מדוע חשובה ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון? צפו בריאיון עם פרופ' ארנון בנטור
(צילום: שמיר אלבז, ירון ברנר)
התעריף המוצע לפיצוי נפגעי האסון בהר מירון - בדומה לשיטת הפיצוי באסון קריסת הגג בעת חתונה באולמי ורסאי בירושלים. מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הציג היום הצעה למתווה פיצוי בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, לפיה משפחות שאיבדו קרוב יפוצו בסכום של 100 אלף שקל לכל נפטר, ומשפחות שאיבדו שניים או יותר מאותה משפחה יפוצו בסכום של 130 אלף שקל לכל נפטר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, דרש מיד מהממשלה "ליישם את המתווה במהירות האפשרית", אולם חברי כנסת רבים הסתייגו מהמתווה וצפוי דיון בעניינו באחת הישיבות הבאות של ועדת הכספים.
שפיגלר ציין במהלך הדיון כי ההליך ניתן לביצוע בלי חקיקה ראשית, אך עם התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. אולם, ביעוץ המשפטי למשרד האוצר ציינו כי לעמדתם הנושא צריך להיות מוסדר בחקיקה ממשלתית ככל שרוצים לתת פיצויים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, תקף את האוצר: "מה הממשלה עשתה מאז האסון? צריך חוק ממשלתי? אז תביאו כזה. התחלתם במשהו בדיקה? חוזר, משהו? יש קשר בין המדינה לאסון במירון. לא נרפא מהעניין עד שיפתר".
עלי בינג, נציג אגף התקציבים, השיב לדברים שנאמרו בכעס על ידי גפני: "במקרה אסון ורסאי פעלה המדינה באופן חריג מיתר האסונות לאורך השנים ויש לבחון האם רוצים לפעול בהליך שונה באסון מירו. עולה השאלה בנוגע לשיווין סוציאלי במקרי אסונות, החריג זה אסון ורסאי".
ח"כ גפני השיב לדברים: "ברגע שנוצר חוק ורסאי נוצרה מציאות חדשה. לא יכול להיות שזה שונה מאסון ורסאי. התרענו על האסון שיגיע במשך שנים והמדינה התעלמה".
אב שבנו נספה באסון: "עד היום לא פנה אף נציג מטעם המדינה"
בועז סטורוקובסקי, שאיבד את בנו באסון, אמר: "הבן הבכור שלי, יעקב אלחנן, היה צריך להיות עוד חודש בן 21. מדובר באסון לאומי. זה המוקד השני אחרי הכותל שפוקדים אותו מכל העולם. הגיעו אלינו מכל המגזרים והביעו הזדהות, וראינו את החשיבות של המקום הזה עבור העם היהודי. הבן שלי התקשר שהוא בדרך למירון וכשהודיעו שהכל בסדר וניתן להגיע, קרה מה שקרה.
אביו של יעקב אלחנן סטרוקובסקי שנהרג בהר מירון מספר על בנו
(צילום: אבי חי)
"עד היום לא פנה אף נציג מטעם המדינה, אפילו לא להציע סיוע ראשוני. לא הלכתי לעבוד עד כה. כל הזמן טיפלתי בזה. כל שקל אני מוציא מהכיס והכסף הולך ואוזל, וצריך לסייע למשפחה שהילדים לא יהיו בטראומה, צריך להיאמר פה ולזעוק לשמיים שלא יתכן, כי זה חלק מאחריות שלהיות ממשלה ואחראים למחדלים שהיו שם שנים רבות ואנשים מגיעים לשם במאות אלפים בתמימות והולכים כצאן לטבח במקום שהוא תת-רמה מבחינה בטיחותית. אנחנו מקווים שיחול שינוי מיידי וסיוע למשפחה".
עוד יצוין כי חלק מהפצועים באסון ורסאי קיבלו את הפיצויים רק בשבועות האחרונים, 20 שנה לאחר האסון. בוועדת הכספים הבטיחו כי הפעם הפיצוי יהיה מהיר ומיידי.
"המלצות אסון ורסאי לא יושמו"
על החשיבות בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, הסביר פרופ' ארנון בנטור, לשעבר חבר בוועדת החקירה הממלכתית של אסון ורסאי, בריאיון לאולפן ynet הבוקר: "ועדה מסוג זה צריכה לקבוע מה גרום הכשל או מה גורם השורש של הכשל.
"בדרך כלל, מסתכלים על הגורם האחרון בשרשרת ומטפלים בו. אבל כשל מהסוג הזה נגרם בגלל שרשרת של פעולות - מערכת שהיא לא פועלת. לכן, אתה צריך ועדה או גורם אחר שיסתכל על כל השרשרת ויציע לעשות שם סדר, או במילים אחרות - יקבע למי יש הסמכות ולמי האחריות. אצלנו לרוב כולם רוצים את הסמכות ואף אחד לא את האחריות. זה הכשל המערכתי שהוועדה צריכה לבחון", הסביר פרופ' בנטור.
על החשש של פוליטיקאים מסוימים מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, אמר פרופ' בנטור: "אולי חלק חוששים הוועדה תסיק כי הם נושאים באחריות או אשמים. היבט אחר לחשש, שלדעתי הוא הרבה יותר עמוד ואינו קשור בכלל לפוליטיקה, הוא שתוצאות והמלצות של ועדה כזו מחייבות סדר במערכת - דבר שפוליטיקאים לא אוהבים לעשות. הם לא אוהבים לוותר על סמכויות. לדעתי זה חשש נוסף שלהם, מעבר להיבט האישי".
המלצות הוועדה שאתה לקחת בה חלק בעקבון אסון ורסאי יושמו?
"לא. לא קמה מערכת שיש בה שרשרת ברורה של אחריות וסמכות - שרשרת ברורה של היבטים מקצועיים. נעשתה הרבה מאוד עבודה כדי לקדם ולהגיע לאותה שרשרת, אבל בסוף לא סוגרים את הדברים ולכן המסקנות לא יושמו. מה שהשופט זיילר ז"ל קרא לו 'מעגל שוטה', נשאר כזה".
פרופ' בנטור הוסיף, כי "כשראיתי את האסון במירון, תפסתי את הראש. חשבתי לעצמי שאם היו מיישמים את ההמלצות של ועדת זיילר, ההסתברות שאסון כזה יקרה הייתה מאוד קטנה. זה חל גם לגבי אסונות אחרים".
