צפו: הישראלים אוגרים - המדפים ריקים
(צילום: נדב אבס, אלי סגל)
משבר הקורונה מעמיד בפני היצרנים הישראלים ורשתות השיווק ברירה גורלית: ניצול חלון הזדמנויות או התבוססות בכישלון. בשנים האחרונות מתנהל פסטיבל "אכלו לי שתו לי" מצד יצרנים ישראלים וגם משווקים ורשתות שיווק. הראשונים נופפו בדגל "כחול לבן" ובטענות כיצד הייבוא מכה בתוצרת הישראלית, בעיקר בגלל המחיר. לדבריהם, הצרכנים מתעלמים שהמחיר בא לא פעם על חשבון הטיב, ולפעמים יש חשש לפגיעה בבריאות.
המשווקים ורשתות השיווק, בהובלת רשתות האופנה, זעמו על קניות האונליין שפוגעות ברשתות ובחנויות הפרטיות. לכך התלוו ניסיונות סרק להילחם בפטור ממע"מ בקנייה עד 75 דולר. למקהלת המקוננים היה נוח להתעלם מהמחירים הגבוהים, לא פעם בשל הרווחים המנופחים של היבואנים שהבריחו את הצרכנים לאונליין מחו"ל.
זו עת מבחן. האופציה הסינית הרבה פחות אטרקטיבית, וכך גם אתרים אחרים בחו"ל, כולל אמזון. הצרכן רוצה הכל עכשיו ומיד, שלא לדבר על ההגנה לצרכן בקנייה באתרים ישראליים. זה יתרון עצום ליצרנים ולמשווקים הישראלים.
מה יקרה למחירים? במבחן האלכוג'ל נרשם כישלון מוחץ. מוצר אזוטרי הופך למוצר דגל - ומיד הפקרות של עליות מחירים. עד שיש צורך בהתערבות שר הכלכלה ופיקוח על המחירים כדי להפסיק את ההשתוללות. האם סיפור האלכוג'ל יהפוך למגמה ומשווקים נוספים ייקרו מוצרים מבוקשים?
האונליין הישראלי ייבחן עכשיו. איזה שירות נקבל? ומה יקרה להחזרות: יטרטרו את הצרכן או יתנו שירות כמו אמזון? יעשו ניסיונות להחליף מוצרים לפי הצורך? האם יגייסו עובדי חל"ת (חופשה ללא תשלום) לשירות טוב יותר? משבר יכול להרוס או לבנות. הוא יכול להרים את הייצור הישראלי, אבל רק אם המעורבים יחשבו לטווח הארוך וישימו את הצרכן בראש מעייניהם.
