איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת גריצגר מיררו, מערד.
בצילום: יוני (37), עדי (35) והכלבה ג'ייד
נשואים? יוני: "כן, אבל החלטנו להשאיר כל אחד את שם המשפחה שלו. אנחנו לא מי יודע מה מתחברים למה שצריך לעשות. עשינו חתונה עם רב קונסרבטיבי, וגם החלטנו שיום אחד נמציא לנו שם משפחה חדש שיגלם את הרוח של שנינו". עדי: "ניצור סיפור חדש".
הבית? קרקע, 105 מ"ר. יוני: "קנינו לפני שלוש שנים בפחות ממיליון שקל. משלמים 2,500 שקל משכנתה".
ערד? עדי: "אני כאן מאז ומתמיד. אחרי הצבא טיילתי והתנסיתי בעיר הגדולה, ורציתי כמו כל החבר'ה בעיר שלי לברוח מכאן. גרתי בסן פרנסיסקו ובתל אביב, ושם במקרה פגשתי את יוני שגם הוא מערד. הלכנו אחד מול השני ברחוב ופתאום הצבענו ואמרתי לו: 'אתה ערדניק'. אחרי שטיילנו באוסטרליה וניו זילנד בחרנו להתחיל את החיים בערד". יוני: "לא ידענו עד כמה זה ישאב אותנו. הנוחות, הקלות, היופי והמרחב שבו אותנו והבנו שאנחנו מאוהבים במקום. יש לנו את כל האופציות ובכל רגע נתון אנחנו יכולים לבחור לגור בכל מקום, ואנחנו פה לגמרי מתוך בחירה".
מה אתם עושים? יוני: "ב-16 שנה האחרונות אני עובד בכפר הנוקדים, שזה אתר תיירות שיש בו אירועים ואירוח. אני אחראי על הפרסום של הכפר. בקורונה הייתי בחל"ת ועבדתי יותר בעסק הפרטי שלי, עיצוב גרפי וצילום, וזו עוד סיבה שבחרתי בערד, כי אם הייתי עושה את זה במרכז הארץ הייתי צריך להביא המון עבודה כדי להחזיק את עצמי ולהצדיק את העסק, ופה אני יכול לעשות את זה בשמינית מכמות העבודה ולהרגיש מספיק טוב ולאכול במסעדה ולצאת לחו"ל. ואותו דבר עדי, שהיא מעצבת תכשיטים ומשלמת עשירית ממה שהייתה עולה לה חנות בתל אביב".
מה עם לכבוש את העולם? עדי: "אנחנו לגמרי מרגישים מחוברים לעולם, כי בעידן הזה של האינטרנט אתה יכול להכיר וליצור קשרי עבודה עם כל העולם מאיפה שאתה נמצא. אני למשל מעצבת תכשיטים כבר שמונה שנים ומוכרת באתר etsy תחת המותג שלי, 'עדי מיררו', למרות שאני בדיוק בתהליך של שינוי השם, כי גיליתי שקשה לאנשים עם השם הזה. יש לי לקוחות מכל העולם וידעתי מראש שאני הולכת לעבוד דרך האינטרנט וכיוונתי לחו"ל. היה לי ביטחון שהקהל שלי לא מוגבל. האופרציה שלי היא מחדר קטן, ויש לי פה חנות ותצוגה וקהל מקומי שאני מאוהבת בו. אני מכירה את הטעם של כל אחת ואחת. אני קוראת למה שאני עושה 'קישוטי גוף'. הפריטים שלי מאוד עדינים ובולטים בשקט שלהם, ויש משהו במדבר ובסגנון החיים שמחלחל לתכשיטים. זה לא מרדף אחרי הצעקה האחרונה באופנה".
מדבר? יוני: "אנשים אומרים לי, 'אבל אין לכם כלום', ואני עונה להם, 'יש לנו כלום'. יש לנו בדיוק את הכלום הזה שאותו חיפשנו. תוך כמה דקות מהבית אנחנו בשום מקום באמצע המדבר, בנוף מדהים, יושבים ושותים קפה בשקט הזה, וכשאני רוצה את תל אביב היא במרחק שעה ורבע מפה".
קורונה? יוני: "הופתענו והיו לנו פחדים". עדי: "כשזה התחיל יוני היה בהיסטריה". יוני: "אני עובד בתיירות והרגשתי שהכפר קורס ואנחנו לא נשרוד. ייאמר לזכות עדי שהעסק שלה החזיק אותנו". עדי: "למזלי תחום התכשיטים לא נפגע. אנשים חיפשו לקנות ולפנק את עצמם או את מי שהם אוהבים, והרבה גילו אותי בתקופה הזו דרך הרשת. זה מטורף בעיניי. עשיתי מעט שינויים ויכולתי להמשיך לעבוד. כל מה שהייתי צריכה זה לשמור על מצב הרוח, שזה היה קשה. הייתי מגיעה לבד לחנות ולא רואה אנשים, והאנרגיה ירדה".
מינוס? יוני: "אין. עדי חינכה אותי שאין דבר כזה מינוס". עדי: "אנחנו מוציאים פה הרבה פחות כי יש פחות גירויים, אבל אנחנו אוהבים לבזבז בדיוק כמו במרכז, וזו אותה חברה צרכנית שבה כולנו חיים".
איפה אתם מבלים? יוני: "יש לנו חבורה וקהילה של אנשים והבילוי הוא יחד. יש הרבה חברים שאחרי הקמת משפחה חזרו לערד. אבל המרחק הוא באמת לא עניין. אנחנו נוסעים להופעות, ואני צולל באילת ובקיסריה". עדי: "כשחושבים על זה, ערד היא במרכז הארץ. שעתיים וחצי מכל קצה של המדינה".
חופשה אחרונה? עדי: "יוון ההררית. זה היה מדהים. פשוט מקום קסום. אחד הטיולים הטובים שהיו לנו".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
