אחרי שנאבקו באוצר ובממשלה וזכו להטבות בגובה 6 מיליארד שקל, עומדות כעת רשתות הקמעונאות הגדולות בפני מאבק על דעת הקהל. פוסט מחאה תחת הסיסמה "לא קונים מסחטנים" פורסם אתמול בפייסבוק ותופס תאוצה.
באחד הפוסטים שהסתובבו ברשתות, פורסמה כרזה עם שמות הרשתות הקמעונאיות ובתי הקפה שהשתתפו בשביתה, עליה הכריזה התאגדות רשתות המסחר שהוקמה במסגרת המאבק לקבלת פיצוי על סגירת העסקים, ובה קריאה לחרם על הרשתות. בין הרשתות שהלוגו שלהן מופיע בכרזה: פוקס, קסטרו, הודיס, H&M, גולף, המשביר לצרכן, קפה קפה, קפה גרג, קפה לנדוור, אופטיקנה, ביתילי ורשת בנדיקט. בתחתית הכרזה מצוין כי מדובר ברשימה חלקית.
הקריאה לחרם על הרשתות מגיעה לאחר שאלו פתחו בשביתה, סירבו לפתוח את החנויות, ואיימו בפיטורים של אלפי עובדים. הרשתות היתנו את פתיחת בתי העסק בפיצוי כספי מהממשלה על הפסדי ההכנסות בחודשים מרץ ואפריל, בהם ניתנה הוראה לסגור את בתי העסק. השביתה אמנם הסתיימה לאחר יום אחד ובעקבות ההבנות עם משרד האוצר, אך מהלך זה נתפס כסחיטה בעיני הציבור. כעת, מנסים מובילי המאבק להסביר את הצד שלהם ואומרים כי המאבק שלהם עזר גם לעסקים הקטנים בכך שהגדיל את המענק הראשוני שקיבלו מהמדינה.
"השגנו בשביל כולם פיצוי נוסף"
בפוסט תגובה שפירסם בעלי פוקס, הראל ויזל, בקרב חברי ההתאגדות והגיע לרשתות החברתיות, הגיב ויזל לטענות ופירט מה השיג מאבק הרשתות עבור בעלי העסקים הקטנים: "מה שלא מספרים לכם!!! האוצר אישר בישיבת הממשלה ביום שישי הקודם פיצוי חלקי וקטן לעסקים הקטנים. פיצוי רק על ירידה במחזור (עד 20 מליון שקל). המלחמה של רשתות המסחר היתה לכל העסקים - כולל כל הקטנים.
"כל מעסיק קטן יקבל בדיוק כמו כל מעסיק גדול, פיצוי על החזרת עובדים לעבודה. כ-6,000-7,000 שקל לעובד! אנא תעשו את החשבון, עסק של בית קפה קטן שמעסיק 20 עובדים, טבחים ומלצרים, ואשר מחזור המכירות שלו 300 אלף שקל בחודש קיבל סך הכל פיצוי מהמדינה של 60 אלף שקל. במלחמה של רשתות המסחר נוספו לו פיצוי נוסף של 120 אלף שקל. את זה לא סיפרו לכם. ללא מלחמה זאת הייתם כולכם נשארים עם 60 אלף שקל. היום זה כבר 180 אלף. אנחנו את שלנו עשינו למען כל העסקים - כולם!".
עוד נכתב בפוסט המחאה: "לא קונה מסחטנים. איך אפשר להמשיך לרכוש אצל הרשתות שסחטו מהמדינה את הכסף שנועד לעצמאים, מובטלים ונזקקים? הרשתות הגדולות רוצות כסף בשביל לחזור לעבוד וגם הגנים הפרטיים, כולם רוצים כסף כי עכשיו קצת קשה ואף אחד לא רוצה שיהיה לו קשה. הבעיה היא שאנחנו חושבים על עזרה במובנים של הגנה מפני אפשרות להתרסק, ולא על עזרה במובנים של הגנה מפני עומק ההתרסקות".
וכן נכתב: "ככה, שוב, אלו שבאמת זקוקים לזה ואין להם לובי או מנוף חזקים מדי, כמו עצמאים בעת קורונה הם אלו שמשלמים. גם כי הצ'ק אף פעם לא מגיע אליהם, וגם כי שגרת חייהם הזעירה היא זו שמממנת את הסחטנות של קבוצות הלחץ".