בפסק דין של בית הדין הרבני בירושלים, שהותר לאחרונה לפרסום, נדחה גבר גרוש שתבע לבטל הסכם גירושין שאושר לפני כחמש שנים, ובמסגרתו ויתר על הדירה המשותפת והתחייב לשלם את המשכנתא. הדיינים - הרב יצחק זר, הרב דוד בירדוגו והרב יצחק רבינוביץ' – לא קיבלו את טענתו שלפיה לא הבין את ההסכם בשל אירוע מוחי וקשיי שפה.
הבעל הגיש את תביעת הגירושין ב-2014 ובכך הסתיימו 30 שנות נישואים. כשנה לאחר מכן אושר הסכם הגירושין שקבע כי הדירה המשותפת – שבה התגוררה אימו של הבעל – תעבור לאישה שנשארה לגור עם הילדים, והבעל ישלם את רוב המשכנתא. הוא עצמו נותר עם הדירה שבה התגוררה המשפחה והייתה רשומה על שם אימו, והורחבה משלושה חדרים לדופלקס בן חמישה חדרים.
עוד נקבע כי האישה תקבל מחצית מזכויותיו הסוציאליות והבעל ירשום הערת אזהרה על חצי מהדירה של אימו לטובת הילדים לאחר מותה.
כשנתיים לאחר מכן הגיש הבעל לשעבר את התביעה שבה טען כי לא הבין בזמנו שההסכם למעשה עושק אותו. לטענתו, ב-2006 עבר אירוע מוחי שפגע בכושר השיפוט שלו, מה גם שהוא מתקשה בעברית.
האישה טענה מנגד שבעלה לשעבר ידע היטב על מה הוא חותם וטענותיו לגבי בעיות שכליות לא מסתדרות עם העובדה שהוא מהנדס הכותב ומתנסח בעברית. יתרה מכך, הוא היה מיוצג על ידי עו"ד, ההסכם הוסבר לו והוא אף דאג לתרגם אותו.
האישה הוסיפה כי במשך שנתיים בעלה לא טען דבר כנגד ההסכם ואף קיים את רובו. כל שנותר, ציינה, הוא לרשום את הערת האזהרה לטובת הילדים ולחלק את הזכויות הסוציאליות. לדבריה בעלה מתפרנס יפה, מקבל קצבה גבוהה מביטוח לאומי ויש ברשותו בית גדול שאת חלקו הוא משכיר.
לאחר שמיעת עדים, כולל עורכי הדין שייצגו את הצדדים בהסכם, קבעו הדיינים ששיקול הדעת של הבעל לא נשלל והוא הבין את ההסכם ואף התווכח על תנאיו.
הם ציינו שהוא לא נעשק בשום צורה: הוא קיבל לידיו דירה גדולה שההשבחה שלה נחשבת לרכוש משותף, והתחייבותו לשלם את המשכנתא רק איזנה את הפער, שכן האישה קיבלה נכס קטן יותר, ויתרה על כלי הרכב ועל חלק בחברה שבבעלותו.
יתרה מכך, לאורך השנים התובע היה המפרנס העיקרי, וגם היום, אחרי האירוע, הוא משתכר יפה "ואינו מסכן ורש כלל וכלל". מעבר לזה ציינו הדיינים כי לפי ההלכה - אדם שחתם על הסכם מחויב בו גם אם לא הבין דבר, ובלבד שלא הוטעה ונוצל – מה שלא קרה במקרה הזה.
בפסק הדין צוין כי הבעל נזכר שההסכם פגום רק שנתיים אחרי שנחתם ויושם, כך שיש לראות בו כמי שוויתר על הפגמים. לפיכך תביעת האישה למימוש ההסכם התקבלה. הדיינים הורו לה להגיש פסיקתא לצורך מימוש הזכויות, ונסח טאבו שמוכיח כי הדירה עברה על שם הגרוש כדי שיורו על רישום האזהרה.
