רשות המיסים מעוניינת להכניס לחוק ההסדרים הקרוב את "המודל האיטלקי", לפיו על נישום לשלם מס חלקי במקרה של מחלוקת בינו לבין הרשות. זאת, במקום תשלום רק לאחר הסדרת גובה המס (בפשרה או בהכרעה של בית המשפט) כפי שהחוק קובע היום.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי אחד המודלים שנבחנים כעת על ידי הרשות, תהיה חובת תשלום על המס שבמחלוקת לאחר הוצאת צווים בשלב ב' - ולפני הגשת הערעור לבית המשפט - כאשר ניתן יהיה לשלם רק שליש מהמס ולבקש דחייה לגבי היתרה. לפי הצעת רשות המיסים ההחלטה על דחיית היתרה תהיה נתונה לשיקול דעת הרשות. את הדברים הציג מנהל הרשות, ערן יעקב, לפורום המיסים בלשכת עורכי הדין.
לפי גורמים ברשות, במפגש דיבר יעקב על העיקרון לפיו הרשות מעוניינת לגבות את המס שבמחלוקת לאחר הוצאת צווים, כאשר המודל האיטלקי הוא אחת החלופות שנדונו ולא בהכרח המודל עליו ימליץ לשר. בימים אלו בוחנת הרשות את המודל המתאים למשק הישראלי יחד עם גורמים שונים.
מזה זמן רב סבורים ברשות המיסים כי המצב הקיים מתמרץ את הנישומים לדחות כמה שניתן את תשלום המס, שכן מחלוקות אזרחיות יכולות להיגרר שנים, במהלכן הכסף נשאר אצל הנישומים. מנגד טוענים עורכי דין ורואי חשבון כי אחת הבעיות בהיגררות הליכים היום היא כי בעוד שעבור הנישומים למחלוקות כאלו יש תג מחיר - התשלום למייצגים מול הרשות ומול בית המשפט - לפקידי רשות המיסים והפרקליטות אין עלות, שכן בלאו הכי זו עבודתם והם יכולים להרשות לעצמם לגרור את הנישומים לבית המשפט ללא "מחיר".
"לחץ בלתי סביר על הנישומים"
בלשכת עורכי הדין סבורים כי החקיקה פוגעת בזכויות בסיסיות של הנישום, אינה חוקתית ותשנה את כל האיזון בדיונים מול פקיד השומה (שגם כך נוטה לטובת פקיד השומה).
"אנו סבורים שגם מודלים חלופיים של תשלום מס לאחר הוצאת צווים בהתאם לשיקול דעת של רשות המיסים מביאים לתוצאה דומה, וצפויים להביא להטלת לחץ בלתי סביר על הנישומים לותר על טענותיהם", אומרים בלשכה. "התרשמנו בישיבה שהנהלת רשות המיסים אינה מוכנה להסתפק באמצעים שיאפשרו גבייה במקרים שבהם משמש ההליך המשפטי להברחת נכסים (כדוגמת הרחבתו של ס' 194 לפקודה או אפשרות להטלת עיקול על פי פנייה של פקיד השומה לבית המשפט, במקרים המתאימים לכך), אלא מבקשת לאפשר לעצמה הקדמה של גביה של מס השנוי במחלוקת".
כאמור, לפי הכוונה הנבחנת כעת, בדומה למודל האיטלקי, כדי שניתן יהיה לערער לבית המשפט יש לשלם לפחות שליש מהמס קודם. לפי החוק הנהוג כיום, בשלב ראשון אם פקיד השומה מקבל דו"ח מנישום, הוא מחליט האם לקבל את הדו"ח ואת תשלום המס, או לפתוח בדיונים מול הנישום. אם הצדדים מגיעים להסכמה הנישום משלם, ואם לא פקיד השומה מוציא שומה לפי מיטב השפיטה, כלומר לפי המידע שיש בידיו. אם הנישום לא מקבל את אותה שומה, הוא יכול להגיש השגה ופקיד שומה אחר בוחן את השתי העמדות. במידה וגם אז אין הסכמה בין רשות המיסים לנישום הוא יכול להגיש ערעור על השומה (זו שנקבעה בשלב ב') לבית המשפט.
סימון יניב, עו"ד ורו"ח בעל משרד עורכי דין המתמחה במיסוי על כל רבדיו (אזרחי ופלילי) אמר לכלכליסט כי "מדובר בהצעה חריגה של רשות המיסים שמבקשת להחזיר את שיטת המסוי בישראל לתקופת המס המנדטורית. אין ספק שקבלת ההצעה תביא לפגיעה אנושה בזכותם היסודית של הנישומים לערער על החלטה מנהלית של פקידי השומה, חקיקה שתביא לסגירת עסקים בשל חוסר היכולת לשלם את המס שבמחלוקת וגם לא את חלקו.
"ספק אם תיקון החוק, ככל שיצא אל הפועל, יעמוד במבחן בג"צ לאור הפגיעה האנושה בעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחרותו שנחקקו בעת האחרונה במטרה להגן על קניינו של הפרט".
עו"ד גלעד ברון, ממשרד ברון ושות' אמר ל"כלכליסט" כי חקיקה כזו "תיצור חוסר איזון מובנה בכל הנוגע לאופן ניהול הליכי שומה וברור מחלוקות שומתיות ותהווה חסם של ממש, לנישומים לקבל את יומם בבית המשפט. בניגוד לעמדה שנישומים נוקטים בהליכי שומה בכדי להרוויח זמן, זה לא המצב בחלק הארי של ההליכים בהם מדובר במחלוקת מהותית ואוטנטית, שיש לאפשר את ברורה מבלי תניות מקדמיות.
"עסקים חיים עם תזרים וחבויות שוטפות, ואין ולא ניתן לצפות מעסק לשלם שומת מס - שהוצאה על פי מיטב השפיטה או עמדת פקיד שומה - עליה חולק הנישום כתנאי לברור. ניתן להגיע לאיזונים הנדרשים גם בדרכים הקיימות היום בדין. במקרים בהם יש חשש מהותי לתשלום המס, ישנם גם היום בפקודת מס הכנסה הכלים לדרוש ערובות וגם הערכאות השיפוטיות מזה תקופה ממושכת כבר מחייבות בהוצאות ריאליות מהותיות, במקרה בו ננקט הליך סרק, כל זאת בנוסף לקנסות גירעון, הצמדה וריבית".
