בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד חברת "ב.נ.ב.ר יעל הנדסה" שביצעה פרויקט תמ"א 38 בבניין שלהם בעיר: השופטת רונית פינצ'וק-אלט קבעה שהחברה הפרה את ההסכם עמם, בין היתר בכך שלא עמדה בהתחייבות שלפיה המעלית שתיבנה תעצור בקומת הדירה ולא שיפצה את דירתם, ולכן היא פתצה אותם ב-574,950 שקל.
התובעים, בעלי דירה בבניין ברחוב נחמני, סיפרו שב-2009 חתמו על הסכם עם החברה במסגרת פרויקט תמ"א 38 שביצעה בבניין. ההסכם נחתם כמה חודשים לפני שנחתם ההסכם בין היזמית לבין כלל דיירי הבניין. לדבריהם, בהסכם מולם התחייבה החברה לבנות מעלית שתעצור בכל אחת מהקומות, כולל הקומה שלהם. כמו כן היא התחייבה לחלק את דירתם לשתי דירות נפרדות, לשפץ אותה ולשלם להם לפחות 4,500 שקל לחודש מרגע קבלת היתר הבנייה ותחילת העבודות בבניין, ועד לקבלת טופס 4.
הם ציינו שהחברה הפרה את ההסכם במישורים רבים. בין היתר, המעלית שבנתה עוצרת בין הקומות ולא בקומת הדירות, היא לא חילקה את דירתם ולא שיפצה אותה ואף לא העבירה את התשלום החודשי. לשיטתם, הנתבעת חתמה מולם על ההסכם רק כדי לשכנע אותם להסכים לפרויקט מבלי שהתכוונה באמת לעמוד בהתחייבויותיה.
החברה טענה מנגד שהיא רצתה לעמוד בהסכם אך התובעים לא אפשרו לה לבצע את השיפוץ ולא באמת רצו שתחלק את דירתם. היא ציינה שבני הזוג "שינו רצונותיהם חדשות לבקרים" שכן בני משפחה שונים שלהם "משכו" לכיוונים שונים.
ביחס למעלית היא טענה שהגישה בקשה להיתר, אך מאחר שמדובר בבניין לשימור - לא ניתן היה לשנות את חדר המדרגות והיה צריך למקם את המעלית מחוץ לבניין, מה שמנע טכנית את האפשרות שהיא תעצור במפלס הדירות.
השופטת רונית פינצ'וק-אלט קיבלה את התביעה באופן חלקי וציינה שהחברה חתמה על הסכם שבו "התחייבות מוחלטת ובלתי מסויגת" שלה להתקין מעלית שתעצור במפלס הקומה שלהם.
נקבע שהחברה, יזמית מנוסה שעוסקת בבנייה שנים רבות, הייתה צריכה להיות מודעת לאפשרות שלא כל מה שהיא תבקש בהיתר יאושר. התנהלותה בעניין זה מעלה חשש כי כשרצתה לקבל את הסכמת התובעים להסכם התמ"א הפליגה בהתחייבויות גם כשידעה שייתכן שלא יתקבל אישור מהרשויות.
בנסיבות אלו קבעה השופטת שראוי לפסוק לתובעים פיצוי בגין הפרת ההתחייבות לבנות מעלית שתעצור בקומה שלהם ולא בקומת הביניים. באשר לביצוע השיפוץ דחתה השופטת את טענת החברה כי בני הזוג לא שיתפו פעולה וקבעה שהיא לא דרשה מהתובעים לפנות את הדירה לצורך השיפוץ.
עוד נקבע כי על החברה לשלם להם את הסכום החודשי לו התחייבה. בסך הכול היא תשלם 574,950 שקל בתוספת הוצאות בסך 7,020 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
