כך החלה הדעיכה: דמאז אוקטובר 2013 ועד ל-31 בדצמבר 2019 המדינה אישרה במסגרת הסכמי הגג שחתמה עם 31 ערים תקציבי עתק בסך 36.5 מיליארד שקל לפיתוח תשתיות לבניית 182 אלף דירות, 3 מיליון מ"ר מסחר, ו-3,645 חדרי מלון. כל זה הוביל בסופו של דבר לשיווק של רק 75 אלף דירות שיימכרו בהנחת מחיר למשתכן. כך עולה מהדו"ח הכספי לסיכום 2019 שמשרד האוצר פרסם אתמול (ג').
במסגרת הסכמי הגג המדינה מתחייבת לממן הקמה של תשתיות בערים החתומות על ההסכם, והן מצדן התחייבו לאפשר בניית אלפי דירות חדשות. המדינה אמורה להחזיר לעצמה את הוצאות העתק עם שיווק הקרקעות לחברות הבנייה. הסכמי הגג שנחתמו עם 31 הערים כוללים פוטנציאל לבניית 404 אלף דירות.
נתוני הדו"ח מלמדים על דעיכת מחיר למשתכן. ב-2019 הכנסות המדינה משיווק קרקעות במחיר למשתכן הסתכמו ב-1.8 מיליארד שקל, 35% פחות מבשנת 2018 שבה הכנסות המדינה היו 2.8 מיליארד שקל, ו-66% פחות מבשנת 2017 שבה נרשם שיא בסך 5.1 מיליארד שקל. בשנת 2016, השנה המלאה הראשונה שבה הופעלה התוכנית, הסתכמו הכנסות המדינה ב-763 מיליון שקל.
הדעיכה מורגשת גם מנקודת המבט של הציבור הרחב. ב-2019 אובדן הכנסות המדינה בגין הנחות מחיר למשתכן היו 1.06 מיליארד שקל, 24% פחות מב-2018 שבה הציבור נהנה מהנחות בסך 1.4 מיליארד שקל.
