"שנת משבר היא בדיוק הזמן להיכנס לגירעון. בשנה שבה הבית שלך נהרס בגלל שיטפון אנחנו לא רוצים שתהדק את החגורה ולא תוציא יותר ממה שאתה מכניס. זה בדיוק מה שעשתה הממשלה - הלוותה המון כדי לתמוך במשק שלא יקרוס. השאלה היא איך חוזרים עכשיו לאט-לאט לשגרה". כך אמר הבוקר (שני) בריאיון לאולפן ynet, פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה והמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"זה המרשם שרשם הרופא וטוב שנתן את התרופה הזאת. עכשיו אנחנו צריכים לעבור לימים של בריאות, בלי לגרום לזעזוע חדש", הוסיף חפץ.
הכלכלן והיועץ הפיננסי, שלמה מעוז, הסכים עם חפץ והוסיף: "המשק הישראלי נכנס למשבר נגיף הקורונה כאחד המשקים החזקים בעולם. חסכנו והתחזקנו לאורך שנים כדי שאם יהיה אירוע כזה גדול נוכל לעשות שימוש בכסף שצברנו ולאפשר לעצמנו להגדיל את הגירעון ולהגדיל את החוב לתוצר - וזה מה שעשינו.
"אם היינו בצורה אחרת, מחזורית, ומצמצמים את הוצאות הממשלה, היינו מכניסים את המשק למיתון. כך קרה בשנת 1986. היום בנק ישראל אומר שבזכות הכסף שהוזרם התוצר לא נסוג בצורה משמעותית. אם כי ההיי-טק הוא בעיקר מה שהחזיק אותנו. ב-2022-2023 אולי נתחיל להעלות מיסים כדי לקחת בחזרה חלק מהכסף שהזרמנו, אבל כרגע זה היה הדבר הנכון", הסביר מעוז.
חפץ המשיך: "צריך לחשוב על הגירעון כמו על הלוואה. האם זה טוב? תלוי במצב. בשנת משבר זה טוב מאוד שההוצאות שלך גדולות מההכנסות. חוב אפשר לשלם או לגלגל כאשר הריביות נמוכות, כמו עכשיו. התרגלנו לאיזה אידיאל של יחס חוב-תוצר של 60%, אבל בעולם של ריביות מאוד נמוכות אין במספר הזה משהו קדוש".
ומה הלאה? "עכשיו אנחנו רוצים להקטין את היחס חוב-תוצר, אבל לא מהר מדי, כי גם לזה יש עלויות. ברגע שהריביות נמוכות, אם תהיה פה צמיחה גבוהה, אז היחס חוב-תוצר יתחיל לרדת מעצמו ואז השאלה באמת מה אנחנו עוד צריכים לעשות בשביל שזה לא יצא מכלל שליטה", אמר חפץ.
לטענת הכלכלנים, אופן ההשקעה העתידית של הממשלה היא קריטית לסוגיית החזר החוב. "אם הממשלה תחליט להשקיע בתשתיות, אז זה יחזיר את עצמו. היא צריכה להפסיק את היד הקלה שמחלקת כסף לאנשים שלא רוצים לעבוד ולשים את הכסף במקומות שיאפשרו לי להחזיר את החוב לאחר מכן", טען מעוז.
חפץ הוסיף בחצי חיוך: "אנחנו, הכלכלנים, תמיד מתוסכלים שהפוליטיקאים הם לא כולם כלכלנים ולא מבינים אותנו. אנחנו אומרים 'מותר גירעון גדול רק אם תשקיע בתשתיות' והם אומרים 'אוקיי, אז מותר גירעון גדול. עכשיו במה להשקיע? זה אנחנו נחליט'. מבחינת הפוליטיקאים זה אומר שיש כרגע תקציב יותר גדול והם יחלקו אותו כמו שהם רואים לנכון, כי הם שליחי ציבור. זה איזשהו מתח שתמיד קיים".
פורסם לראשונה: 12:20, 12.04.21