שבוע וחצי לפני הסבב השלישי של הבחירות, ובמפלגת השלטון נזכרו, לראשונה בסבבי הבחירות האחרונים, לשלוף את המצע הכלכלי שלהם. ביחד עם המיועד לתפקיד שר האוצר, ניר ברקת, הציג השבוע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את התוכנית הכלכלית - זו שלא הוצגה באף אחד מהסבבים הקודמים של הבחירות בשנה שעברה.
אולי היה עדיף שכך יהיה גם עכשיו. התוכנית שהציגו נתניהו וברקת היא בעיקר מביכה. סיסמאות ריקות מתוכן, הבטחות בחירות שאף אחד לא יוכל למלא, וניתוק מוחלט מהמציאות. בדבר אחד הם צדקו: המצב שאליו הביאו הממשלות האחרונות - בדיור, ביוקר המחיה ובתחומים נוספים - לא יכול להימשך. כמה חבל שהאשמה בכך היא שלהם.
שוק התקשורת נכנס לקדחת של מיזוגים
מזכר ההבנות שנחתם השבוע בין סלקום, בניהולו של אבי גבאי, לגולן טלקום מהווה סיפתח רשמי למה שמסתמן כקדחת מיזוגים ורכישות בשוק התקשורת. שמונה שנים אחרי המהפכה שהוביל משה כחלון (אז כשר התקשורת), לצד חיסכון של עשרות אחוזים מדי חודש לצרכנים, התערערו חברות התקשורת בצורה כזו שאינה מאפשרת לחלקן להמשיך ולהתקיים במבנה הנוכחי.
כבר לפני ארבע שנים ניסתה סלקום לרכוש את גולן טלקום ונדחתה על ידי רשות התחרות, בטענה שהוצאת שחקנית כמו גולן מהשוק תפגע משמעותית בתחרות. מה השתנה מאז שעשוי להטות את הכף לטובת העיסקה כיום? במבט שטחי, לא הרבה. גולן טלקום היא עדיין שחקנית משמעותית בשוק הסלולר ורכישתה על ידי סלקום תפחית את מספר השחקנים בשוק - למגינת ליבם של שר האוצר כחלון וחבר מרעיו, שרואים בריבוי שחקנים ערך עליון.
אלא שצלילה לעומק הנתונים מלמדת שהשוק לא יכול להמשיך להתקיים במצב הנוכחי, בעיקר נוכח האתגרים שעוד מצפים לו. ניתן להקל ראש ולטעון שזה בסדר שחברות התקשורת השמנות והמנופחות בעבר מרוויחות היום פחות, אבל בסופו של דבר מדובר בתשתיות שהופכות לחיוניות יותר מתמיד, ובלי השקעה בהן - בדור 5 בסלולר, בסיבים אופטיים ברשת הקווית - מדינת ישראל תפגר משמעותית אחרי כל העולם.
ניתן לדמות את הדבר למה שמתרחש בישראל בתחום התחבורה. התשתיות הפיזיות הקיימות מייצרות פקקי תנועה שהולכים ומתארכים ומביאים את ציבור הנהגים והנוסעים לכלות שעות רבות ומיותרות בדרכים. העומס על התשתיות בשוק התקשורת דומה - ככל שנוספים יותר שירותים שמבוססים על תעבורת רשת מהירה (טלוויזיה באיכות גבוהה, משחקים, סרטונים, שימוש ברשתות חברתיות וכדומה), כך נוצר "פקק" גדול יותר על הרשתות. בלי שדרוג שלהן, לא רחוק היום שכולנו נעמוד בפקק בהמתנה להטענת הסרטון ששלחו לנו בווטסאפ.
מחירי הסלולר יעלו
רכישת גולן טלקום על ידי סלקום תוציא שחקנית חשובה מהשוק, אך בניגוד למצב לפני ארבע שנים, גולן היא כבר לא מחולל התחרות הגדול בשוק הסלולר. את מקומה תפסה We4G של איש העסקים חזי בצלאל. למעשה, ההתנהלות של We4G בשנים האחרונות בגזרת המחירים, היא שפגעה קשות בחברות הסלולר והביאה אותן לחפש מיזוג כדי לשרוד.
המיזוג בין סלקום וגולן עושה שכל כי שתיהן שותפות ברשת הסלולרית. הרווח של סלקום מהעסקה ברור, וגם של בעלי המניות של גולן. האם הצרכנים ייפגעו? בניגוד להערכות שנשמעו השבוע, סביר להניח שעליית מחירים בשוק הסלולר תגיע בסופו של דבר, אבל היא לא בהכרח קשורה למיזוג.
מצב השוק הנוכחי, שבו We4G מכתיבה מחירי הפסד, חייב להגיע לסיומו. ייתכן שזה יקרה כאשר We4G עצמה תחבור לקבוצת תקשורת אחרת. למרות שכבר שמונה שנים שוק הסלולר לא מוצא את נקודת שיווי המשקל האמיתית שלו, קשה להאמין שהמצב הזה יימשך לעוד שנים רבות.
התוצאה תהיה עליית מחירים. לא לרמות של לפני רפורמת כחלון ואף רחוק מכך, אבל גבוהים יותר מרמתם כיום.
המפלט של בעלי המניות בפרטנר
לצד עסקת סלקום-גולן הולכת ונרקמת עסקה נוספת ומורכבת יותר, אחרי ש-HOT הגישה הצעה לרכישת המתחרה פרטנר. פרטנר היא חברה מורכבת יותר עם פעילויות מגוונות יותר, ורכישתה לא תסלק עוד שחקנית רגילה בשוק, אלא כזו שמחוללת תחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. למרות זאת, יש סבירות גבוהה שאם העיסקה תתממש, רשות התחרות תאשר אותה. בשוק הישראלי אין צורך ב"שחקני תשתית" רבים. כיום ישנן בזק (קווים וסיבים, שטרם הופעלו), HOT (תשתית נחושת), סלקום (סיבים, דרך IBC) ופרטנר (סיבים אופטיים). גם במשרד התקשורת יודו שלא צריך יותר משלוש שחקניות.
אחרי שפרטנר הוחזרה על ידי חיים סבן לקרן האצ'יסון, קשה למצוא קופצים על המציאה, ולכן הצעתה של HOT, שמובילה טל גרנות גולדשטיין, עשויה לשמש מפלט עבור בעלי המניות של פרטנר. רשות התחרות תצטרך לבחון היטב איך לאשר את העסקה תוך שמירה על התחרות בשווקים שונים. היא עשויה לעשות זאת דרך התניית העסקה במכירת פעילות הטלוויזיה של פרטנר לגורם חיצוני. והסבירות לכך, כאמור, לא נמוכה.