צפו: הכלכלנים מגיבים לדברי פרופ' אבי שמחון באולפן
(צילום: אורי דוידוביץ, נדב אבס)
סערה ציבורית התעוררה בעקבות דבריו של פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתמול באולפן ynet כי "העניים נפגעו הכי פחות מהמשבר". אלא שמנתוני משרד הרווחה עולה תמונה שונה. לפי הנתונים, בחודשי הגל השני של התפשטות נגיף הקורונה נרשמה עלייה משמעותית בפתיחת תיקי רווחה בלשכות ברחבי הארץ ובבקשות סיוע מהמשרד ומהביטוח הלאומי. במשרד מדגישים כי התיקים נפתחו במפורש על רקע של עוני.
לפי נתוני משרד הרווחה, בשבועיים האחרונים של חודש יולי נפתחו 340 תיקי רווחה לעומת 530 בתקופה המקבילה ב-2019, אך באוגוסט נפתחו 1,572 תיקי רווחה לעומת 1,018 תיקים בתקופה המקבילה ב-2019. בשבועיים הראשונים של ספטמבר נפתחו 798 תיקים לעומת 514 תיקים בתקופה המקבילה ב-2019.
בתוך כך, כלכלנים שהתארחו היום באולפן ynet חלוקים ביניהם בנושא הזה. כך למשל, פרופ' דן בן דוד, מייסד מכון שורש למחקר כלכלי-חברתי, התייחס לדבריו של פרופ' שמחון לפיהם העניים נפגעו הכי פחות כי הם נכללים בציבור מקבלי הקצבאות - והקצבאות לא נפגעו.
"זו דרך מאוד צרה ומאוד בעייתית להסתכל על התמונה הזו", אומר פרופ' בן דוד. "יש הרבה אנשים שמערכת החינוך לא נתנה להם השכלה טובה והם עובדים במשק בלי הכלים, בלי התנאים, לעבוד בצורה מסודרת. הענפים שדווקא נפגעו הכי קשה מהקורונה, כמו ענפי השירותים והאירוח, הם בדיוק הענפים שבהם מועסקים הרבה מאוד ישראלים עם רמת כישורים נמוכה, שהם נפגעו מהעסק הזה".
לדבריו, "אלה האנשים עם רמת הכנסה מאוד מאוד נמוכה. אפשר לדבר על קו עוני שרירותי כזה או אחר. אלה אנשים עם רמת חיים מאוד נמוכה ושנפגעו מאוד קשה ובאופן כללי, יחסית למצבם לפני כן, נפגעו הרבה יותר קשה מסקטורים אחרים בחברה הישראלית".
ד"ר מיכאל שראל, כלכלן וראש פורום קהלת לכלכלה, סבור מנגד כי פרופ' שמחון צודק. "מי שנפגע בקורונה אלה אנשים שלפני כן עבדו והיום לא מסוגלים לעבוד וקיבלו פיצוי שהוא הרבה יותר נמוך מההכנסה הקודמת שלהם", הוא אומר. "מדובר בעיקר על מעמד הביניים. אנשים שעבדו ב-20 אלף שקל בחודש או שהיו להם עסקים קטנים והם היו עצמאים. היום ההכנסה שלהם ירדה בעשרות אחוזים".
הוא הוסיף כי "מעמדות עם ההכנסה הנמוכה ביותר או שלא עבדו לפני כן אז הם בכלל לא נפגעו או שעבדו בשכר נמוך יחסית. אנשים שעבדו בשכר נמוך יחסית ויצאו לחל"ת או נהיו מובטלים קיבלו פיצוי יחסית יותר נדיב מרוב המדינות בעולם שמגיע בהרבה מקרים ל-75%-80% מההכנסה הקודמת שלהם. במקביל, אין להם היום הוצאות יציאה לעבודה, כך שהנטו אחרי היציאה לעבודה הוא די דומה. ובנוסף, קיבלו את כל המענקים למיניהם שעזרו הרבה יותר לבעלי ההכנסות הנמוכות".
יואל נוה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, התייחס לדבריו של פרופ' שמחון לפיהם עוד חודשיים-שלושה המשק יתחיל לחזור לעצמו. "אני חושב שהמשק לא בקלות יחזור לאותה רמת פעילות כמו שהייתה לפני הקורונה", הוא אומר. "ההתאוששות תהיה ארוכה וקשה והדבר המשמעותי שיפגע הוא בפירוש רמת התעסוקה. הרבה מאוד מעסיקים שמעסיקים הרבה אנשים בשכר יחסית נמוך לא ישרדו את המשבר הזה גם עם הפיצוי של המדינה. ולכן, יחסרו הרבה מאוד מקומות עבודה, בעיקר עבור אותם אנשים עם כישורים נמוכים. לכן, צריך לעשות פה הרבה פעילות ממשלתית יזומה ושינויים מבניים כדי להאיץ את השילוב בשוק העבודה לאחר שהמשבר הזה יסתיים".
לדבריו, "בהסתכלות קדימה, זאת הבעיה המרכזית שאנחנו צריכים להתמודד איתה - הפגיעה הקשה מאוד בתעסוקה. אנחנו צריכים למצוא את הדרכים איך, כאשר נצא מהסגרים, נוכל לחזור לרמות התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה שראינו לפני המשבר. ופה יש הרבה דברים שאפשר לעשות ולא כולם זה להגדיל קצבאות ולהגדיל רשת ביטחון. כי במידה מסוימת הגדלת הקצבאות יכולה גם לייצר תמריצים שמפריעים לאנשים לחזור ולהשתלב בשוק העבודה".
ד"ר שראל הוסיף, כי "ההתאוששות של המשק תלויה קודם כל בהיבט הרפואי. אם יימצאו חיסון או תרופה לקורונה, ההתאוששות תהיה מהירה ואם לא הכלכלה תיפגע מאוד. מעבר לזה, הממשלה יכולה לנקוט צעדים על מנת להקטין את עומק המיתון או לזרז את היציאה מהמיתון ברגע שימצא חיסון או ברגע שלא יהיה צורך בסגר. לדעתי, מה שהממשלה עשתה עכשיו, רוב הצעדים הם כאלה שמתמודדים עם מצב של סגר. כלומר, הם הציעו הרבה מאוד פתרונות לטווח קצר, במצב שהפעילות במשק בהיקף מאוד נמוך והכנסת האנשים והעסקים נפגעת. זה בסדר, זו רשת ביטחון שחשוב להציע אותה לתקופת הסגר, אבל הממשלה עשתה טעות חמורה בכך שהיא הבטיחה את רשת הביטחון עד יוני 2021, ובכך הקטינה מאוד את קצב היציאה מהמיתון אם וכאשר ימצא חיסון או תמצא תרופה לקורונה".
שר הרווחה, איציק שמולי, אמר כי דבריו של אבי שמחון הם "אמירה הזויה ומנותקת, שחבל שנאמרה וסותרת את מדיניות המשרד והממשלה כולה. אני מצפה מראש הממשלה להתנער מהדברים. רק בחג האחרון קיבלנו יותר ממיליון בקשות לסיוע במזון ולשמחתי הצלחנו לשלש את התקציב, להעלות את קצבאות הנכים ולהעמיד רשתות ביטחון קריטיות למובטלים, קשישים ומקבלי קצבאות קיום".
