מרבית הכסף של כולנו נמצא בבנק - גוף פרטי, שעל אף שהוא כפוף לחוקים רגולטוריים נוקשים, עדיין שואף למקסם רווחים. הדרכים העיקריות באמצעותן הבנק מרוויח: עמלות - עליהן אנו משלמים כמעט בכל פעולה ואף על עצם החזקת החשבון וניהולו, ריביות - אותן אנחנו משלמים למשל על הלוואות ומשכנתאות, והשקעות - אותן הבנק עושה עם חלק מהכסף שהופקד אצלו ועם רווחים שעשה מההשקעות עצמן, בעיקר בשוק ההון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מנתוני בנק ישראל עולה כי נכון לחודש פברואר 2021, פקדונות העובר ושב (עו"ש) של אזרחים בבנקים זינקו בתקופת הקורונה לסכום אסטרונומי של למעלה מ-570.2 מיליארד שקל. מדובר בשיא של כל הזמנים ועלייה של 35% ביחס לפברואר 2020, רגע לפני תחילת המשבר.
אבל מה הבנק עושה עם הכסף שלנו? באילו תחומים הוא משקיע? האם הוא נשאר סולידי, או מנסה את מזלו גם בהשקעות יותר מסוכנות כמו ביטקוין ומניות של חברות טכנולוגיה, שלעיתים נופלות להפסדים של עשרות אחוזים, באותה מהירות בה הן קופצות? התשובות לשאלות אלה אינן חדשות ברובן, אך בהתחשב במשבר הכלכלי החריף שפוקד את העולם בשנה האחרונה, הן רלוונטיות יותר מתמיד.
בכיר באחד מחמשת הבנקים הגדולים הסביר ל-ynet: "בשנים האחרונות, המדיניות של הבנקים הממשלתיים יוצרת סביבה פיננסית מאוד נזילה. מדובר בחלק מהמסקנות של המשבר הפיננסי ב-2008, בו בנקים - בארה"ב בעיקר - פשטו רגל כי שיעור הנזילות שלהם היה נמוך מדי. כתוצאה מהמצב, חלק גדול מהמאזן של הבנק כיום - קרוב ל-40%, הוא כספים שהבנק מנהל בעצמו".
מהי נזילות? הכוונה היא לכסף שאינו מושקע בפקדונות או בהלוואות, ואותו הבנק יכול לשנע באופן מיידי. למשל, אם אחד מאיתנו, או במקרה היותר רלוונטי - הרבה מאיתנו, יחליטו בבת-אחת שהם רוצים למשוך את הכסף מהבנקים. המטרה של הרגולציה היא שהבנקים יוכלו לעשות זאת מבלי לקרוס, וזה אחד הדברים שבזכותם בנקים בישראל לא "נפלו כמו זבובים" במשבר הכלכלי הגדול של העשור הקודם - שמירה על שיעור גבוה של כסף נזיל וזמין.
"בארץ יש רגולציה מחמירה"
נחזור לבכיר שלנו. הכינוי לאותו חשבון של כסף נזיל, באמצעותו הבנק משקיע את הונו הוא "נוסטרו". בהזדמנות זו נבהיר כי אין קשר בין כספי לקוחות שמשקיעים בעצמם בשוק ההון דרך הבנק, להם הבנק משמש כמתווך להשקעה בלבד, לבין חשבון הנוסטרו, שהוא הכסף שהבנק מחזיק בחשבון העו"ש שלו.
אצל חלקנו, נוצרה התפיסה כי הבנק - אותו גוף פיננסי גדול ואימתני - משתמש בכסף של כולנו, אותו הוא מחזיק, על מנת ליהנות מיתרון הגודל ולמקסם את רווחיו האישיים. אולם, לטענת אותו בכיר, הרווח שנעשה מחשבון הנוסטרו הוא שולי ונועד למטרות אחרות לגמרי.
"המטרה הראשונית של הבנק היא לשמור על כספי הלקוחות ועל הפיקדונות שלהם, שהם החלק הארי מהמאזן של הבנק. בארץ, קיימת רגולציה מחמירה שמחייבת אותנו על פי חוק לשמור על אחוז מסוים של נזילות ולנהל תרחישי קיצון. לצורך כך, הבנק משקיע בעיקר בנכסים נזילים. מרבית הכסף של הנוסטרו נמצא בפקדונות בבנק ישראל, באג"ח ממשלתי של ישראל ושל ממשלות זרות, בעיקר של ארה"ב".
אם כן, לדבריו, הנוסטרו לא מהווה כלי מרכזי באסטרטגיית הרווחים של הבנק, אלא חלק אינטגרלי בניהול ההון והסיכונים שלו. "נזילות גבוהה משמעותה ריבית מאוד נמוכה. לכן, מרבית הכסף הזה מושקע בתשואה נמוכה ובסיכון נמוך. אנחנו תמיד מנסים לשמור על איזון בין הנכסים הקיימים להתחייבויות של הבנק".
אז במה הבנק משקיע?
"כאמור, מרבית הכסף מושקע בפקדונות בבנק ישראל בסכומים מאוד גדולים ובחו"ל חלק זורם לאג"ח ממשלתי, למשל של ממשלת ארה"ב, ולפקדונות של בנקים גדולים. רובם מאוד זולים ונזילים. אין פה משהו 'סקסי' כמו ביטקוין או מניות בוול סטריט. אנחנו שמרנים וניהול הנזילות הוא זהיר".
ומה עם נדל"ן?
"ברישיון הבנקאות בישראל בנק לא יכול להשקיע בנדל"ן, אלא אם הוא לצורכי הפעילות הרגילה שלו, כמו משרדים וכו".
"לא משקיעים בביטקוין'". צפו: הביטקוין חצה את רף ה-60 אלף דולר
(צילום: שמוליק דודפור)
לדבריו, יש לבנק גם השקעות ריאליות, כדוגמת השקעה במנייה או בחברה מסויימת, אולם מדובר בפרויקטים מעטים ובסכומים קטנים יחסית, שכן זה כסף בנזילות הרבה יותר נמוכה.
אתם עושים שורטים? כלומר, אתם מהמרים שערך של חברה ירד?
"מתוקף כך שאנחנו לא משקיעים כמעט במניות, אנחנו גם לא עושים שורטים על מניות. אפשר לעשות סוג של שורט באג"ח, אבל זה משהו שולי שקורה רק משיקולי ריבית. למה הכוונה? ככל שאתה משקיע באג"ח ממשלתי, הריבית קצת יותר גבוהה כל שנה. אתה יכול 'להמר' על כך שהריבית תרד ומזה להרוויח. עכשיו למשל, היא כמעט אפסית ונמצאת על 0.1%. כלומר אתה עושה עסקה שמתייחסת לאותן ריביות", מסביר הגורם הבכיר.
"לא מהמרים, יוצרים חשיפות"
לעומת הטענות של חלק מהאנשים כנגד מסחר בשוק ההון, על כך שבסופו של דבר מדובר בהימור יותר או פחות מושכל, הגורם מבהיר: "זה לא הימור, זה לייצר חשיפות. אנחנו כל הזמן מנהלים את החשיפות שלנו. אנחנו לא מתעסקים בשורטים על מניות".
אתם מנהלים את ההשקעות שלכם בעצמכם?
"מרבית הפעילות היא פנימית. יש ועדות השקעה, מחקר פנימי וכמעט הכל נעשה בבנק. לפעמים אנחנו נעזרים בגורמים מבחוץ כשצריך".
אתם עוסקים במסחר יומי?
"יש לנו הסתכלות שוטפת על צרכים משתנים, אז יש פעילות יומית, אבל היא בשוליים, לפחות אצלנו. אנחנו מסתכלים על הצרכים שלנו ועל ניהול האיזון".
בבנק מבהירים כי לפני שהם נכנסים לתחום השקעות חדש, כדוגמת ביטקוין או מטבעות אלקטרוניים אחרים, הם זקוקים לאישור רגולטורי, במקרה שלנו - של בנק ישראל. "עוד לא ראיתי את הרגולטור נכנס לזה. בעיניי השאלה היותר מעניינת היא מתי הלקוח יוכל להפקיד מטבעות אלקטרוניים בבנק, לדבר על האם נשקיע בו בעצמנו זה הרבה אחרי", הוא מסביר.
איך הקורונה השפיעה עליכם בהיבט ניהול ההשקעות?
"בעולם הפקדונות זה היה מאוד ברור. בשל המשבר, הציבור יצא משוק ההון והיה גידול משמעותי בפקדונות בבנק. בנוסף, הממשלה חילקה כספים לציבור, אותו הם הפקידו בבנק, מה שגם תרם לגדילה של הנוסטרו. יתרה מכך, ההוצאות של הציבור, שנשאר בבית, גם ירדו. בשל כל אותן המגמות, היה גידול משמעותי בפקדונות לעומת גידול יחסית מתון במתן האשראי, היחס לא היה פרופורציונאלי ביניהם ולכן הנוסטרו גדל".
4 צפייה בגלריה
הממשלה חילקה כסף לציבור - מה שהגדיל את הכסף בבנקים. רה"מ נתניהו במסיבת העיתונאים על תוכנית "צ'ק לכל אזרח"
(צילום: לע"מ)
אז מה קורה לכסף שלנו בבנק ועד כמה הוא באמת מושפע ממדיניות ההשקעות של הבנק עצמו? פרופ' עומר מואב, מומחה לכלכלה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ניסה להסביר גם הוא: "כלקוח, הסיכוי שלך להיפגע מהשקעות לא טובות של הבנק הוא אפסי, כי הסיכוי של הבנק לפשוט רגל בישראל הוא אפסי וגם במקרה הזה, תקדימית, המדינה לרוב מצילה את כספי הלקוחות. בהקשר זה, על אף שהוא כאמור אינו סביר, כן צריך לזכור שגם כשהמדינה מצילה את הבנק, בסופו של דבר מדובר בכספי מיסים. כלומר, אנחנו אלו שמצילים את מי שהיה לו כסף בבנק שפשט רגל.
"לענייננו - הפגיעה בציבור מהשקעות ישירות של הבנק היא עקיפה. עיקרה לא כלקוחות הבנקים, אלא כבעלי מניות. למשל, קרנות הפנסיה מחזיקות מניות של הבנקים, וכמובן שכל פגיעה ברווחיות של הבנקים מתורגמת לפגיעה בבעלי המניות, ולכן לפגיעה בפנסיה", מסביר מואב.
בהקשר זה, נציין כי קרנות השתלמות ופנסיה למשל, לרוב לא מתפקדות באותה צורה עם ההון שלהן, שכן מטרתן היא שונה. בניגוד לבנקים, אשר עבורם כאמור הנוסטרו הוא בעיקר כלי לניהול המאזן השוטף וההתחייבויות הכספיות של הבנק, קרנות פנסיה והשתלמות משקיעות באופן יזום ונרחב גם במניות, על מנת לייצר רווחים עבורן ועבור לקוחותיהן, בהתאם לשיעור הסיכון שקבעו מראש עם הלקוח.
הן משמעותית פחות נזילות, מכיוון שמלכתחילה הן לא תוכננו כדי לעמוד במצב קיצון בו לקוחות רבים מושכים את כספיהם בבת-אחת מהקרן. למעשה, בשגרה, אם אדם מנסה למשוך את כספו מקרן הפנסיה לפני הזמן המיועד, הוא צפוי לעמוד בשיעור מס גבוה מאוד, של עשרות אחוזים.
