השבוע פקדו, כך אפשר להניח, מרבית הישראלים את רשתות השיווק כדי לקנות מוצרי חלב, המזוהים כל כך עם שבועות (אף שאין קשר של ממש בין קציר לגבינה לבנה או בין שבעת המינים לקוטג'). אם בזמן שגרה מהווים מוצרי החלב כרבע מסל הקניות של הצרכן המקומי, הרי שהחג בוודאי הגדיל את המכירות, שגם כך טיפסו בחסות הקורונה, כך לפי נתוני חברת המחקר סטורנקסט, שפורסמו השבוע בכלכליסט ודיווחו כי שוק החלב יצא מהקיפאון שהיה שרוי בו בשנים האחרונות. הישראלים, הרי, הסתערו על הסופרמרקטים כשהושגו ההקלות על הסגר.
אחת הסיבות לקיפאון בשוק, שמגלגל מדי שנה כ-10 מיליארד שקל, הייתה עליות המחירים של מוצריו בשנים האחרונות. על כך מעידים גם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שניצלה אף היא את ההזדמנות השבוע לפרסם נתונים אודות התייקרות מוצרי החלב בשנה שעברה. ולמרות שהיא הייתה שם לפני, גם סוגיית המכס על החמאה, שעוררה מחלוקת בין שרי האוצר והחקלאות הטריים בימים האחרונים, הוצפה בתזמון דומה והעלתה את השאלה האם הישראלים יאלצו לשלם יותר על המוצר הבסיסי, שהמחסור שלו היה ניכר לפני חודשים אחדים.
הטיימינג הרי לא מקרי, ובאמת מזל שחוגגים. כי גם רשות התחרות פרסמה בזמן המתאים בדיקה שערכה לגבי המחירים הגבוהים של מוצרי החלב בישראל ביחס לעולם. על פי נתוני הרשות, שפורסמו בכלכליסט וב-ynet, השוואה בין רמת מחירי החלב והגבינות (וגם הביצים) בארץ זבת החלב והדבש שלנו למדינות ארגון ה-OECD והאיחוד האירופי מלמדת שמחירי המוצרים הללו גבוהים אצלנו ב-79% וב-100% בהתאמה.
כשברקע אחד מ-3 הרגלים, קבעה הרשות כי הסיבה ליוקר המוצרים היא דרישות הכשרות של הרבנות. לפי הדו"ח של רשות התחרות, דיני הכשרות של מוצרי חלב מיובאים מקפיצים את המחיר בעד 70% - והופכים את השוק לאחד הריכוזיים בארץ. ברבנות לא נשארו חייבים, וטענו כי הרשות "פועלת על בסיס אג'נדה ולא באופן מקצועי". ייתכן שעל העניין הזה הצדדים יכולים להתווכח, אבל אג'נדה או לא, על דבר אחד אי אפשר: פערי מחירים, לא משנה של איזה מוצר, צריך לצמצם.
פורסם לראשונה: 18:29, 28.05.20