תזכורת: "מי שיוצא לחל"ת יקבל דמי אבטלה בתנאים משופרים"
מצוקת העובדים בחל"ת: "בהתחלה אמנם קיבלתי את המקדמה של 2,000 שקל שהובטחה לפני פסח כמו כולם, אבל את כל דמי האבטלה של חודש אפריל קיבלתי רק ב-2 ביוני". כך מספרת מירב, גננת במקצועה, נשואה ואם לשניים, שהוצאה לחל"ת ביום שבו נסגרו גני הילדים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מירב היא לא היחידה שהתאכזבה מהמוסד לביטוח הלאומי בעת המשבר. רבים קיבלו את דמי האבטלה של החודשים האחרונים בעיכוב ונתקלו בקשיים רבים בניסיון להשיג תשובות מהביטוח הלאומי. כתוצאה מכך, אלפי אם לא עשרות אלפי שכירים נותרו בחוסר ודאות באשר למועד שבו הכסף המובטח צפוי להיכנס, וחלקם אף נאלצו לפתוח חסכונות או להעמיק את המינוס בבנק. כל זאת, לאחר ההבטחות החגיגיות בדבר תשלום דמי אבטלה לכל השכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות המשבר.
7 צפייה בגלריה
קרוב למיליון תביעות במחצית השנייה של חודש מרץ. עומס בביטוח לאומי סניף רמת גן
( יריב כץ)
"שלחתי הודעות וניסיתי להתקשר, אבל הצלחתי לתפוס רק את השירות הודעות", אומרת מירב. "אמרו לי שיעבירו הודעה, אבל אף אחד לא חזר אלי. זה יוצר תחושה לא נעימה, שאין על מי לסמוך פה במדינה לאורך כל מה שקורה".
מירב, אם לשני ילדים: "לאורך כל התקופה הזו התשלומים המשיכו לרדת, מבלי שידעתי אם אקבל את הכסף ומתי"
באיזשהו שלב הצליחה מירב לטענתה להגיע לנציג שאמר לה ש-50 אלף איש עוד לא קיבלו את הכסף, והבטיח לה שהוא יעבור עד ל-26 במאי, אבל גם התאריך הזה חלף. "לבסוף קיבלתי מייל שהכסף יועבר עד ה-1 ביוני, והוא באמת הופיע באותו היום באזור האישי באתר, אבל נכנס לבנק רק למחרת", היא אומרת. "לאורך כל התקופה הזו התשלומים המשיכו לרדת, מבלי שידעתי אם אקבל את הכסף ומתי. לשמחתי זה לא הכניס אותי לבור, אבל אתה אומר לעצמך, שכשהם צריכים לקחת כסף הם לוקחים בזמן. זה מרגיש כמו הלנת שכר, למה זה נדחה כל כך הרבה זמן?".
ניתוק בפנים
שימי לוי (33) הוצא לחל"ת ממקום עבודתו כמנהל שיווק דיגיטלי בבית מלון בתל אביב, ובהמשך פוטר בדומה להרבה מעובדי המקום. הוא לא התמודד עם עיכובים בתשלום, אבל שרוי בחוסר ודאות מוחלט בשאלה עד מתי יקבל את תשלום דמי האבטלה. ניסיונותיו להשיג תשובות מהביטוח הלאומי עלו בתוהו.
"ניסיתי לפנות ולשאול, אבל קיבלתי תגובות קצרות רוח וניתוק בפנים", הוא מספר. "שאלתי כל מיני דברים, אבל המוקדנית השיבה לי שהיא לא יודעת כלום. אמרתי לה שהיא צריכה לתת לי שירות, שאדע מה קורה, אבל היא אמרה שהיא לא חייבת לי כלום וניתקה. הייתי בהלם, אבל בסך הכל זה לא מפתיע. זה הלך הרוח בכל ההיבטים".
"זה מלחיץ מאוד, יש התחייבויות ואין לי הכנסה. ייתכן שעוד שבוע-שבועיים תגמר לי הזכאות ומה יקרה אז? אני משלם הרבה כסף על שכר דירה ולא קיבלתי שקל הנחה. ממצב שהיתה לי עבודה מעולה, הגיעה הקורונה ושינתה לי את החיים. אני באמת לא יודע מה יהיה, אנשים לא כל כך מגייסים עכשיו. אני עובד בתחום שלא מגייס כרגע אבל אני פתוח להרבה דברים ושולח קורות חיים גם לתחומים אחרים והכל מוקפא. כולם בחצי כוח, זה די מפחיד".
אורי ישי עמרן: "ניסיתי להתקשר לביטוח הלאומי, קרוב ל-70 שיחות עד לקבלת האפשרות למענה בכלל. קיבלתי גם תשובות כמו 'לחכות יותר מחודשיים זה בסדר'"
אורי ישי עמרן (28), הועסק כחצי שנה בגוף ממשלתי-ביטחוני, עד שפוטר זמן קצר לפני שפרץ משבר הקורונה. תביעת דמי האבטלה שהגיש אושרה בחודש אפריל, אבל עד לשבוע שעבר, טרם קיבל את הכסף. "ניסיתי להתקשר לביטוח הלאומי אבל זה היה נורא, קרוב ל-70 שיחות עד לקבלת האפשרות למענה בכלל, ללא כל קשר לזמן ההמתנה. הפנו אותי לאתר אבל הוא קרס, היו ניתוקים באמצע שיחות, ענו לי שזה בטיפול, שהתביעה לא מתקבלת כי אין מסמכים, או שהתלושים לא הגיעו. קיבלתי גם תשובות כמו 'לחכות יותר מחודשיים זה בסדר'".
ישי עמרן מתגורר עדיין עם הוריו, אך תכנן לעבור לגור לבד, דבר שלא יתממש ככל הנראה בעתיד הנראה לעין. "מגורים לבד זה לא משהו שמתאפשר כשצריך לשבור חסכונות כדי לחיות", הוא אומר. "כבר חמישה חודשים שאין לי משכורת, אבל יש הוצאות שוטפות, ביטוח רכב, קורס ששילמתי בתשלומים, תשלומים על המכשיר הנייד, הכל ממשיך לרדת. בינתיים אני מסתייע בהורים ולא יוצא מהבית. כל חודש שילמתי 700-600 ביטוח לאומי אבל הדבר האחרון שקיבלתי זה ביטוח".
"כמעט מיליון טלפונים למוקד ביום"
"אף אחד לא הכין את עצמו לקראת הסיפור הזה ומה שנבע ממנו, אין על כך עוררין. אם בימים כתיקונם אנחנו מטפלים במהלך חצי חודש בממוצע של כ-8,500 תביעות אבטלה, קיבלנו קרוב למיליון תביעות במחצית השנייה של חודש מרץ. מיליון, מול 8,500 בימים רגילים". כך מסכם את משבר הקורונה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, בשיחה עם ynet.
שפיגלר לא מכחיש שהמוסד לביטוח לאומי לא הצליח לעמוד בעומס הפניות, אבל מספר על מאמצים גדולים להדביק את הפער. "המוקד הטלפוני מאוייש דרך קבע בשתי משמרות ביום, כל אחת עם 240 נציגי שירות. בימים רגילים אנחנו מקבלים כ-45 אלף שיחות ביום, אבל בקורונה הגענו כמעט למיליון טלפונים ביום. ייתכן שאדם מתקשר פעמיים, שלוש ויותר ביום, כי לא עונים לו. הוא בטח כועס ומתוסכל, כי הוא רוצה לדעת מה קורה איתו. אני מבין אותו, גם אני הייתי מתוסכל אם זה היה קורה לי. ולא מתקשרים פעם פעמיים אלא עשרות פעמים - בממוצע, 100 אלף אנשים התקשרו 10 פעמים ביום".
בהתחלה, הוא מוסיף, הם אף נאלצו לדלל את מספר המוקדנים במשמרת, כדי למלא אחר הנחיות משרד הבריאות. בהמשך נפתחו מוקדים נוספים ואף בוצע ייעול של התהליכים כאשר החלו להשתמש במערכת חדשה לבדיקות ממוחשבות של תביעות האבטלה, במהלך האירוע. "אני לא מתרץ כלום. עשינו הכל כדי לדאוג לכך שהשירות ישתפר, אבל לא הצלחנו לעמוד בעומס. בסוף אנחנו בני אדם וגם לנו יש מגבלות".
בתגובה לתלונה של לוי, לפיה ניתקו לו את השיחה, שפיגלר מציין כי הוא רואה את הדברים בחומרה רבה ומזמין לפנות למוסד בתלונה על מקרים כאלה. "אנחנו מכירים את התלונות על המוקדים, מוקיעים את זה ומטפלים בזה. אם המידע יגיע אלינו, נעשה את הכל כדי שאף אחד ממי שמתנהל בצורה כזו לא יהיה בין כותלי הביטוח הלאומי. היה לנו מקרה כזה, שקיבלנו תלונה ועוד באותו היום המוקדן לא עבר איתנו יותר. העברנו הדרכות לכל המוקדים והצגנו את המקרה שהיה. אנחנו מקווים שהמקרים הללו לא יחזרו על עצמם".
"אירוע מכונן"
נוכח התלונות על עיכובים בקבלת דמי האבטלה, אומר שפיגלר כי ביותר מ-125 אלף תביעות אבטלה, הוזנו חשבונות בנק שגויים. "אנחנו לא יודעים להעביר כסף לחשבון לא תקין", הוא אומר. "הוצאנו שלוש פעמים מסרונים עם לינק לאתר האישי, כדי שיזינו את חשבון הבנק התקין, אבל נפוצה שמועה שזו הונאה ואנשים חששו להיכנס. אנחנו כבר לא נמצאים באותו מקום, יצרנו קשר אישי טלפוני עם הזכאים וקיבלנו מהם את המידע ישירות, אחד אחד. מספר חשבונות הבנק שלא הצלחנו לקבל את המספר התקין שלהם עומד כיום על אלפים בודדים. אנשים יקבלו את כל מה שמגיע להם, מבלי להקל ראש בכך שהם לא קיבלו את הכסף בזמן בזמן שהם נדרשו לו".
במקביל הוא מדגיש את המאמצים שהושקעו בהעברת המקדמות לחג הפסח. "מרגע שהתקבלה ההחלטה במסגרת התקנות לשעת חירום, עשינו דבר שאין לו תקדים - העברנו מקדמות לכמעט 800 אלף מובטלים לפני חג הפסח. קשה להבין מהם היקפי הבדיקות שיש לבצע על בסיס חוק דמי אבטלה, חוק אנכרוניסטי ורווי מבחנים ומסות אדירות של מידע, שצריך להעביר ממערכות המידע כדי לראות מי זכאי ומי לא".
"בחודש אפריל טיפלנו במסה אדירה של תיקים אבל זה כמעט בלתי אפשרי היה לטפל בכולם", מוסיף שפיגלר. "היו אחוזים בודדים שלא הצלחנו לסיים את הטיפול בהם, אבל מספיק אחוז ממליון כדי להגיע ל-10 אלף איש. היום אנחנו נמצאים במקום טוב ואיכותי יותר לאין ערוך. מבחינתנו זה היה אירוע מכונן, שהאיץ שינוי של דפוסי התנהלות והליכי עבודה, אימוץ מערכות מתקדמות, מחשוב ודיגיטציה. השקנו תוך 10 ימים ערוצי קבלת מידע, שלוקח להטמיע במערכת בין שנתיים לשלוש. אם חס וחלילה יהיה גל שני, נהיה בנקודת פתיחה טובה ומוכנה ומקצועית יותר לטיפול במסות של פונים, ככל שחס וחלילה הדבר הזה יידרש".
"המינוס בבנק גדל"
גם דפנה (שם בדוי), תושבת אחת הערים בשרון, ואחד מבניה, הוצאו לחל"ת עם תחילת המשבר והמתינו זמן ארוך לתשלום דמי האבטלה של חודש אפריל מהביטוח הלאומי. "כולם מדברים על הקשיים של העצמאים וחושבים שהשכירים מסודרים, אבל גם השכירים שהוצאו לחל"ת עדין בבעיה", מספר בעלה, יואב (שם בדוי), שביקש לא לחשוף את פרטיהם.
תושב השרון שבני משפחתו הוצאו לחל"ת: "הכי גרוע זה אי הידיעה. ברגע שלא יודעים מתי תכנס הכנסה, אי אפשר לעשות שום דבר"
"אנחנו מנסים לעבור את התקופה הזו, אבל המינוס בבנק גדל", הוא מוסיף. "ההתחייבויות בכרטיס אשראי המשיכו לרדת בזמן הזה וההוצאות השוטפות גדלו כי הוצאנו יותר על אוכל בגלל הסגר. אנחנו משפחה שמנסה לשמור על איזון ולא להכנס למינוסים, לפחות בתחום הסביר, אבל המצב הזה הכניס אותנו למצוקה. נצטרך לשלם על המינוסים יותר בריביות, אבל הכי גרוע זה אי הידיעה. כשאתה לא יודע מתי תקבל ואיך, זה לא מאפשר לאזן, לדעת כמה צריך לסגור את החגורה ולצמצם הוצאות וכמה צריך לפתוח חסכונות. ברגע שלא יודעים מתי תכנס הכנסה, אי אפשר לעשות שום דבר".
אשתו של אייל, שיננית במקצועה, קיבלה את התשלום בסופו של דבר ב-1 ביוני ובמקביל שבה לעבודתה. כל התקופה הזו, הוא מספר, ניסו לתפוס את הביטוח הלאומי אך לא הצליחו לקבל תשובות. "נכנסו כל הזמן לחשבון באתר באינטרנט וניסינו לטלפן. כשכבר קיבלנו מענה, המוקדנית אמרה שאין לה גישה לחשבון, שהם עמוסים, שאנחנו צריכים להמתין ושאין לה דרך לברר כי הלשכות עדיין סגורות. אם זה היה מעביד שלא שילם משכורת, היינו יכולים לתבוע על הלנת שכר, אבל במקרה הזה פשוט אין עם מי לדבר".
עו"ד אוהד גלעדי, שותף במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות׳ ומומחה בדיני עבודה, מציין כי במהלך חודש אפריל האחרון נוספו למעגל מבקשי דמי אבטלה כ-160 אלף עובדים נוספים, מה שהביא את מספר מבקשי דמי האבטלה בהם נדרש המוסד לביטוח לאומי לטפל לשיא חסר תקדים של כ-1.15 מיליון עובדים, שהם יותר מרבע מכוח העבודה בישראל.
"מדובר במספרים שספק אם הביטוח הלאומי היה ערוך לטפל בהם מראשית", הוא מפרט. "לכך יש להוסיף כי כל מקרה ומקרה ונסיבותיו, תנאי הזכאות, אופן החישוב ועוד. כך, מועד הגשת התביעה לדמי אבטלה משפיע על הזכאות וכך גם גובה השכר, עבר תעסוקתי ועמידה בתקופת אכשרה, המצב המשפחתי, שיעור המשרה, מספר ימי העבודה (שהיה נמוך יותר באפריל עקב הפסח), ניכוי מקדמות ששולמו ועוד. כך שאף אם אין הדבר אמור לקרות, אנו חיים בעולם לא מושלם עם מגבלות מערכתיות ואילוצים, טעויות וקשיים. בעקבותיהם יכולים גם להיווצר עיכובים, ודאי בנסיבות כה חריגות כמו אלה. כמובן שאין הדבר מסייע כהוא זה למשקי הבית שכה נזקקים לתשלומי דמי האבטלה בזמנים קשים אלה".
גלעדי מחדד, כי בעוד שמעסיק פרטי המתעכב בתשלום המשכורת עלול להיות צפוי לתביעה שתכלול גם מרכיב של הלנת שכר, הרי שבתשלום גמלאות או קצבאות מהביטוח הלאומי, אין תשלום הלנה בגין עיכוב בתשלומים. זאת מאחר שאין מדובר בשכר עבודה. עם זאת הוא מוסיף, שגם פיצויי הלנה ממעסיק שמתעכב בתשלום שכר אינם משולמים באופן אוטומטי, אלא לאחר שהעובד תבע אותם והוכיח את זכאותו. "כלומר, פיצויי הלנה אינם 'מילת קסם' ואינם משולמים כל פעם שחל עיכוב בתשלום השכר".
פורסם לראשונה: 08:00, 12.06.20
