ההחלטה הדרמטית של הנשיא דונלד טראמפ להקפיא את ויזות העבודה לארה"ב הפכה לשיחת היום בהייטק הישראלי שהתעורר אתמול למציאות חדשה. על אף שהממשל האמריקני הקשיח את חוקי הגירת העבודה בשנים האחרונות באמצעות תהליך קפדני ומתיש יותר של קבלת הוויזה, ואף הקפאת חלק ממסלולי קבלת גרין קארד באפריל, הסברה הייתה שטראמפ לא ילך למהלך קיצוני כל כך.
ההייטקיסט הישראלי, גם מי שלא נמצא בתהליך פעיל של רילוקיישן, תמיד מודע לאופציה הזאת ולרוב חולם עליה. השנים בארה"ב נחשבות לתקופה שבה העובד יכול לעשות קפיצה כלכלית ומקצועית. לרוב גם מתחילות לזרום הצעות מחברות אמריקניות, ולא מעט עובדים אף מקבלים אזרחות ונשארים עם משפחותיהם בארה"ב שנים ארוכות.
בשלב זה עדיין לא מדובר בפגיעה אנושה מפני שהמגבלות אינן חלות על מי שכבר נמצא בארה"ב וגם מפני שמדובר בהקפאה לחצי שנה בלבד. אבל האיום הממשי הוא הארכת המגבלה גם ל-2021, אם טראמפ ייבחר מחדש והלחץ של חברות הענק ייכשל.
חסימת הרילוקיישן תוביל לפגיעה קשה בכניסת חברות ההייטק הישראליות לשוק האמריקני ותקשה עליהן לצמוח. בתרחיש קיצוני יותר, בעיקר אם משבר הקורונה יימשך לאורך זמן, עשוי להיווצר עודף היצע בענפי הייטק מסויימים בישראל, מה שיוביל לירידה בשכר - שכבר נחתך מאז פרוץ המשבר בשיעורים שמגיעים אף ל-40%.
"חייבים לפעול בארה"ב"
אחד הנפגעים הא מיכאל רייטבלט, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ פורטר, שנמצא בעיצומו של תהליך רילוקיישן עבור חמישה עובדים. פורטר, שמתמחה במניעת הונאות בסחר אלקטרוני, פתחה את הסניף האמריקני ב-2015 ומעסיקה בו 80 עובדים, מתוכם חמישה ישראלים. "מדובר באנשי הטמעת מערכות ואנשי פיתוח מוצר שצריכים לדעת מה הלקוח רוצה", מסביר רייטבלט את חשיבות המעבר של העובדים הישראלים כדי לפתח את השווקים בחו"ל. "חייבים לעבור למדינה שבה רוצים להתפתח כדי להכיר את השוק".
טראמפ חתם אתמול על צו שלא מאפשר להגיש בקשות לוויזות חדשות מסוג L1, H-1B וH-2B. מדובר בוויזות הנפוצות ביותר עבור עובדי הייטק. על פי הערכות, עשרות אלפי ישראלים נמצאים היום ברילוקיישן בארה"ב, אם כי חלקם כבר קיבלו אזרחות לאחר ששהו במדינה יותר מחמש שנים. האיסור נכנס לתוקף היום ואמור לפוג בסוף 2020.
טראמפ נימק את האיסור בכך שהקורונה החריפה את הצורך להגן על שוק העבודה האמריקני ולאפשר הגדלת תעסוקה לאזרחי ארה"ב. אולם דווקא בכירי עולם הטכנולוגיה, החל ממנכ"ל גוגל ועד אמזון, הביעו התנגדות למהלך. "מניעת כניסה של עובדים בעלי כישורים גבוהים לארה"ב מציבה סיכון לתחרותיות האמריקנית וליכולת ההתאוששות שלה", אמרו באמזון.
חדשות טובות?
מה יעשו חברות הסטארט-אפ הישראליות לנוכח המצב החדש? בשלב זה הדעות חלוקות ולא כולם רואים בשינוי דווקא אירוע שלילי. עו"ד עמיחי עורקבי, ראש תחום הגירה במיתר עורכי דין, מסביר כי לא ניתן יהיה לפנות למסלול וויזות אחרים שעדיין נותרו פתוחים בארה"ב כמו ויזת חקלאות משום שהחוקים האמריקנים מאוד קשיחים. גם ויזת מומחה שנותרה עדיין אופציה פתוחה לא מתאימה להייטק מפני שבחלק מהמקרים צריך להוכיח איתנות פיננסית.
"מדובר בעיכוב עבור סטארט-אפים. אבל זו לא פגיעה אנושה בהייטק הישראלי, אולי אפילו להיפך אם יימצא עיסוק לעובדים שנשארים", מסביר עורקבי. לדבריו, ההחלטה עלולה לפגוע דווקא בארה"ב. "הקפאת הוויזות חלה גם על חוקרים. אם ארה"ב רוצה להוביל את המירוץ לחסון לקורונה, למה להגביל דווקא עכשיו את המעבר שעשוי להשאיר בישראל חוקר מוכשר מהטכניון".
רייטבלט סבור כי המהלך הנוכחי של טראמפ עשוי להתברר כהזדמנות לישראל: "לא מדובר רק בעובדים הישראלים שיישארו בארץ, אלא גם באפשרות לנצל זאת כדי להביא לפה טאלנט ממדינות אחרות למלא את המשרות שלא מצליחים לגייס עבורם כוח אדם כבר שנים". לפני משבר הקורונה, היו חסרים בישראל 15,000 עובדי הייטק, לפי מחקרים של רשות החדשנות.
עו"ד נטע ברומברג, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה, רואה במהלך האמריקאי אירוע בעל השלכות גלובליות משמעותיותי: "מדובר בפגיעה לטווח ארוך בתהליך הגלובליזציה כפי שהכרנו אותה בעשורים האחרונים שהייתה כמעט ללא גבולות. מדובר בהחלטה שמנותקת מהמציאות כפי שהתרגלנו לחיות אותה. סטארט אפים שירצו להתרחב בארה"ב יצטרכו לחפש עובדים מקומיים".
צפו: טראמפ בעצרת הראשונה מאז משבר הקורונה
(צילום : רויטרס)
נועה פרידמן, מנכ"לית חברת עוגן רילוקיישן, שיושבת בקליפורניה ומלווה משפחות שעוברות לארה"ב, אומרת כי עוד לפני ההחלטה של טראמפ נבלמו תהליכי הרילוקיישן בעקבות משבר הקורונה. "כעת, גם מי שהיה בתהליך שנעצר בעקבות הקורונה עשוי להחליט להישאר בישראל לנוכח האירועים".
