלישי והתאוששות המשק ממשבר הקורונה, למרות הגידול במספר המחוסנים. עוד עולה מהנתונים, כי גם שיעור ההנדסאים, הטכנאים, הסוכנים ובעלי משלח יד דומה שעבדו מהבית בחודש נובמבר היה גבוה - 27.3%. נתון מפתיע למדי הוא שיותר מרבע מהמנהלים במשק, 27%, עבדו גם הם מהבית בחודש שעבר.
מנתוני חודש נובמבר עולה כי 619.8 אלף מהעובדים במשק (14.7%) היו בלתי מועסקים מכל הסיבות - פיטורים או הוצאה לחופשות ללא תשלום בשל משבר הקורונה, בלתי מועסקים שאינם קשורים דווקא במשבר ועובדים שאיבדו את מקום עבודתם בשל סגירת מקום העבודה מאז מרץ 2020, עם תחילת המשבר. שיעור כלל הבלתי מועסקים בחודש אוקטובר, שבמחציתו עדיין היה הסגר השני, עמד על 871.6 אלף, שהם 20.8% מכוח העבודה בישראל.
מנתוני הלמ"ס מתברר עוד, כי שיעור הבלתי מועסקים שאינם קשורים דווקא במשבר הקורונה היה בנובמבר 5%, שהם 205.9 אלף עובדים, לעומת 4.9%, שהם 199.4 אלף עובדים, בחודש אוקטובר.
שיעור העובדים שנעדרו זמנית מעובדתם בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה יחד עם הבלתי מועסקים מסיבות אחרות היה בנובמבר 12.1%, שהם 494.8 אלף, לעומת 18.2%, שהם 742.1 אלף, בחודש אוקטובר.
14.3% היה השיעור הקובע לגבי קבלת דמי אבטלה בנובמבר, לעומת 20.3% באוקטובר. אם שיעור זה יירד מ-7.5% ייפסק תשלום דמי האבטלה למפוטרים ולשוהים בחל"ת בשל משבר הקורונה בדיוק חודש לאחר שיהיה נמוך מ-7.5%. נראה שמועד זה עודנו רחוק מאד. מספר מחוסרי העבודה בקטגוריה הזאת היה 845.5 אלף באוקטובר וצנח לאחר הסגר השני ל-599.3 אלף בלבד, כרבע מיליון פחות.
עוד מתברר מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי האחוז הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מעבודתם מכלל המועסקים היו בנובמבר בענף שירותי אירוח ואוכל, קרי מסעדות, בתי קפה ובתי מלון, ממש מחצית מהעובדים, 50.1%. באמנות, בידור ופנאי נעדרו מהעבודה 48.6%, מעט פחות ממחצית מהעובדים בענף. בשירותים השונים נעדרו 23.3%, במסחר הסיטוני ובמוסכים נעדרו 22.6%, בשירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות היה שיעור הנעדרים קצת יותר מחמישית, 21.6%, וכך גם בשירותי ניהול ותמיכה, 21.4%.
מתוך משלחי היד היה השיעור הגבוה ביותר של נעדרים מעבודתם של עובדי מכירות ושירותים, 22.1%, פקידים כלליים ועובדי משרד,20.7%, עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, 17%.
השיעור הגבוה ביותר של מועסקים הנעדרים מהעבודה מכלל המועסקים היה בקרב בני 15-17 שכבר עובדים, 23.8%. בקרב בני 25-29 נעדרו כחמישית, 18.4%, שהיו בלתי מועסקים. בקרב בני 65 ומעלה היו 17.6% שנעדרו מעבודתם ובקרב 30-34 - 16.7%.
בסך הכל היו בישראל בנובמבר 6,663,800 גברים ונשים שיכולים היו לעבוד, מהם היו בכוח העבודה רק 4,077,600 עובדים, שהם 61.2%. לא נכללו בכוח העבודה 2,586,200 ישראלים, שהם 38.8%. יצוין כי זה שיעור גבוה מאד יחסית למדינות אחרות, בעיקר בשל אי השתייכותם של רבים מהחרדים והנשים הערביות בישראל בכוח העבודה במשק, שכן הם כלל לא מחפשים עבודה ולא נחשבים לכן גם למובטלים.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי 104,500 ישראלים הפסיקו לעבוד בניגוד לרצונם ובלית ברירה, בשל פיטורים, שרבים מהם נבעו מסגירת מקום העבודה שלהם ממרץ 2020.
