אחרי שבמשך שנים תוכנית הבנייה בליפתא נדחתה, עברה מהמורות, התנגדויות ועתירות, רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז לשכונה החדשה שתיבנה בכפר הנטוש, השוכן במבואותיה המערביים של הבירה, הכפר הערבי האחרון שנותר עם זיכרונות ובתים נוסטלגיים אחרי שתושביו נטשו בקרבות העצמאות ב-1948.
בשנת 2006 מדינת ישראל אישרה את תוכנית הבנייה בליפתא, ובשנת 2010 יצא מכרז על ידי רשות מקרקעי ישראל לבנייה במקום. במהלך אישור התוכנית נידונו ונדחו ההתנגדויות שהגישו גורמים שונים, ביניהם ׳רבנים שומרי משפט׳ המזוהים עם המאבק למען זכות שיבה לפליטים הפלסטיניים.
יעקוב עודה הגיש בשם פליטי ליפתא התנגדות לתוכנית וכתב בה בין היתר: "אנו, בני הכפר ליפתא, קוראים בכאב ובתדהמה את ההודעה שפורסמה מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים בדבר הפקדת תוכנית מס' 6036. בהתאם להודעה זו, הוועדה המחוזית נטלה לעצמה את הרשות להשתמש באופן בלתי חוקי ב-454 דונם מאדמתנו ורכושנו בליפתא ולבנות 243 יחידות דיור; לבנות מחדש ולהרוס מספר נוסף של בתינו; לבנות מרכז מסחרי, בית כנסת, מוזיאון, דרכים ומבני ציבור נוספים. כל זאת מבלי להיוועץ איתנו, בעלי האדמה הלגיטימיים ובניגוד לרצוננו".
עוד נכתב כי "פליטי ליפתא מונים 30,000 איש וחיים בירושלים, בגדה המערבית ובגולה. אנו, הבעלים והיורשים מזה דורות של הרכוש הנמצא בכפר, כולל אדמותיו, המים והצומח שלו, מתנגדים באופן מוחלט לתוכנית זו. אנו מצהירים ומאשרים בתוקף את זכויותינו על כל אדמות הכפר שמגיעות ל-8,743 דונם, 450 בתים, המעיין, מבנה ביה"ס, המסגד, בתי הקברות והארכיאולוגיה העשירה במקום".
עודה הוסיף בעתירה על הרצון של הפליטים לשוב לביתם: ״אנו מצהירים על דבקותנו בזכותנו לשוב לאדמותינו, לבתינו ולרכושנו שמהם גורשנו בכוח, אך נותרנו נטועים באדמותינו הנותרות בירושלים המזרחית. אנו דוחים באופן מוחלט את תוכנית הבנייה מס' 6036 ורואים אותה כהפרה של הזכויות ההיסטוריות והחוקיות של אנשי ליפתא על אדמותיהם ורכושם וביזוי של החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם".
הנימוקים לעתירות היו פוליטיים, אולם בית המשפט קיבל את דרישתם לערוך סקר שימור למבנים כתנאי להוצאת המכרז. בשנת 2018 רשות העתיקות סיימה את סקר השימור על ליפתא, שכפה עליה בית המשפט, והוא אושר על ידי הגורמים המוסמכים בעיריית ירושלים. כעת, לאחר עשור, רשות מקרקעי ישראל יצאה במכרז על 268 יחידות דיור בשכונה החדשה, שתוקם על הכפר הערבי, וכן מלון בהיקף של 120 חדרים. בנוסף, יוקמו שטחי מסחר ומבני ציבור עבור השכונה החדשה.
עו"ד יאיר גבאי, חבר ברשימת הליכוד לכנסת שהיה חבר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שאישרה את תוכנית הבנייה לשכונה החדשה בשנת 2006, פנה לקראת יום ירושלים למנכ״ל רשות מקרקעי ישראל בדרישה להוציא לפועל את המכרז, ופנייתו נענתה.
עו"ד יאיר גבאיצילום: נתנאל כהן"בקרקעות עליהן בנוי הכפר הערבי נמצאו ממצאים של יישוב יהודי משלהי הבית השני. בשעה טובה מדינת ישראל מחדשת את המכרז, שהוקפא בגין עתירות של גורמי שמאל, ובונה שכונה יהודית נוספת לאחר שנים של הקפאה. זהו מעשה ציוני מבורך ומרגש שקורה באופן סמלי בערב יום ירושלים. אנחנו נותנים כאן מכה קשה לזכות השיבה, ואני מודה למנכ"ל החדש ברמ"י על קידום תוכניות חשובות לירושלים המאוחדת והציונית".
"גם הילדים שלי לא ישכחו ולא יסלחו"
לצד השמחה על בניית השכונה החדשה, היא מעוררת כעס מצד הפליטים. יעקב עודה (81), פליט פלסטיני שנטש את ליפתא ב-1948 כשהיה בן 8, הגיב לבשורה: "אנחנו לא נאפשר את הבנייה ונלך עם זה לבית המשפט. אנחנו רוצים שישאירו את ליפתא כפי שהיא, כמו מוזיאון פתוח ושלא יבנו שם בתים כי צריך לשמר את הערך ההיסטורי של ליפתא. בשנת 1992 הייתה החלטת האו"ם שישראל תבטיח לשמור את כל הזכויות של הפלסטינים בליפתא. יש לנו את הזכות על האדמה, על הבית".
לדבריו, "הפלסטינים מאוד יכעסו כי זה הזיכרון שלנו, המקדש שלנו. זה המעיין הנובע וגן העדן שלנו. לאף אחד אין זכות להרוס את הזיכרון של מישהו אחר. זו ההיסטוריה שלנו. אנחנו לא בליפתא אבל ליפתא חיה בליבנו כל הזמן. הייתי בן 8 כשעזבנו אבל לעולם לא נשכח את ליפתא. גם הילדים שלי לא ישכחו לעולם, ולא יסלחו, ואנחנו רוצים לחזור לבית שלנו. זה הכפר שלנו, העיר שלנו, הזיכרונות שלנו״.
לורה ורטון, חברת מועצה בעיריית ירושלים מטעם מרצ, מתנגדת גם היא לבנייה בליפתא: ״זו עוד דרך לנסות למחוק את ההיסטוריה של הפלסטינים שגרו באזור. מוחקים להם את ליפתא וגם רוצים לסלק אותם משייח ג’ראח. זה עלול להגביר את המתח בין הצדדים. זה מעשה אלים למחוק היסטוריה״.
