בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו שני אחים נגד אלמנתו של אחיהם הבכור: השניים זכו בעיזבון הוריהם לפי צוואה ודרשו לקבל גם את הכספים בחשבון הבנק. האלמנה טענה שההורים התכוונו להעניק את החשבון לבעלה המנוח ולאח נוסף ולכן צירפו אותם כבעלים לחשבון. השופטת הילה גורביץ שינפלד קבעה כי לטענותיה אין בסיס והחשבון הוא חלק מהעיזבון.
האב נפטר ב-2003 והאם ב-2010. הם הותירו צוואה המעניקה את רכושם לשניים מבין שבעת ילדיהם. שני הזוכים תבעו את אלמנת אחיהם הבכור. הם סיפרו שב-1972 פתחו הוריהם חשבון בבנק "דיסקונט". בשנת 2000, לאחר שהתדרדר מצבם הבריאותי, הם צירפו כבעלים בחשבון את בנם הבכור ובן נוסף שבקיא בניהול כספים.
בפועל, רק האח השני סייע בניהול הכספים והאח הבכור לא ביצע כל פעולה בחשבון. ב-2018 הם פנו בבקשה לקבל את הכספים שבחשבון מכוח צווי קיום צוואה בהיותם הזוכים במלוא עיזבון הוריהם. הבנק מסר להם שיש צורך בהסכמת עיזבון האח הבכור. הם פנו לנתבעת אך היא סירבה לתת את הסכמתה ודרשה רבע מהזכויות בחשבון הבנק.
לטענתם, צירופם של הילדים נעשה מטעמי נוחות בלבד ולא מתוך רצון להעניק להם מתנה. לפיכך הם ביקשו מבית המשפט להורות כי מלוא הכספים בחשבון, כחצי מיליון שקל, שייכים לעיזבון הוריהם ולהורות לבנק להעביר להם את הכספים.
הנתבעת טענה מנגד כי ההורים העניקו לבנם הבכור ולבן השני מתנה, חצי לכל בן, ובכלל זה ניירות ערך וחסכונות. הסיבה לכך לדבריה היא רצון לאזן את הרכוש. התובעים זכו במלוא העיזבון והחשבון הוענק לשני הילדים האחרים כמתנה בעודם בחיים.
אך השופטת הילה גורביץ שינפלד קיבלה את התביעה במלואה וקבעה שהבנים צורפו כבעלים נוספים בחשבון הבנק לשם הנוחות בלבד, על מנת לסייע להורים בניהול ענייניהם ומשק ביתם ולא על מנת להעניק להם מתנה.
היא הבהירה כי לפי הפסיקה, כשלחשבון מצורף בעלים נוסף לאחר פתיחתו, והכספים בחשבון הם כספי הבעלים המקורי בלבד, על מי שטוען כי צירוף הבעלים הנוספים נעשה לשם מתנה מוטל נטל הוכחה כבד, במיוחד כשמדובר בצירוף ילדים לחשבון הוריהם.
מהראיות עלה כי לאחר צירוף האחים לחשבון בוצעו הפעולות על ידי האח שהתמצא בענייני כספים בלבד והנתבעת עצמה הודתה כי בעלה המנוח לא השתמש בחשבון ולא ביצע בו כל פעולה. הדבר תומך במסקנה כי האחים לא ראו בחשבון נכס שלהם.
המסקנה מתחזקת לנוכח העדויות כי האח השני ניהל את חשבון הבנק עבור הוריו כשמצבם הבריאותי לא אפשר להם לעשות זאת. ניכר כי בתקופה הרלוונטית מצבם הרפואי של ההורים היה בכי רע. האב סבל מבעיות נשימה חמורות והאם הייתה במצב פיזי ונפשי קשה לאחר אירוע מוחי. בין היתר הוכח כי האח השני הוא זה ששילם למטפלת של ההורים ודאג לערוך להם קניות מידי שבוע.
למעשה, טענת הנתבעת כי החשבון ניתן לבעלה המנוח ולאחיו כמתנה מתבססת על שיחה שהתקיימה לכאורה בינה לבין בעלה. מדובר בעדות שמיעה כללית, לא מפורטת וסתמית. הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 5,500 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
