אם הממשלה תיפול כבר בימים הקרובים - המדינה תחזור אחורה לתקופה של שלוש מערכות הבחירות האחרונות. שוב לא יהיה תקציב מאושר, שוב לא ניתן יהיה להעביר כספים לפרוייקטים חדשים ושוב לא ניתן יהיה להשלים את החקיקה של מאות חוקים, שכבר הונחו על שולחן הכנסת. המשמעות: מדינת ישראל תחזור שנית לכאוס, שמלווה אותה מזה שנתיים, מאז שהוכרזו הבחירות הראשונות בסדרת ארבע מערכות, בדיוק בדצמבר לפני שנתיים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קופת המדינה מצויה בגירעון עצום, קרוב ל-900 אלף עובדים פוטרו והוצאו לחל"ת ורובם יושבים בחוסר מעש בבית, תוך קבלת דמי אבטלה של 70% משכרם. 80 אלף עסקים כבר נסגרו השנה. עשרות תוכניות כלכליות כלולות בחוק ההסדרים, שהוכן כבר לפני חודשים רבים באוצר והולך ומתיישן. הדבר האחרון שהמשק הישראלי זקוק לו עכשיו - בעיצומו של המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה - אלה בחירות, שיעלו למשק שוב כשלושה מיליארד שקל.
ויותר מכך: המשק הישראלי מצוי במעקב מתמיד וצמוד מצד כל הארגונים הכלכליים הבינלאומיים ובעיקר על ידי שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות. שתיים מהן נמנעו מלהוריד את דירוג האשראי הטוב של ישראל רק בשבועות האחרונים, אך בהסבריהן נאמר מפורשות כי אי ההפחתה היא תוצאה של הציפייה לייצוב הממשלה ולאישור תקציב המדינה בהקדם האפשרי. וזה כנראה כבר לא יקרה בממשלת נתניהו-גנץ.
אם הממשלה אכן תיפול כבר בימים הקרובים - הפעם מובטחת הורדת דירוג האשראי, שהרי בחירות ייערכו במקרה כזה רק בראשית האביב ולאחר הקמת הממשלה יחלפו עוד חודשיים לבטח, עד שיגובש תקציב מדינה חדש. הפעם צפוי שיהיה זה תקציב דו-שנתי - למחצית השנייה של שנת 2021 ולשנת 2022.
המשמעות המיידית: הלוואות של עשרות מיליארדי שקלים שתיטול המדינה כבר בשנה הקרובה יהיו בריבית גבוהה בהרבה מזאת הנוכחית והנכדים והנינים של הדור הנוכחי יצטרכו לשאת בעול. תזכורת: חלק מההלוואות האחרונות שנטל החשב הכללי היוצא, רוני חזקיהו, בריבית נוחה למדי, כבר ניתנו לישראל לתקופת שיא של 100 שנים, עד שנת 2120.
מדינת ישראל מתנהלת כיום על פי תקציב מדינה שאושר לאחרונה במרץ 2018 וזה אבסורד שקשה להאמין שהוא מתרחש לנגד עינינו. אפילו בקרן המטבע הבינלאומית התקשו להאמין לעובדה המוזרה הזאת.
המשמעות: בעיצומה של מגיפה קשה שטרם חווינו כמותה, המפילה בכל יום קורבנות, מדינת ישראל מתנהלת בתקציב זמני בן כמעט שלוש שנים, שכל קשר בינו לבין המציאות הוא דמיוני בלבד.
אבסורד שקשה להאמין. למה זה קורה?
סיבה אחת בלבד קיימת להסביר את המצב האבסורדי הזה: התעקשותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא לקיים את ההסכם הקואליציוני, שנחתם באמצע חודש מאי השנה, כדי לא להגיע למצב שבו בני גנץ יהיה ראש הממשלה בעוד 11 חודשים.
לפי ההסכם היו אמורים הממשלה והכנסת לאשר תקציב דו-שנתי, לשנים 2020 ו-2021 כבר ב-25 באוגוסט השנה. ההסכם הופר. גם על פי הסכם הפשרה - על המדינה לאשר את התקציב עד ל-23 בדצמבר. אולם נתניהו לא מעוניין להחמיץ את ההזדמנות האחרונה למנוע מגנץ להחליפו. תקציב המדינה המוכן לשנת 2021, שהוצג אמש על יד שר האוצר לראש הממשלה, ייגנז קרוב לוודאי. וכך אין למדינה תקציב מאושר כבר כמעט שנה שלמה ורוב פעילות הממשלה הקשורה בתקציב המדינה משותקת למעשה.
כעת, המצב עוד יחמיר. כל החקיקה בכנסת תיעצר, כל ההעברות התקציביות שתוכננו ימשיכו להיות מוקפאות, כל הרפורמות שתכנן משרד האוצר בחוק ההסדרים, עוד במחצית הראשונה של השנה, יתיישנו עוד ויעלו אבק במגירות אגף התקציבים.
בה בשעה, על פי החוק, תתקיים המדינה בכל חודש, עד שיהיה תקציב מאושר חדש, לפי 1 חלקי 12 מתקציב המדינה המאושר האחרון, זה של 2019, והאבסורד הזה רק הולך וגדל, ככל שעובר עוד זמן.
מי יהיו הנפגעים העיקריים מבחירות נוספות?
למעשה כולם יינזקו. אולם, כמו תמיד, הסובלים העיקריים יהיו אלה המשתייכים לשכבות החלשות ביותר. כך שוב לא יעודכנו קצבאות הזקנה, שהפעם האחרונה שהועלו הייתה בשישה שקלים לפני שנתיים. עובדה מצערת: מאות אלפי קשישים, מתוך מיליון הזכאים לקצבת זקנה, הם עניים והציבור הפגיע ביותר בשכבות החלשות.
עוד פגיעה לא קלה תהיה ב-270 אלף גמלאים, עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות, שבשל ויכוחים פוליטיים קצבתם צפויה להיפגע כבר בחודש הקרוב בכ-1.5%. הסיבה: הזנחה חמורה של שר האוצר היוצא, משה כחלון, ושל השר הנוכחי, ישראל כץ, בטיפול דחוף להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 בשלב הראשון. לקרנות הוותיקות אין די כסף ולכן הפנסיה תיפגע.
גם האנשים החלשים בחברה השוהים בהוסטלים שעלולים להיסגר מחוסר תקציבים ייפגעו ומאותה הסיבה בדיוק. כך עלולות גם נערות בסיכון שוב למצוא עצמן ברחובות. גם ספריית הברייל היחידה בארץ מצויה בסכנת סגירה, כי באין תקציב מדינה מאושר לא ניתן לתמוך בה.
פגיעה קשה גם תחומי החינוך, הבריאות והדיור
ואם כל זה לא מספיק, במקום לבצע תוכנית להוספת תקציבים להקטנת הצפיפות בכיתות - התקציב הנכון ל-2019 ייאלץ דווקא להגדיל את הצפיפות, וזאת דווקא בימי שיא משבר הקורונה וחזרת התלמידים לבתי הספר. כך לא יעובו גם צוותי הרופאים והאחיות בבתי החולים, בעיצומה של המגיפה הקשה.
תוכניותיו של שר השיכון, היוצא ובא במשרדו החדש, יעקב ליצמן, יגנזו גם הן. לא ניתן יהיה להפוך את ההכרזות על תוכניות חדשות למאושרות בימי ממשלת מעבר. וכך יסתיימו להן בזו אחר זו תוכניות "מחיר למשתכן" ותמ"א 38, והחלופות יצטרכו לחכות להקמתה בעזרת השם של הממשלה הבאה.
אפילו תקציב הביטחון הרגיש, בימי התגברות האיומים מאיראן, יצטרך להמתין. הצורך לעבות את תקציב צה"ל ומערכת הביטחון בארבעה מיליארד שקל, לא יוכל להתממש בינתיים.
תחום התשתיות בישראל מפגר בעשרות שנים אחרי המדינות המפותחות. אולם התוכניות שאמורות לדלל את הפקקים, לחבר את הפריפריה למרכז בכבישים ומסילות ברזל והקדמת ביצוע הקווים החדשים ברכבות הקלות בתל אביב ובירושלים יחכו גם הן לממשלה החדשה או למשיח, מי שיבוא קודם.