צפו: ישיבת סיעה ראשונה של כחול לבן אחרי בחירות 2020
(צילום: עמית הובר)
גם אם תוקם הפעם ממשלה, היא תחל לפעול לכל המוקדם אחרי פסח. המשמעות: המשק יהיה תקוע לפחות 16 חודשים ללא רפורמות, עדכון תקציב, יישום תוכניות והעברת תקציבים למשימות חיוניות בתחומי הבריאות, חינוך, רווחה וביטחון. אם שוב לא תוקם ממשלה, ובחירות נוספת יהיו בספטמבר, דירוג האשראי של ישראל יירד, כפי שכבר איימו הסוכנויות הבינלאומיות.
מהבחירות הקודמות ואלו שלפניהן נשארנו עם בעיות רבות: הגירעון העצום (שללא שום פעולה, יחרוג השנה ביותר מ-20 מיליארד שקל), החוסר במשאבים חיוניים לתחומי הבריאות, החינוך והתשתיות, ועיכוב ביצוע העלאת גיל הפרישה לנשים, שהאוצר כבר הציג לה תוואי, ותקועה מאז הקיץ.
לאלו נוספו נזקי נגיף הקורונה, שהממשלה החדשה תצטרך לטפל בהם מיד עם הקמתה - לנסות לתמוך בעסקים קורסים, למנוע פיטורים המוניים שיעלו לה בתשלומי דמי אבטלה גבוהים, ולנסות למנוע פגיעה קשה מדי בצמיחת המשק.
במקום השר הפורש כחלון ומנכ"ל המשרד שיפרוש גם הוא, שי באב"ד, ייכנסו לאוצר קברניטים חדשים, ואלו יידרשו להכין תוכנית שתטפל במהירות בבעיות הנ"ל. הגירעון צפוי להוביל לתוכנית בלתי נמנעת לקיצוץ גדול בתקציב והעלאות מיסים, ייתכן שכבר ביולי. באוצר כבר הוכנה תוכנית להעלאת קצבאות הקשישים, שנשחקו בשנים האחרונות, אך עלותה מיליארדי שקלים ויהיה קושי למצוא מקורות מימון מיידיים.
יש תוכניות רבות שעוכבו בשל הבחירות ומחכות ליישום - תשתיות, הקטנת צפיפות בבתי הספר והוספת אמצעים לבתי החולים, גם בשל נגיף הקורונה. השר יצטרך גם להחליט על המשך או הפסקת תוכנית הדגל של כחלון, מחיר למשתכן.
כן יש להשקיע משאבים בהגדלת הפריון, על ידי שילובם בשוק העבודה של רבבות מהמגזר החרדי ובני המיעוטים, מהלך שבנק ישראל קובע שבלעדיו המשק יתקשה לתפקד בעוד שנים אחדות. ונדרשת גם התייעלות תקציבית במערכת הביטחון, נוכח הדרישה להגדיל את תקציבה בכ-3-4 מיליארד שקל מעבר לתוספות שעליהן כבר הוחלט.
יוקר המחייה עדיין פה
נגיף הקורונה הפך תעשייה שלמה לחולה, ויבואנים ויצרנים של מוצרי ביגוד וחשמל צופים מחסור במוצרים מסין, אבל בתחום הצרכנות יש בעיות בוערות נוספות, ובראשן יוקר המחייה. מי יחתוך את החשבונית של רמי לוי לחצי? הסרטון שבו נתניהו וניר ברקת קונים בסופר הזול ומבטיחים עוד הוזלה בסל הקניות, עורר ציפייה שהממשלה הבאה תהפוך אותנו לאירופה, אבל מהפכות היבוא בממשלות הקודמות כשלו בהפיכת ישראל לזולה.
החמאה היא דוגמה לכך. שר האוצר כחלון התיר לאחרונה יבוא חופשי לשנה. בוועדת המחירים אמרו שיוציאו אותה מפיקוח, כי אין לו טעם בשוק תחרותי, ובענף צופים שהחמאה תתייקר, כי איכשהו, בישראל, תחרות מעלה מחירים. מקרה הקוטג', שהוצא מפיקוח והגיע ל-8 שקלים ב-2011, הוכיח שמחיריהם של מוצרי חלב שאינם בפיקוח מזנקים, כשמוצרים מפוקחים מתייקרים ומוזלים במתינות.
עוד סוגיה היא מחירי המזון הבריא. לקראת פסח, חולי צליאק אוגרים מוצרים ללא גלוטן במחיר שפוי, כי בשגרה אין עליהם מבצעים. המצב זהה באוכל "בריא". לחם אחיד מפוקח עולה 7.11 שקלים, ולחם מקמח מלא, 16.90 במקרה הטוב. גביע גיל עולה 1.44, ויוגורט לפחות כפול. משרד הבריאות חייב לסמן באדום מוצרים עם הרבה שומן רווי, מלח וסוכר, אבל שכח לסמן באדום את המחירים. יידרשו פיקוח על מחירי מזון בריא, ותוכנית להוזלה של מוצרים ללא גלוטן.
גם בשימוש בפלסטיק הממשלה תצטרך לטפל. הציבור בארץ מגלה לאחרונה יותר ויותר מודעות לזיהום הסביבתי שהחומר הזה גורם, ובינתיים משרד החקלאות, שרוצה להפחית בזבוז מזון, מוציא מכרזים למכירת פירות וירקות באריזות פלסטיק ולא בתפזורת.
סוגיה שמעסיקה את היבואנים, בעיקר של אופנה, היא הפטור ממע"מ ביבוא אישי, עד 75 דולר, בקניות אונליין מחו"ל. הוא הותר ב-2014, ומאז מספר הצרכנים זינק. באוצר נוטים להסכים לביטול הפטור, אך חששו עד כה מזעם הצרכנים. אולי מה שבאמת נדרש הוא הפחתת מע"מ על פריטי אופנה, שתעודד אותנו לקנות אותם בארץ.
צפו: טעימות חמאה
(צילום: אורי דוידוביץ')
לעזור לתיירות להשתקם מהקורונה
אחרי שענף התיירות יאסוף את שבריו ממשבר הקורונה, ימתינו לו קשיים נוספים, ובהם הסדרת הפעילות של Airbnb, שמייקרת את הדיור להשכרה ואינה מפוקחת, הן בהיבט המיסוי והן בהיבט העמידה בתנאי האירוח. משרד התיירות אמנם תמך בפתרון כזה בגלל מצוקת חדרי המלון בישראל, אך ממדי התופעה כבר מחייבים רגולציה, כמו ערים שהגבילו את אורך ההשכרה או אסרו עליה.
כיוון שישראל היא מהיקרות בעולם לתיירים, צריך יהיה לתת תנאים נוחים ליזמים ולעודד בניית מלונות נוספים, בעיקר במחירים עממיים. כן יידרש להכריע לגבי הקמת קזינו באילת, ולגבי שדה תעופה נוסף שיקל את העומס על נתב"ג, שמתקרב לשיא הקיבולת ועלול לעצור את הגידול בתעבורה האווירית לישראל.
תיירות היא ענף חשוב, וההכנסות מתיירות נכנסת לבדה הן 22 מיליארד שקל בשנה. חברות התעופה בארץ מעסיקות 7,500 עובדות ועובדים, וענף סוכני הנסיעות מעסיק 7,000 נוספים. אבל האתגר הכי גדול הוא משבר הקורונה, שעוד לא ניתן לכמת את נזקיו. בענף טוענים שהמדינה, שהזהירה את הציבור מפני נסיעות לחו"ל, צריכה לקבל אחריות על הצניחה בהזמנת חופשות וטיסות
מסתמן שחופשות הפסח, משיאי המכירות בענף, בוטלו ברובן, לעיתים בהפסד ניכר גם לצרכנים. גוליבר הוציאה שני שלישים מעובדיה לחופשה ללא תשלום של חודש, איסתא הוציאה עובדים לחל"ת והודיעה שבכיריה יקצצו בשכר. גם בענף התעופה יצטרכו סיוע. ארקיע, ישראייר ואל על הודיעו כולן על קיצוצים, ומצבן לא היה מזהיר גם קודם לכן. אל על דיווחה שאובדן ההכנסות עלול להגיע ל-70 מיליון דולר.
הממשלה הבאה תצטרך לשקול מתן פיצוי וסיוע לכל ענף התיירות והתעופה, וגם להביא בחשבון את הפגיעה הכספית בצרכנים, ואולי לדאוג לכך שבמצבי חירום, לא כל עול הביטול ייפול עליהם.
השיתוק מורגש בכבישים
את השיתוק בשנה האחרונה כולנו מרגישים בצפיפות בכבישים, באוטובוסים וברכבות. במשרד התחבורה יושב שר פעלתן - בצלאל סמוטריץ', שהחליף את ישראל כץ ביוני - אך בממשלת מעבר יכולתו לקדם פרויקטים מוגבלת.
על הפרק 4 נושאים דחופים: פרויקט המטרו. מוסדות התכנון ממשיכים לדון בשלושת קווי הרכבת התחתית העתידיים בגוש דן, שיצטרפו לשלושת קווי הרכבת הקלה שכבר בבנייה (האדום, הסגול והירוק). בינתיים זינקה עלות הפרויקט המוערכת ל־155 מיליארד שקל, אבל כרגע לא ניתן להחליט איך ימומן הפרויקט היקר ביותר שנעשה אי פעם בארץ, מה שמונע פרסום מכרזים של השלמת תכנון וביצוע. שנת היעד להפעלה, 2030, נראית ריאלית פחות ופחות.
רכבת ישראל. אחרי שהיו"ר דן הראל עזב במפתיע, השר הקבוע יצטרך למנות יו"ר חדש, שיקבל החלטות והשלמת תקצוב לגבי המשך חשמול המסילות, רכישת ציוד, וקידום המסילות החסרות - כמו מסילה רביעית באיילון, מנהרות מסילות חמישית ושישית מתחתיו, המסילה המזרחית והרחבת רשת המסילות צפונה ודרומה. ברכבת מחכים לשר קבוע גם עם החלטה רגישה: הורדת אופניים, כולל מתקפלים, בשעות העומס.
אגרות גודש. כוונת האוצר למסות נהיגה במרכזי הערים בשעות העומס, ומנגד להגדיל את תדירות האוטובוסים כדי לשכנע נהגים להשאיר את הרכב בבית, לא יתממש בלי ממשלה קבועה. בינתיים הפקקים רק מתארכים.
כלים חשמליים מהירים. משרד התחבורה כבר אימץ את ההמלצה לאפשר מכיר של אופניים וקטנועים חשמליים קלים, שיוגבלו עד 45 קמ"ש. הם מהירים ובטוחים יותר מהקורקינטים והאופניים החשמליים המאושרים כיום, אך זה מחייב שינוי בחוק, שממתין שהכנסת תתחיל לעבוד אחרי כינון ממשלה.
