לקראת הקיץ מתווסף לשכר סכום נוסף תחת הכותרת "דמי הבראה". מקור הזכות לדמי הבראה הוא הסכמים קיבוציים היסטוריים של ההסתדרות, בהם נכללה הטבה של מימון נופש לעובד, על חשבון המעסיק, באחד מבתי המלון שהיו שייכים להסתדרות. כדי לקבל אותם העובד היה צריך להציג קבלות על שהיה במלון. במהלך השנים הזכות השתנתה והתפתח נוהג שלפיו המעסיק מעניק לעובד תשלום נוסף ונפרד עבור הבראה, כחלק מתנאי העבודה שלו, והעובד יבחר לבד איך לנצל אותו. הנוהג הפך להסכם מחייב גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי, כשהוראות ההסכם במגזר הפרטי הורחבו בצו על כל העובדים במשק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה ומייסדת משרד רובין שמואלביץ ועו"ד מיכל אטינגר, יועצת משפטית במרחב ההסתדרות בפתח־תקווה גיבשנו מדריך בנוגע לזכויות שלכם.
מי זכאי לדמי הבראה?
עו"ד דפנה שמואלביץ מסבירה שמכיוון שדמי הבראה משולמים מכוח הסכמים קיבוציים או צו הרחבה, גובה התשלום והתנאים לקבלתו אינם זהים בכל מקומות העבודה. באופן כללי, כל עובד זכאי לדמי הבראה לאחר שצבר ותק של שנת עבודה אחת במקום העבודה. בצו ההרחבה במגזר הפרטי נקבע כי דמי ההבראה ישולמו בתשלום אחד, בחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר), אלא אם הוסכם או נהוג אחרת במקום העבודה. אם במועד התשלום העובד לא צבר עדיין ותק של שנה, הוא לא יהיה זכאי לו, אבל לאחר שצבר את הוותק יהיה זכאי לתשלום רטרואקטיבי עבור אותה שנה. שיטה מקובלת אחרת היא לפצל את התשלום הגלובלי ל-12 תשלומים חודשיים, שמשולמים בשורה נפרדת בתלוש השכר.
מהם הסכומים להם זכאי העובד עבור הבראה ואיך הם מתעדכנים?
שיעור דמי ההבראה נקבע בטבלה, שכוללת שני מרכיבים: ותק וכמות ימי הבראה, שמכסתם עולה ככל שעולה הוותק. למשל, במגזר הפרטי בוותק של שנה - הזכאות היא לחמישה ימים, משנה שנייה עד שלישית שישה ימים, בשנה רביעית עד עשירית - שבעה ימים, בשנים ה-11 עד ה-15 הזכאות היא לשמונה ימים, החל מהשנה ה-16 עד ה-19 - תשעה ימים, והחל מהשנה ה-20 ואילך - 10 ימים.
התעריף שמשלם המעסיק עבור כל יום הבראה משתנה: במגזר הציבורי התעריף המעודכן הוא 432 שקל ובמגזר הפרטי - 378 שקל. לעובדי קבלן ולעובדים בענפים כמו שמירה, מלונאות ובנייה, ניתנו בהסכמים קיבוציים נפרדים תשלומים מיטיבים יותר. כלומר, השיעור ליום יותר גבוה או שמכסת הימים יותר גדולה. שיעור ההבראה מתעדכן מדי שנה לפי המדד.
מה לגבי עבודה חלקית או עובדים יומיים או שעתיים?
עובדים יומיים או עובדים במשרות חלקיות זכאים לדמי הבראה בהתאם להיקף משרתם בפועל, והחישוב נגזר מאותה טבלה. גם אם עובד יומי או שעתי לא עבד כל יום במהלך השנה אבל עבודתו הייתה רציפה, קמה לו זכות לתשלום.
בעשרת החודשים האחרונים לא עבדתי כי הייתי בחל"ת. מה מגיע לי מבחינת דמי הבראה? ומה לגבי חל"ת קורונה - האם בגלל שזה חל"ת ייחודי יש הוראות אחרות?
במהלך חופשה ללא תשלום יחסי העבודה מושעים, כך שהעובד לא עובד והמעסיק פטור מלשלם לו שכר. עו"ד שמואלביץ מציינת כי "בתקופת החל"ת לא נצבר לעובד ותק לצורך תשלום דמי הבראה. בהקשר הזה, אין הבדל בין חל"ת רגיל (עובד שביקש לנסוע לחו"ל לתקופה) לבין חל"ת קורונה. שניהם לא נחשבים כוותק לדמי הבראה. מצד שני, תקופות היעדרות שמזכות בתשלום (כמו חופשת לידה, שירות מילואים, חופשה רגילה) נכללות בותק לדמי הבראה".
ואם ויתרתי בשנה שעברה על תשלום דמי הבראה כי המעסיק היה במצב רע בגלל הקורונה, אפשר לבקש השנה תשלום עבור השנה הקודמת?
מכיוון שדמי הבראה משולמים מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, אי אפשר לוותר עליהם באופן אישי. "אם עובד נתן הסכמה לא לקבל את התשלום, ההסכמה לא תופסת והוא זכאי לקבל את התשלום המלא, גם עבור השנה שעליה, כביכול, ויתר. ארגון עובדים רשאי בהסכם קיבוצי להגיע להסכמות עם מעסיק על ויתור או דחייה של דמי ההבראה", מסבירה עו"ד שמואלביץ.
עו"ד מיכל אטינגר מוסיפה כי "הגם שידוע כי יש מעסיקים שנקלעו לקשיים ולא שילמו דמי הבראה בקיץ 2020 או שביקשו לדחות את התשלום לקיץ 2021, מוקדם מדי בשלב זה לקבוע האם חלה בשנה האחרונה עלייה במקרים בהם מעסיקים לא שילמו או אין בכוונתם לשלם דמי הבראה. עובד שהשלים שנת עבודה זכאי לתשלום דמי הבראה, בהתאם לוותק שלו ולהיקף המשרה. קושי או משבר כלכלי אינו מהווה בדרך כלל נימוק לאי-תשלום דמי הבראה, וכל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי להתייעלות בין ארגון העובדים למעסיק, המאפשר דחיית תשלום דמי ההבראה ו/או פריסתם, הרי שהמעסיק חייב לשלמם באופן מלא ובמועד".
האם אפשר לתבוע דמי הבראה שלא שולמו לעובד גם לאחר שפוטר?
דמי הבראה ניתנים לפדיון בסיום העבודה, בכפוף לתקופת ההתיישנות, וכיום - למשך שבע שנים אחורה.
האם המעסיק יכול להחליט שהעובדים יצאו לנופש ארגוני במקום לשלם להם דמי הבראה?
למרות שזו אינה דרך מקובלת, עו"ד שמואלוביץ מסבירה כי קיימת פסיקה ישנה שלפיה אם המעסיק הודיע מראש לעובדים על כוונתו להוציא אותם לנופש, והעובדים הסכימו (כל אחד באופן אישי) לכך שהנופש יבוא במקום תשלום הבראה, מדובר בתשלום שייחשב כדמי הבראה. כמובן שהעובד לא חייב להסכים, אבל אם יצא לנופש - ייחשב כמסכים. אם ערך הנופש לעובד היה נמוך ביחס לתשלום המגיע לו עבור הבראה, המעסיק יחויב לשלם לו את ההפרש במסגרת תלוש השכר.
מה ניתן לעשות אם המעסיק הפר את חובתו לשלם דמי הבראה?
ניתן להתרות בפניו על קיום החוב, ובמידה שהנושא לא יוסדר, ניתן להגיש תביעה לקבלת דמי ההבראה בבית הדין האזורי לעבודה. עו"ד אטינגר מציינת כי "עובדים שנגד מעסיקם ניתן צו פירוק קבוע או צו פשיטת רגל או צו לפתיחת הליכים, רשאים להגיש תביעת חוב ועשוי לזכות בדמי הבראה מהמוסד לביטוח לאומי, בכפוף לתנאי החוק ובמגבלת הסכום הקבועה בחוק".
פורסם לראשונה: 07:03, 22.06.21
