משרד הביטחון מבקש לדחות את החזר הלוואה שלקח ב-2014 למימון רכישת מטוסי F35, כדי לסייע במימון תוכנית ההצטיידות החדשה של חיל האוויר, שצפויה לכלול מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקי תובלה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הבקשה שהגיש מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר אשל, לאישור ועדת השרים לענייני הצטיידות, מבקש המשרד להשתמש בהלוואה בסך 2.4 מיליארד דולר, שנלקחה במקור כדי לממן רכישת מטוסי F35, חימוש וציוד נלווה. ההלוואה נלקחה משום שבידי משרד הביטחון לא היה אז סכום זמין למימון העסקה מתוך תקציב הסיוע האמריקני.
כעת, למרות שמאז הוגדל הסיוע הביטחוני מארה"ב בחצי מיליארד דולר לשנה, ל-3.8 מיליארד בסך הכל, ואף שמשרד הביטחון קיבל לאחרונה תקציב מיוחד בסך 3.1 מיליארד שקל, נזקק המשרד לתקציב נוסף למימון הרכש.
לפי הבקשה, יידחו ההחזרים על ההלוואה הקיימת לשנים 2028 עד 2030. הדחייה תחייב את המדינה בריבית של 217 מיליון דולר, כאשר ההחזרים יתחילו רק לאחר סיום הסכם הסיוע הביטחוני הנוכחי, שאין ודאות שיוארך ויממן אותם, כך שהנטל עשוי ליפול על תקציב המדינה.
במשרד האוצר זועמים על בקשת משרד הביטחון, שתגדיל את החוב הלאומי של מדינת ישראל ועלולה לזרז את הורדת דירוג האשראי של המדינה. בנוסף, הריבית על ההלוואה גבוהה יחסית, בטח בזמן שלפני שלושה חודשים, ב-15 ביולי, גייסה המדינה באמצעות החשב הכללי באוצר 500 מיליון אירו בריבית אפס. משרד הביטחון מבקש מוועדת השרים לאשר עסקת אשראי בתנאים נחותים, שכוללים כמעט מיליארד שקל ריבית.
מ"מ ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, כתב היום (ראשון) לאשל כי על המשרד לממן את העסקאות החדשות מתקציבו הקיים והתוספת שקיבל השנה, וביכולתו להסיט תקציבים מסעיפים קיימים. כך למשל, הקטין צה"ל את היקף האימונים השנה בגלל הקורונה, מה שחסך לו מאות מיליוני שקלים רבים על ימי מילואים ועל דלק יקר למטוסים. באוצר טוענים כי מדובר בעקיפת תקציב המדינה ובהוצאה שאין לה מקור תקציבי.
גרדוס מתריע כי "למעשה מדובר בהנפקת חוב באמצעות הלוואה של משר הביטחון (גם אם לא בצורה ישירה). לקיחת הלוואה באופן זה על ידי משרד הביטחון סותרת את מנגנון גיוס החוב הקיים. כידוע, גיוס חוב נעשה על ידי המדינה באופן מרוכז על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. משרדי הממשלה השונים אינם רשאים להנפיק איגרות חוב ובוודאי שלא לגייס משאבים תקציביים לשם מימון פעולות ספיציפיות. גיוס חוב על ידי משרדי הממשלה השונים ממנף את תקציב המדינה, ועלול להוביל להשלכה חמורה על יציבותה הפיננסית של המדינה".
לדברי גרדוס, מאחר שתשלומי החזר ההלוואה נדחים לפי בקשת משרד הביטחון לשנים בהן לא קיים (עדיין) מזכר הבנות בנוגע לסיוע עם ארה"ב המדינה תצטרך לשאת בסיכון להלוואה - "ומשכך היקף ההחזר שיוותר יידרש להירשם ביחס החוב לתוצר. להערכתנו מדובר בגידול של כ-0.4%. אדרבה, יחס החוב- תוצר של ישראל צפוי לעלות באופן משמעותי השנה לאור הצעדים שננקטו להתמודדות עם משבר הקורונה, כך שההלוואה מסכנת את יציבותה הפיננסית של ישראל ביתר שאת בעת הזו".
ממלא מקום הממונה על התקציבים מציע כאמור פתרונות אפשריים למימון רכישת המטוסים החדשים. לדבריו, "ניתן לממן את העסקאות מתוך יתרת הדולרים הפנויים במסגרת הסכם ה-MOU (מזכר ההבנות עם ארה"ב) הנוכחי, בעזרת שינויים בפריסת התשלומים. עד סוף ה-MOU הנוכחי (שתקף עד שנת 2027 - ע"מ), בעזרת שינויים בפריסת התשלומים. עד סוף ה-MOU הנוכחי עומדים לרשות משרד הביטחון לפחות 7 מיליארד דולר פנויים, בעוד שהיקף העסקאות המדוברות בהצעת ההחלטה עומד על 5.3 מיליארד דולר בלבד".
אפשרות נוסף שמציע גרדוס היא כי הממשלה תנחה את משרד הביטחון לערוך תעדוף בין השימושיים הדולריים השונים, כך שהעסקאות המדוברות יקבלו תעדוף על פני אחרות או לבצע תעדוף בתקציב השקלי שלו ולממן באמצעות התקציב מהממשלה את אותן רכישות, זאת על רקע התוספת עליה סיכמו נתניהו וגנץ של 3.1 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנה הנוכחית.
במשרד הביטחון נמנעו מלהגיב על הדברים.
