תזכורת: אראל מרגלית על המדיניות הכלכלית של הממשלה
(צילום: משי בן עמי)
לפני כמה שנים נשאל נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, מה דעתו על מצב המשק. פישר ענה: "במילה אחת - טוב. בשתי מילים - לא טוב". אתמול פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הדו"ח הרבעוני שלה המנתח את נתוני המשק ברבעון השני השנה. הפעם, על רקע תחזיות משרדי הממשלה בשבועות האחרונים שכבר חזו שחורות, אפשר להשיב לשאלה על מצב המשק בסגנון פישר במילה אחת, "רע", ובשתי מילים, "רע מאוד".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדו"ח התקופתי מצייר תמונה מדאיגה. מי שסבר שהמשק החל להתאושש לאחר המשבר בעת הסגר של מרץ ואפריל קיבל סטירה מצלצלת. לא רק שהוא לא מתאושש, אלא שמצבו חמור מאוד גם ארבעה חודשים אחרי תחילת המשבר, ואפילו חמור יותר.
מדאיג יותר מכל הוא שהמשבר, שתחילה חזו כי יהיה אולי חמור כמו משבר הסאב-פריים ב-2008, עקף אותו מזמן והוא חמור פי כמה וכמה. בחלק מהתחומים מוצגים נתונים שליליים שלא נראו בארץ 40 שנה. חלקם, כמו עומק המיתון, מחזירים אותנו לימים של לפני מלחמת ששת הימים ב-1967, וחלקם לא נראו בישראל מעולם, גם לא בימי הצנע בראשית ימי המדינה. 27.5% אבטלה לא נמדדו גם אז למרות העבודות היזומות שהמציאה הממשלה.
דווקא התחומים שהובילו את כלכלת ישראל לפריחה ולשגשוג בשנתיים שלפני משבר הקורונה, והעלו לראשונה את דירוג האשראי שלה ל-AA מינוס, נקלעו למשבר שלא ברור איך ומתי יסתיים.
הנתונים חמורים בכל תחום. במחצית הראשונה, שהושפעה מהקורונה רק מחודש מרץ, ירד התוצר המקומי הגולמי ב-10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת. רק כדי להבין את גודל הצניחה - אפילו במלחמות יום הכיפורים וששת הימים, כשחצי מהעם היה מגויס למשימות ביטחון, הצניחה במחצית אחת לא הגיעה לשיעור כזה.
הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה בשנתיים האחרונות. והנה, ההוצאה לצריכה הפרטית צנחה ברבעון השני יותר מכל תחום אחר לעומת הרבעון הראשון, ב-43.4%. התוצר המקומי הגולמי של המגזר העסקי, ששנים היה ממובילי הצמיחה, התרסק ברבעון השני ב-33.4% לעומת הרבעון הראשון. המשמעות: גם החזרה ההדרגתית מאז 19 באפריל לפעילות כמעט מלאה, למעט התעופה, התיירות והבידור, לא סייעה להתאוששות המגזר העסקי. התוצר המקומי הגולמי צנח ברבעון ב-28.7%.
הירידה בהשקעות בנכסים ב-31.6%, הירידה ביצוא ב-29.2% - מקור עיקרי לצמיחה בימים כתיקונם - והצניחה ב-31.6% בהשקעות בנכסים חודשים אחרי תחילת המשבר - כל אלה מבשרים רע. מה צריך לעשות כדי להעלות את המשק על פסי צמיחה והתאוששות?
דרושים: מהלכים להחזרת הוודאות
אתמול הובאה לאישור הממשלה תוכנית ראשונה להאצת המשק. עד כה נתנה הממשלה פיצויים על נזקי הקורונה ושילמה מענקים לאזרחים, ועכשיו היא מנסה לראשונה להכריז גם על תוכניות השקעה גדולות בתשתיות ובטכנולוגיות חדשות וליזום הכשרות מקצועיות בהיקף גדול כדי להחזיר חלק מ-862 אלף המובטלים לעבודה.
הבעיה היא שהכשרה לעובד במקצוע חדש יכולה להימשך בין חודשים אחדים לשנה. עם כל הרצון הטוב, בקרב התעשיינים, העצמאים והשכירים שאיבדו את עבודתם ומבקשים לחזור לשוק, זה תהליך ממושך שעלול להיתקל בקשיים רבים.
למדינה עדיין אין תקציב מאושר, ונראה שהענפים העיקריים שתורמים למשק מיליארדים, התעופה והתיירות, יישארו תקועים עוד זמן רב. בקרוב יגיע הסתיו ועימו, חלילה, התגברות נוספת של הקורונה, עם התפרצות השפעת העונתית השנתית שצפויה להגיע אחרי חגי תשרי. כל אלה מרחיקים את המשק מהתאוששות.
הממשלה חייבת לאשר מיד תקציב דו-שנתי, לשפוך כסף על הגברת הפעילות בכל התחומים, ולנסות ולשטח לא רק את עקומת הקורונה אלא גם את עקומת המיתון, ובעיקר את אי-הוודאות במשק.
