משבר הקורונה הכיר לרבים מאזרחי ישראל לא רק מגיפה קטלנית ואכזרית, אלא גם מצבים חדשים. לשבת שלוש פעמים בסגר בבית – זה לא היה מוכר לאיש, אפילו לא במלחמות ובפגעי מזג אוויר קשים. לא לפגוש את היקרים והקרובים ביותר לנו במשך חודשים ארוכים – גם זאת תופעה זרה לישראלים, הנחשבים לאנשים חמים ומשפחתיים.
אולם גם מוסדות, שלרבים לא הייתה שום היכרות מוקדמת עימם, הפכו לפתע לקרובים לכל אדם בעקבות המשבר. אחד מאלה הוא ללא כל ספק המוסד לביטוח לאומי, שהתוודע לכל אזרחי המדינה, בין השאר, בזכות מבצע חלוקת המענקים לכל אזרח. לצערם הרב, יותר ממיליון אזרחים התוודעו לראשונה למוסד הזה בשל הוצאתם לחופשות ללא תשלום ואף פיטוריהם. את דמי האבטלה משלם, כידוע, הביטוח הלאומי.
בראש המוסד, שהפך לפתע לכל כך מבוקש ופופולרי, ולפעמים גם פחות פופולרי, עומד מאיר שפיגלר, שהפך בעטיו של המשבר לאחד האנשים העסוקים במדינה. הוא גם זה שסופג, לרוב שלא בצדק, את התמרמרותם של אזרחים שחושבים, כי לא קיבלו סיוע שהם זכאים לו.
בדברים מיוחדים שהוא אומר למוסף זה, שפיגלר מתייחס למשימות הביטוח הלאומי ולפעילותו הרבה בתולדותיו בעת משבר הקורונה: "חשיבות הביטוח הלאומי ומשמעותו קיבלו ביטוי בדבריה של גולדה מאיר, שרת הרווחה בשעת הקמתו, שהתמקדו בהענקת ביטחון סוציאלי לכל תושבי המדינה ובעיקר למי שמצבו לא שפר עליו".
מאיר אמרה אז: "אנו מניחים אבן פינה לבניין חברה שבה לא יהיה יתום מופקר ולא יהיה זקן, הבוכה על זקנתו. לא בחסדם של נדיבים יהיו תלויים החלשים, כי בתור אזרחי מדינה יקבלו המגיע להם בזכות. והיה הפסוק 'אנו ערבים זה לזה' לחוק במדינת ישראל", דברי מי שהייתה לימים ראש ממשלת ישראל.
שפיגלר: "מנקודת מבטי וראיית עולמי כמנכ"ל הביטוח הלאומי, שירות הציבור הוא זכות ולא מטלה, עדנה ולא מעמסה, שליחות בה"א הידיעה כלפי אלה שביום מן הימים אנחנו נחליף אותם, שכן חברה משולה לשרשרת רבת חוליות, כשחוסנה נגזר מזו החלשה המצויה בה".
המנכ"ל מסביר, כי "במשבר הקורונה, ללא כל הודעה מוקדמת, כמיליון עובדים איבדו את מקור פרנסתם. תפקידו של הביטוח הלאומי היה יותר מתמיד, לתפקד כמשענת יציבה, המסייעת למובטלים 'לצוף מעל פני המים'. חוק הביטוח הלאומי לא לקח בחשבון שנידרש להתמודד עם תוצרי משבר ממושך בקנה מידה עולמי. מרחב התמרון הצר והמוגבל בהתאמת הקצבאות לצורכי הזמן גרם לפגיעה אנושה ביכולת אזרחי המדינה לצלוח את הקשיים הכלכליים והנפשיים שנוצרו כתוצאה מהמאבק בנגיף".
יש הטוענים, שההחלטה להעניק דמי אבטלה למשך שנה עודדה מובטלים רבים לא לחפש עבודה.
"הטענות בדבר היותו מודל גרוע משוללות כל יסוד עובדתי. הן יוצאות כעת מפיהם של אותם גורמים, שפרנסתם לא נפגעה ולו לרגע ומעולם לא התנסו בצורך להתמודד עם חוסר, המצריך יש מאין. דוח העוני שפורסם לאחרונה מעיד אלפי מונים על כך שדמי האבטלה בחל"ת הצילו אינספור נפשות מצלילה אל מתחת לקו העוני".
המנכ"ל מבקש לציין גם, כי "בהתמשך המשבר נאבקנו לאישור מענקים, הקלות בתנאי קבלת דמי אבטלה, תקופות זכאות למניעת חוסר ודאות וזכויות סוציאליות נוספות".
שפיגלר מדגיש בפנינו, כי "באמצעות מאגרי המידע של הביטוח הלאומי, שיתפנו פעולה עם כל המערכות והגופים הממסדיים לטובת שיפור השירות והמענה שניתן לתושבים. זאת במקביל לטיפול השוטף בשאר תחומי החיים: דמי לידה, סיעוד, נכויות, הבטחת הכנסה, פשיטות רגל וקצבאות אוניברסליות".
"המשבר עדיין כאן", מזכיר שפיגלר, "אולם גם לאחר סילוק הנגיף ממחוזותינו יידרשו לנו עוד כשנתיים כדי לסיים עד תום את הטיפול המקצועי, בין היתר, בתביעות לדמי אבטלה, מענקי ההסתגלות ומזונות. משאלת ליבי: שלא ירחק היום ואזרחי ישראל יקבלו את מלוא זכויותיהם באופן אוטומטי, ללא מאמץ והתמודדות עם תחלואי הבירוקרטיה, כי הן מגיעות להם בזכות ולא בחסד".
מה נותן הביטוח הלאומי לעצמאים?
בימים אלה הקורונה עדיין עושה שמות. פנינו אל רו"ח אורנה צח-גלרט, חברת הוועד המרכזי ויו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה, ואל רו"ח גלית יחזקאלי-גולן, יו"ר מרחב חיפה והצפון וחברת הוועד המרכזי בלשכת רואי חשבון, על מנת להבהיר לציבור, שדי מבולבל מכל מה שמתרחש סביב משבר הקורונה, מה בעצם קורה לעסק הקטן ולתא המשפחתי בהתנהלותו מול המוסד לביטוח לאומי בימי המגפה:
הכרה במחלת הקורונה כתאונת עבודה או זכאות לקצבת נכות כללית: מי שחלה בקורונה והגיש תביעה לביטוח הלאומי, עשוי לקבל מהמוסד תשלומים בשל תוצאות המחלה.
פגיעה בעבודה: כדי שהביטוח הלאומי יכיר בעובד, שכיר או עצמאי כנפגע בתאונת עבודה, עליו להוכיח כי הוא חלה במחלה בעקבות חשיפה לחולה מאומת במסגרת עבודתו ולא מגורמים אחרים, כמו בני משפחה, חברים וכדומה.
נכות כללית: מי שנותרה לו נכות מהקורונה, שמשפיעה על כושרו להשתכר, והכנסתו נפגעה בשל המחלה, יבדוק זכאות לגמלת נכות כללית מהביטוח הלאומי.
4 צפייה בגלריה
רו"ח אורנה צח-גלרט חברת הוועד המרכזי יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי
(צילום: יח"צ)
האם כל עצמאי שנפגע בעבודה מבוטח בביטוח הלאומי?
רק עצמאי העונה להגדרת "עובד עצמאי" מבוטח בביטוח הלאומי למקרה של פגיעה בעבודה או לדמי לידה. הכללים הם: העצמאי עוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע או יותר, או שהכנסתו השנתית הממוצעת - לאחר ניכוי הוצאות, לפי ההכנסות בשומה - עולה על 63,000 שקל לשנה, או שהיקף שעות העיסוק הוא 12 שעות בממוצע בשבוע או יותר, וההכנסה השנתית הממוצעת, לאחר ניכוי ההוצאות, עולה על 19,000 שקל לשנה. כן, זה די מסובך.
חשיבות התשלום לעצמאית בהיריון: כדי שעצמאית שעונה להגדרה תהיה מבוטחת לגמלאות, דמי לידה והורות ולגמלה לשמירת היריון, עליה לשלם את כל דמי הביטוח לפני הלידה או שמירת ההיריון.
הבסיס לדמי פגיעה של העצמאי מבוסס ברוב המקרים על ההכנסה שלפיה הוא שילם מקדמות:
מקדמות הביטוח הלאומי חייבות להיות תמיד מעודכנות לפי ההכנסה הצפויה של העצמאי, כי פגיעה בעבודה ארוכת מועד או נכות בעקבות הפגיעה חוסמות אפשרות לתיקון הבסיס לגמלה, מלבד במקרים חריגים.
נניח שבחודש אפריל 2021 העצמאי שעונה להגדרה יחלה בנגיף הקורונה מלקוח מאומת שהיה בקרבתו, יוכר כנפגע בעבודה בביטוח הלאומי, ותישאר לו נכות מהנגיף. הביטוח הלאומי יחשב את דמי הפגיעה ואת קצבת הנכות מעבודה לפי ההכנסה שלפיה העצמאי שילם מקדמות דמי ביטוח בחודשים ינואר עד מרץ 2021. במקרה כזה גם אם ההכנסה בשומת 2021 תהיה נמוכה יותר או גבוהה יותר – הביטוח הלאומי לא יתקן את הגמלה.
האם אפשר לשנות מקדמות דמי ביטוח במהלך השנה?
מקדמות דמי ביטוח לאומי נקבעות על ידי המוסד לביטוח לאומי פעם בשנה, בתחילת שנת המס. העצמאי רשאי להגדיל או להקטין אותן פעם אחת בכל רבעון לפי ההכנסות הצפויות שלו.
הביטוח הלאומי אינו משנה את הבסיס לחישוב המקדמות של העצמאי לאחר שמגיעה שומה ממס הכנסה במהלך השנה. השינוי יתבטא בדרך כלל רק בתחילת שנת המס הבאה.
בכל פעם שהביטוח הלאומי מקבל שומה חדשה ממס הכנסה, הוא מחשב את ההפרשים בין ההכנסה שלפיה הוא חישב את המקדמות לבין ההכנסה שבשומה. ככל שההכנסה בשומה גבוהה יותר – הביטוח הלאומי ידרוש הפרשים. ככל שההכנסה בשומה נמוכה יותר – הביטוח הלאומי יחזיר את דמי הביטוח לעצמאי.
העצמאי קיבל מהביטוח הלאומי דרישה למקדמות בשנת 2021 לפי ההכנסות בשומת 2019, והוא לא יכול לצפות את ההכנסה השנתית בשנת 2021. האם כדאי לו להקטין מקדמות?
אם לא יקטין את המקדמות, וההכנסה השנתית של 2021 תהיה נמוכה, והשומה לא תיחסם בשל פגיעה בעבודה - העצמאי יקבל את הפרשי דמי הביטוח בחזרה, צמודים למדד.
4 צפייה בגלריה
רו"ח גלית יחזקאלי גולן יו"ר מרחב חיפה והצפון בלשכת רואי חשבון וחברת הוועד המרכזי
(צילום: יח"צ)
איך משפיעים מענקי הקורונה על הביטוח הלאומי?
מענקי הסיוע הסוציאלי שמקבלים העצמאים ובעלי השליטה חייבים במס הכנסה, אך אינם נחשבים כהכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הם פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. המענקים בגין הוצאות קבועות נחשבים כהכנסה לצורכי מס הכנסה וגם לעניין הביטוח הלאומי.
מהן הדרכים לשלם חובות לביטוח הלאומי?
אפשר לשלם את החוב בדואר עם שובר תשלום או בכרטיס אשראי או בהסדר תשלומים. יש להקפיד לשלם את המקדמות השוטפות במועד, כי לאחר פיגור בשני תשלומים ההסדר מבוטל.
תיקון חוק בשל הקורונה בחישוב דמי לידה והורות של עצמאית ועצמאי בחודשים ינואר עד יוני 2021:
עצמאים מקבלים את דמי הלידה וההורות, כולל הורים מאמצים, הורים פונדקאים והורים במשפחות האומנה, לפי ההכנסה שלפיה הם משלמים מקדמות. לאחר שמגיעה השומה לאותה השנה, נערכת התחשבנות לחובה או לזכות. הביטוח הלאומי מחשב את הבסיס לדמי הלידה לפי הגבוה שבין ההכנסות ברבעון שלפני הפסקת העבודה או ברבעון המקביל בשנה הקודמת.
דמי הלידה וההורות של עצמאית ועצמאי, שהכנסתם נפגעה בשל הקורונה, יחושבו בלידות מינואר עד יוני 2021 לפי ההכנסה ברבעון שקדם ללידה בשנת 2021, או בתקופה המקבילה של שנת 2020 או בתקופה המקבילה של שנת 2019, הגבוה מביניהם.
שיפוי מעסיקים בשל ימי בידוד ששילמו לעובדים
המוסד לביטוח לאומי ישפה מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד - כולל שהייה בבידוד עקב כניסת ילדו עד גיל 16 לבידוד - החל מיום 1.2.2021, כולל לתקופה רטרואקטיבית, בהתאם לחישוב שקבע החוק. תקופת השיפוי היא מיום 1.10.2020 ועד ליום 30.3.2021, בהתאם למידע שמצוי במשרד הבריאות ודווח בזמן אמת.
