על רקע מצעד הדגלים שהחל הערב (ג') והוביל לחידוש הערכות מצב באשר למצב הביטחוני, בפיקוד העורף מתריעים מפני סחבת ועודף בירוקרטיה בכל הקשור למיגון מבנים והקמת מרחבים מוגנים. "בסבב הלחימה האחרון הייתה הסלמה משמעותית וקצב האש היה גדול פי שניים ואפילו שלושה. יש הרבה פגיעות בריכוזי האוכלוסייה ולכן צריך פתרונות מידיים בכל הקשור למיגון מבנים. חייבים להפחית את הרגולציה, משום שכאשר אדם פרטי רוצה לבנות ממ"ד הוא צריך לעבור תהליכים בירוקרטיים בלתי נסבלים, לא כל שכן בניינים שלמים".
דברים אלה אמר היום אל"מ דודו עבאדא, רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, במושב המסכם של הוועידה הלאומית לפינוי בינוי שערך מרכז הבנייה הישראלי בירושלים. בפאנל בנושא "היערכות מוסדות התכנון לאתגרים החדשים" תיאר עבאדא את המצב בשטח כפי שהשתקף בזמן מבצע "שומר חומות": "ראינו באשקלון, שהייתה בקו האש, נשים מבוגרות שלא יצאו במשך ימים ארוכים מהמקלט הציבורי כי אין להן ממ"ד בבית. הממ"ד מציל חיים אבל גם מאפשר חוסן משמעותי. האזרח לא יודע אם 'כיפת ברזל' תצליח ליירט באותו הרגע והוא צריך מיגון. כשאין מיגון, זה יוצר בעיה קשה של תפקוד".
ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים הישראלי ולשעבר המהנדס הראשי של פיקוד העורף, התריע מפני אסונות נוספים שאינם קשורים רק בלחימה. "החשש הגדול הוא אירוע של רעידות אדמה", אמר ברוש. "האירוע הזה עדיין לא משפיע על עלויות הדיור של המבנים הלא מחוזקים, אבל רעידות אדמה עלולות להתרחש ללא כל התראה מוקדמת, וחייבים לטפל בסוגיית מיגון המבנים. הערים שלנו לא רק מיושנות, יש בהן אזורים ממש מסוכנים".
מהנדס ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מתח ביקורת חריפה על תוכנית המתאר למיגון מבנים מפני רעידות אדמה, שתוקפה צפוי לפוג בשנה הבאה. "ב-16 השנים האחרונות תמ"א 38 לא פתרה את סוגיית המיגון", טען. "זאת בסך הכל בוננזה יזמית בעיר תל אביב ואחיותיה, שיצאה מתוך תוכנית נאיבית המנצלת קרקע בחצי מחיר במקומות שיש בהם דירות יוקרה. החסרונות ההנדסיים והאורבניים הם חסרי תיקון. עלות של ממ"ד נאמדת ב-80 אלף שקל לדירה, כלומר עלות מיגון של 100 אלף דירות עומד על שמונה מיליארד שקל. ואם מחצית מהדירות בישראל אינן ממוגנות, הסכום יכול לטפס ליותר ממאה מיליארד".
"לא רואים התחדשות עירונית במחוז הדרום"
לעומת זאת, סגנית הממונה על אגף תכנון העיר בעיריית ירושלים, שרון דינור, טענה כי יש צורך בתמ"א 38, במיוחד בבירה. "די עם הקלישאה שתמ"א 38 מאפשרת רק התחדשות ברמת הבניין הבודד. ירושלים זאת עיר עתיקה ומיוחדת ואי אפשר לתכנן בכל מקום התחדשות עירונית, צריך להחריג חלק מהאזורים". על כך השיב אדריכל ארז בן אליעזר, יועץ בכיר למינהל התכנון: "בקשות להיתר לתמ"א 38 שהוגשו בשנה הקרובה יוכלו להתקבל, ובערים שיש בהן תכנון מוסדר לקידום תוכניות מכוח התמ"א יוכלו להמשיך עמן, אבל ערים רבות כבר מבינות שהתחדשות עירונית היא העתיד".
מנהלת מינהל התכנון, דלית זילבר, הבהירה כי מתוך 2.6 מיליון דירות שעל המינהל לאשר עד שנת 2040, במסגרת התוכנית האסטרטגית לדיור, כ-1.5 מיליון יחידות דיור צריכות להיות בנויות, מהן 900 אלף דירות במסגרת התחדשות עירונית. "בארבע השנים האחרונות אישרנו יותר מ-500 אלף דירות, כ-100 אלף מהן במסגרת התחדשות עירונית", אמרה.
על כך טען דורון חזן, מהנדס העיר אשדוד, כי "את המספרים שמציינים במינהל התכנון אנחנו לא רואים במחוז דרום. אנחנו צריכים פתרונות מיגון כאן ועכשיו, איך תוכנית אסטרטגית תפתור את הבעיה?", שאל. "תמ"א 38 זאת התחדשות עירונית פר אקסלנס מבחינתנו, מצד אחד אני לא מעמיס על התשתיות ומצד שני אני מקבל עיר מחודשת".
ניר מסיקה, לשעבר סמנכ"ל מטה הדיור במשרד האוצר, הודה כי כל עוד המדינה מעוניינת לקדם התחדשות עירונית בפריפריה, היא תצטרך להכניס את היד לכיס. "זה לא משנה אם מדובר בתקציבים, בהכנסות מקרקעות משלימות או מהטבות מס. אני מקווה שהשרים החדשים שנכנסו אתמול לתפקיד יובילו את ענף הנדל"ן קדימה אחרי שנה קשה שבה לא הייתה דמות אחת שריכזה את הפעילות".
