משבר הקורונה, שפרץ בחודש מרץ, הביא לקיפאון במשק ובפרט בעסקאות נדל"ן. יחד עם זאת, למרות ההתאוששות שניכרת בתקופה הנוכחית, וחזרה של שוק הנדל"ן לסורו, היו מי שביצעו עסקאות בשיאו של המשבר. חלקם מספרים כי המשבר הוא שהביא אותם להחלטה לעשות שינוי בניהול הכספי ובאורח המגורים שאליהם היו רגילים.
על פי נתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ברבעון השני של השנה נמכרו 19,500 דירות, שיעור נמוך ב-24% מהרבעון הראשון של השנה, ו-26% פחות מהרבעון השני של 2019. "למעט חודש אפריל, שבו נרשמה ירידה של 30% במספר העסקאות לעומת אפריל 2019, בחודשים שלאחר מכן נרשמה עלייה לעומת השנה שעברה", אומר מנכ"ל רשת רי/מקס ברנרד רסקין, בהתייחס לעסקאות שבוצעו באמצעות הרשת.
לדבריו, "בגלל הקורונה הריבית נותרה נמוכה, והבנקים העולמיים הודיעו כי ישאירו את הריבית נמוכה כדי לעודד פעילות במשק. זה מושך קודם כל משקיעים שרוצים לשים את הכסף במקום בטוח, בטח בתקופה ששוק ההון חווה טלטלות. גם הזוגות הצעירים חזרו לשוק לאחר שהממשלה הודיעה על ביטול תוכנית מחיר למשתכן".
רובי ומרק פיסטריך, פורטוגל: "זה הזמן לקנות את הדירה שרצינו בפורטו"
רובי (53) ומרק (35) פיסטריך מגר מראשון לציון הם בני זוג זה עשור, ולפני שנתיים טסו להינשא בפורטוגל. "התאהבנו במדינה ובפרט בעיר פורטו, ותמיד אמרנו שיום אחד נקנה שם דירה", מספר רובי. בארץ עבד מרק בתחום הביטוח ורובי בתחום הרכש, וכמו מאות אלפי ישראלים, פוטרו לאחר פרוץ משבר הקורונה.
"החלטנו שזה הזמן לקנות את הדירה שרצינו בפורטו, הגענו לחברת פורטוגליס ודרכה לחברת יורופה נדלן, והתעניינו בכמה דירות. הראו לנו תמונות והדמיות, ביררנו על הקבלן, ואחרי כמה פגישות בזום, שבהן שאלנו שאלות וקיבלנו תשובות, רכשנו דירה ב-160 אלף אירו. יש לנו הון עצמי של 25%, ובנק מילניום נתן לנו 75% מימון. גם הבנק ערך בדיקה לגבי הפרויקט והדירה, שהערך שלה תואם את המחיר שאנחנו משלמים. החזר המשכנתה יעמוד על אלף שקל בחודש".
במקור התוכנית של רובי ומרק הייתה לקנות דירה להשקעה ולהשכיר אותה, אך נכון להיום השניים מתכוונים לקבל את הדירה בסוף ספטמבר ולעבור להתגורר בה. "מרק קיבל בינתיים הצעת עבודה בגוגל ליסבון, ואני מתכנן לחפש חנות ולפתוח בה עסק למזון מהיר עם אוכל ישראלי", מספר רובי. "הקורונה הביאה לצניחה של מחירי החנויות בפורטו, ויש היצע גדול של חנויות פנויות. מאחר שאין לנו כרגע עבודה בארץ, זה נראה הדבר הנכון לעשות.
העובדה כי לרובי ומרק יש דירה בבעלותם בראשון לציון, שאותה רכשו לפני עשור, מאפשרת להם מבחינה כלכלית לעשות את המהלך בלי חששות גדולים. "יש לנו דירת 2.5 חדרים בשכונת נאות אשלים, שקנינו ב-950 אלף שקל. היום היא שווה בין 1.6-1.5 מיליון שקל. היא נמצאת קרוב למכללה למינהל ואנחנו מתכננים להשכיר אותה סביב 4,500-4,000 שקל, מה שיממן גם את החזר המשכנתה על הדירה בישראל, שעומד על 2,400 שקל בחודש, וגם את ההחזר של הדירה בפורטוגל".
על העיתוי לרדת מהארץ דווקא בתקופת הקורונה ואי הוודאות שמאפיין אותה בכל העולם, אומר מרק כי "גם בפורטוגל יש אבטלה. אבל אני כבר חצי שנה יושב בבית ולא מקבל אף טלפון מגורם תעסוקתי. הרבה אנשים אומרים לי שהמשכורת בפורטוגל נמוכה, אבל הם שוכחים שגם ההוצאות בהתאם. המשכורת שם היא חצי מזו שבארץ, אבל עלויות המחייה הן שמינית מאלה שכאן. בלי להיכנס לפוליטיקה, אני גם מרגיש שהמדינה הפקירה אותי, נוסף על העובדה שיש כאן קושי לקבל את האחר. בכל מקרה, ננסה שהמהלך יצליח, אבל אני גם לא מתבייש לחזור, אם לא נצליח".
משפחת שחר, נתיבות: "מהבדיקות שעשינו התרשמנו שמדובר במהלך נכון"
ניר ושלומית שחר ושלושת ילדיהם, בני 17, 15 ו-8, גרים בקרית גת, בדירת 3 חדרים. כבר זמן מה הם מחפשים לשפר דיור ולקנות דירה גדולה יותר, אך המחירים בעיר זינקו מעבר לתקציב המתוכנן. "נולדתי וגדלתי בקרית גת, וזמן רב חיפשנו דירות בשכונת כרמי גת, אבל המחירים עלו מאז אכלוס השכונה", מספר ניר, שעובד בחברת אינטל בעיר. בני הזוג ראו בפרסומת בפייסבוק דירת חמישה חדרים בנתיבות ב-1.055 מיליון שקל, בפרויקט חדש של חברת גלעד מאי.
"זה מחיר של דירת שלושה חדרים בכרמי גת", ניר מסביר. "נסענו לנתיבות, ראינו שהעיר מתפתחת מאוד, ומהבדיקות שעשינו התרשמנו שמדובר במהלך נכון. אמנם אני מתרחק מעט מהעבודה, אבל באינטל יש הסעות גם לנתיבות, כך שניתן להתגבר על זה". בדיוק באותה תקופה פרץ משבר הקורונה, ובני הזוג ידעו שאת העסקה הם חייבים לעשות. "לא האמנו שהמשבר יהיה כל כך גדול, וגם ככה אנחנו חייבים דירה גדולה יותר", הוא מוסיף.
בחודש אפריל הם חתמו על רכישת הדירה, מבלי שמכרו את הדירה שלהם. "אבל מאז השוק נעצר, והיום קשה יותר למכור את הדירה שלנו. בדיעבד, היינו צריכים קודם למכור ואז לקנות, אבל המחיר שקיבלנו היה מצוין וגם תנאי תשלום של 20% ברכישה ו-80% ערב האכלוס, ולא רצינו לפספס את ההזדמנות. אם המדינה היתה מוותרת על מס רכישה בתקופת הקורונה, היינו משאירים את הדירה בקרית גת כדירה להשקעה ומשכירים אותה, אבל ההוצאות במסגרת המעבר הן גדולות, בטח כשיש מס כבד על הרכישה, מה שמחייב אותנו למכור אותה. מדובר בדירה משופצת, ואנחנו בטוחים שנמכור אותה בקרוב ומקווים לטוב".
משפחת שלומי, חדרה: "כשחברים מחו"ל חיפשו נכס הבנתי שהמחירים יעלו"
משפחת שלומי - בועז, הילה ושני הילדים, רכשה בשיא תקופת הקורונה דירה ראשונה למטרת מגורים בפרויקט חדש בחדרה, שמקימה חברת אאורה על חורבות איצטדיון הכדורגל הוותיק של העיר. "התחלנו לחפש דירה לקנייה לפני הקורונה, ואז פרץ המשבר", מספר בועז. "הייתה תקופה של הסגר והכל נעצר, אבל מהר מאוד הבנתי שהמחירים לא הולכים לרדת, אלא דווקא לעלות. חברים שלי, שגרים בחו"ל חמש שנים ויותר ועשו כסף, חזרו לארץ בעקבות המשבר עם הון עצמי, והודיעו שהם הולכים לקנות דירה. שזה אומר שאנשים ללא דירה יקנו דירות".
לדבריו, "זה חיזק את ההחלטה שלנו לקנות דירה. אני מאמין שהתחזיות השחורות לא יקרו, כי בסוף בשיא המשבר הבנקים הקפיאו את תשלום המשכנתאות כדי שאנשים לא יהיו בפיגור, והמדינה שילמה למי שאיבד את העבודה 75% מההכנסה. כך שגם אם יהיו פה נפילות, הן לא יהיו בהיקף משמעותי. מי שאומר שהמחירים יירדו בגלל הקורונה, זה מי שאין לו דירה. עוד לא ראיתי שמוכרים יורדים משמעותית במחיר בגלל נגיף. גם מבחינת הממשלה, לא נראה שמישהו באמת הולך לטפל במשבר הדיור, וראיה לכך שפרויקט מחיר למשתכן בוטל".
"גדלתי כל החיים בחדרה, ולכן חיפשנו לקנות דירה במרכז העיר, אזור שאין בו פרויקטים של מחיר למשתכן", הוא ממשיך. "אנחנו גרים היום בשכירות ליד הפרויקט של אאורה, ולכן החלטנו לקנות דירת ארבעה חדרים ב-1.4 מיליון שקל, במקום לזרוק כל חודש שכירות לפח. שנינו עובדים בתחום התקשרות והסלולר, חסכנו כסף ועם קצת עזרה מההורים הגענו ל-25% הון עצמי והשאר מימון מהבנק. קיבלנו תנאים של 20% מהתשלום בחתימת החוזה ו־80% במסירת הדירה, כך שזה לא מכביד עלינו בתקופת הבנייה".
עמי מסיקה, סמנכ"ל פיקוח עסקי של נווה העיר, המשווק את הפרויקט, אומר כי השוק מגיב לגלים של הקורונה. "עד 15 במרץ השוק היה טוב, אבל אחר כך כל המשק נעצר", אומר מסיקה. "לקח מעט זמן, אבל בסוף אנשים הבינו שבאלטרנטיבה בין לשכור ובין לקנות, בישראל עדיף לקנות דירה, כי אין חוקי שכירות משוכללים. בתקופת הקורונה אמרנו לאנשים שמי שמאמין שסוף העולם הגיע, אולי לא יקנה דירה, אבל מי שכבר היה לו אישור למשכנתה לפני המשבר, הבין בעצמו שקניית דירה היא מהלך נכון. גם אנשים שהוצאו לחל"ת, אם הביאו לבנק אישור מהמעסיק שבתום תקופת החל"ת הם יוחזרו לעבודה באותו שכר, קיבלו אישורים למשכנתה והמשיכו בתהליך הקנייה".
משפחת כהן, מושב עדנים: "חצר עם עצי פרי, דשא וטרמפולינה"
משפחת כהן – ניר (40) קורן (38) דור (8) ואורי (5), בילתה את תקופת השיא של משבר הקורונה בדירה בשכונת אם המושבות, שאותה רכשה לפני שמונה שנים. במאי נולד אופיר, ובתחילת אוגוסט עברה המשפחה להתגורר בשכירות בבית צמוד קרקע במושב עדנים שליד הוד השרון. "בתקופה של הסגר, כשהיינו ספונים בדירה, הבנו כמה חשוב מרחב גם בבית וגם בחוץ", הם מספרים. "החלטנו לחפש בית עם גינה. בהתחלה ראינו דירות גן באם המושבות, אבל לא מצאנו משהו שאהבנו. ואז משפחה שלנו שגרה במושב עדנים סיפרה שאחד הבתים במושב מוצע להשכרה. החלטנו לראות אותו ואחרי התלבטות החלטנו ללכת על זה. השכרנו את הדירה באם המושבות, ושכרנו את הבית במושב.
מלבד שיקולי המרחב שהפכו פופולריים בתקופת הקורונה, קורן וניר התקרבו מעט להורים, ולמקומות העבודה, ניר בחברת אאוטבריין בנתניה, וקורן בחברת פינסטרה בכפר סבא. "היום יש לנו חצר עם מעט עצי פרי, דשא וטרמפולינה, וכשיוצאים ברגל מחוץ לבית, אתה מיד בטבע. במיוחד בתקופה זו ההרגשה שונה מאוד כשגרים בבניין ובאים במגע עם אנשים בשטחים משותפים לעומת מושב, שאין כמעט מפגשים לא מתוכננים, ואת כל הקניות מזמינים הביתה".
אפרת גולן ודניאל קמייני, ת"א: "לא יכולנו לטוס לישראל, והגעגועים עזים"
אפרת גולן (38), דניאל קמייני (43) ואיתן בן השנתיים וחצי עברו לפני שנה להתגורר בסידני אוסטרליה, בבית פרטי בן 3 חדרים וגינה. אלא שלשנת 2020 היו תוכניות משלה, וכיום המשפחה מתכננת את חזרתה לתל אביב. קמייני, שעבד בישראל כרופא מרדים, עשה בשנה האחרונה התמחות נוספת באוסטרליה, בבית חולים לילדים, אך לא ימשיך לשנה נוספת. גולן עבדה כמורה לעברית ויהדות בבתי ספר, עבודה שנקטעה עם פרוץ המשבר והתחדשה לאחרונה.
"כתוצאה מהקורונה נבצר מאיתנו לבקר במקומות שהם מחוץ לאזור סידני, כמו מלבורן שנמצאת במחוז ויקטוריה", מספרת גולן. "תקופה מסוימת הגנים הציבוריים היו סגורים, כך שהבן שלי לא נהנה משפע המתקנים שבגינות פה ולא נפגש עם ילדים אחרים בגלל הריחוק החברתי. לשמחתנו, המצב חזר לאחרונה לקדמותו. כמו כן בגלל הקורונה לא זכינו לביקורים של חברים ובני משפחה מהארץ, וגם אנחנו לא יכולנו לטוס לביקור בישראל, והגעגועים עזים". בימים אלה מתכננים בני הזוג את שובם ארצה. "אנחנו מתכננים בעוד כחודשיים לשוב לתל אביב, והעלויות שם, ככל הנראה, יהיו גבוהות יותר, אבל המשפחה והחברים שמחים על הצעד".
"שוק הנדל"ן חזר לעצמו", אומר מנכ"ל רשת התיווך קלר ויליאמס עמוס נעים, "בשקלול ההכנסות של כל סוכני הרשת לחודשים ינואר-אוגוסט 2020 הן היו גבוהות יותר מהכנסות התקופה המקבילה אשתקד. הדבר הראשון שקרה זה שהמשקיעים, שבשנים האחרונות הרגישו נרדפים ועברו להשקיע בחו"ל, חזרו לשוק הישראלי. הממשלה הורידה את מס הרכישה ל-5%, והמשקיעים מזהים הזדמנויות שהקורונה מזמנת, למשל אנשים שחייבים למכור דירה ומתפשרים במחיר, אנשים שפוטרו וצריכים לחזור לגור עם ההורים, לעבור לשכירות או לצמצם דיור. אלה מכירות שלא היו אמורות לקרות אלמלא הקורונה, והן מתדלקות את השוק. בחודשים הקרובים, ככל שאנשים יושפעו כלכלית מהמשבר, נראה עוד ועוד דירות שמוצעות למכירה. לכן בטווח הקצר אולי תהייה ירידת מחירים, אבל בטווח הארוך הם יעלו, כי התחלות הבנייה ירדו בתקופת הקורונה, והדבר משפיע על ההיצע העתידי של הדירות".
נעים מוסיף, כי "המשרדים חווים תקופה מאתגרת, כי הקורונה פרצה לאחר שהייתה בנייה מסיבית של משרדים ונהירה למתחמי עבודה משותפים. בתקופת המשבר חברות למדו שניתן לעבוד מהבית, אנשים חוששים מעבודה בחללים משותפים, והשקעה במשרדים הפכה למסוכנת. מנגד בתחום המסחר יש ביקושים. על כל חנות שנאלצת לסגור, אנחנו מוצאים מספר מתעניינים שרואים בה הזדמנות".
מארק ואליסיה, פתח תקווה: יצאו מהבורסה וקנו נדל"ן
מארק, עולה חדש מארה"ב, ואליסה, עולה חדשה מיוון, הם זוג מאורס שרכש בתקופת הקורונה דירת מגורים בפתח תקווה. הדירה - ברחוב מינץ במרכז העיר, כוללת 80 מ"ר וממוקמת בקומה רביעית ללא מעלית – נמכרה ב-1.3 מיליון שקל.
"אנחנו גרים בבני ברק, וחיפשנו דירה לקנייה בכל אזור המרכז", מספר מארק, שקיבל כספי ירושה מסבתו שנפטרה בארה"ב, בדמות של ניירות ערך בסך 700 אלף דולר. עם משבר הקורונה וצניחת הבורסה, נותר עם 500 אלף דולר (ירידה של 28% בשווי ניירות הערך), שאותם החליט להשקיע ברכישת דירה למגורים. "כשפרץ המשבר זה חיזק אצלנו את ההחלטה לקנות דירה, כי הבנו שאין יותר ביטחון תעסוקתי. אליסה עובדת בגן ילדים ואני מעסה אלטרנטיבי, ואם חלילה נאבד את מקורות התעסוקה שלנו, לא נוכל לשלם שכר דירה. החלטנו ללכת על הדירה בפתח תקווה, כי היא נתנה את התמורה הכי טובה לתקציב שהיה לנו".
לדברי ניסים אילון, סוכן הנדל"ן של רשת קליר וויליאמס פתח תקווה שביצע את העסקה, "לדירה היה גם פוטנציאל השבחה בגלל תוכניות פינוי בינוי שמקודמות באזור. כמו מארק, יש עוד קונים בתקופת הקורונה שהעדיפו להוציא את הכסף מהבורסה ולהשקיע אותו בנדל"ן. נוצר מצב שמוכרים החליטו להקפיא מכירת דירות, ויותר קונים נכנסו לשוק. חלק מהקונים העדיפו גם לוותר על קניית דירה חדשה מקבלן ולקנות דירת יד שנייה, בגלל חוסר הוודאות שגרם המשבר".
עו"ד בועז אופק שייצג את הקונים בעסקה מסביר, כי אפשר לחלק את תקופת הקורונה לשתיים: "תקופה של עצירה מוחלטת של העסקאות מאמצע מרץ לסוף אפריל, בגלל החשש וחוסר הוודאות בשוק, ולאחר מכן כשהסגר הסתיים, השוק התחיל להתעורר, והובילו אותו בעיקר אנשים שקנו דירה לפני הקורונה ויש עליהם לחץ למכור לשם כך את דירתם, וגם קונים שחיפשו מציאות – בעיקר משקיעים או קונים שהיו על הגדר וחשבו שזה הזמן המתאים. היו גם אלה שבגלל הסגר החליטו שהם מעוניינים בבית גדול יותר עם מרחב או גינה. היום אנחנו רואים פריחה בהיקף העסקאות, השוק חזר, אך מי שלא נמצא בו הם אלה שאיבדו את עבודתם ומצויים באי וודאות תעסוקתית".
יחיאל גרינברג, ירושלים: "יש גם פרפרים בבטן וגם תפילות"
יחיאל גרינברג, אברך מירושלים, מכר דירת מגורים והחליט להשקיע את כספו בקניית משרד בפרויקט חדש, בציפייה לתשואה גבוהה יותר. "מצאתי משרד בפרויקט מגדל רם, שהחל לבנות הקבלן יהודה רחמים בשכונת גבעת שאול, ואז בדיוק פרץ המשבר", הוא מספר. "זה יצר חוסר ודאות, אבל אני יודע שיש מחסור גדול במשרדים בירושלים, ודווקא בגלל הקורונה אני מאמין שפרויקטים של משרדים שהיו מתוכננים להיבנות יידחו ולא יוקמו בשנים הקרובות, והמחסור רק יגדל, בעוד הפרויקט הזה כבר יצא לדרך".
גרינברג רכש משרד בשטח 181 מ"ר בסך של 2.2 מיליון שקל כולל חניה, שאותו הוא מתכנן להשכיר. "הפרויקט יסתיים בעוד שלוש שנים, ונכון שאף אחד לא יודע מה יהיה עד אז, אבל אנשים לא באמת יכולים לעבוד מהבית לאורך זמן, בטח לא כשיש בו ילדים", מסביר גרינברג ומוסיף, שעם השלמת הפרויקט, ובהתאם למצב ולביקוש, יחליט אם להשכיר את כל ה־181 מ"ר לשוכר אחד או לחלקם לכמה משרדים קטנים.
"אנחנו יודעים שהתשואות ממגורים הן נמוכות, ולכן החלטנו ללכת על משרדים. בין היתר, התייעצתי לפני הקנייה עם מנהל הבנק שלי. הוא אמר שלפרויקט ולקבלן יש שם טוב, ושברור שיש ביקושים, אבל אני צריך להיות ערוך לכך שאם ייקח זמן להשכיר, זה יכול להגיע לעלויות של 100 אלף שקל בשנה. למזלי, יש לי קצת כסף בצד למקרה קיצוני כזה, אבל אני מאמין שיהיה ביקוש, ומצפה לקבל תשואה שנתית של 7% על הנכס. זה לא שאין לי פרפרים בבטן, יש פרפרים, ויש גם תפילות".
נוגה אופיר, בני ברק: "משהו בקורונה פתח את עיניי"
נוגה אופיר (43) מכרה לאחרונה דירה בבעלות משפחתה, בשכונת פרדס כץ בבני ברק, שבה היא מתגוררת עם בנה הפעוט. הדירה - בקומה השנייה בבניין ברחוב אבוחצירא וכוללת 3 חדרים בשטח 68 מ"ר - נמכרה תמורת 1.35 מיליון שקל למשפחה חרדית בת שבע נפשות. במקומה רכשה אופיר דירה למגורים בשכונת נחלת גנים ברמת גן, לא מאוד רחוק מהדירה בבני ברק. "אהבתי לגור בפרדס כץ, כי אני עובדת בנס טכנולוגיות ברמת החייל, והדירה ממוקמת יחסית קרוב לשם וגם לפארק הירקון, אבל משהו בקורונה פתח את עיניי", היא מספרת. "תמיד ידעתי שבעתיד אצטרך לעבור דירה, כי אני אישה חילונית, ובפרדס כץ אין הרבה מסגרות חילוניות עבור הבן שלי, שהיום בן שנתיים וחצי".
לדבריה, "בבניין שלנו יש 16 דירות, ואם לפני חמש שנים הייתה בו משפחה חרדית אחת, היום יש ארבע, והמשפחה שרכשה את הדירה שלי תהיה החמישית. החרדים בבני ברק חיים בצפיפות. אין היצע של דירות ולכן אין להם ברירה, אלא להתגורר גם בשכונות שהיו חילוניות ועם השנים משנות פניהן. בקורונה היה סגר נוקשה בבני ברק, שלא פסח גם על פרדס כץ. הייתי צריכה לנסוע לעבודה. הוגדרתי עובדת חיונית במסגרת שני פרויקטים, שאני עושה עבור שירותי בריאות כללית ובית חולים הדסה עין כרם, ולמרות שהיה לי אישור מיוחד, המשטרה חסמה את הגישה מעבר לרדיוס של 50 מטרים מהבית ולא נתנה לי לצאת מהעיר".
"היו גם דברים יפים בסגר, אנשים התפללו ברחוב, וזה היה מרגש", היא מספרת. "בניגוד למה ששמעתי, הציבור בבני ברק מאוד ממושמע וקפדני, ברגע שהגורמים המתאימים למגזר הזה נתנו לו את ההנחיות. הם שמרו מאוד על הקשישים ועל האוכלוסיות החלשות. הקורונה חידדה עבורי, שחשובה מאוד הקהילה שבה אתה גר, במיוחד במצבים של חירום כלכלי רפואי או ביטחוני".
מיד בתום הגל הראשון שיווק את הדירה למכירה המתווך סיימון אדרי מרי/מקס פלטיניום. "אם אצל החילונים פשוט מפרסמים דירה ביד2, אצל החרדים זה לא עובד כך", מספר אדרי, מומחה באזור בני ברק. "בדרך כלל הקונים השכיחים הם זוג צעיר מאורס, שהבחור לומד בישיבה, ורק האישה עובדת, והם מגיעים עם תקציב נמוך. מה שחשוב לחרדים זה מרפסת סוכה או אפשרות להקים כזו. אם אין מרפסת סוכה, אין עסקה. אחת השאלות הראשונות היא אם יש אפשרות להרחבה של הדירה, כי המשפחות הצעירות גדלות במהרה. אחרי שבני הזוג רואים את הדירה, מגיעים ההורים, ואחר כך הם פונים לרב עם המספרים של הבניין והדירה כדי לקבל את אישורו".
עו"ד אדוארד וולפוביץ, ראשצ"צ: "לקוח רוצה להיפגש בארבע עיניים"
עו"ד אדוארד וולפוביץ, תושב ראשון לציון השוכר כבר שנים משרד במרכז הוותיק של העיר, החליט לקנות משרד חדש, והחל בחיפושים לפני שפרץ משבר הקורונה. "חיפשתי משרד לקנייה בפרויקט חדש במרכז הארץ, שיהיה מספיק גדול, כך שיוכל לשמש אותי וגם אוכל להשכיר חלק ממנו לעו"ד נוסף", הוא מספר. "הבעיה שבעיר לא נבנה אף פרויקט משרדים חדש בשנים האחרונות, למעט פרויקט עזריאלי ראשונים, שאין בו שטחים לקנייה, רק להשכרה. פרויקטים של קבוצות רכישה פסלתי מראש, כי הסיכון בהם יותר גבוה מההזדמנות.
לדבריו, "במתחם האלף יש אמנם הנחה גדולה למשרדים מהעירייה, אבל המשמעות היא שהמקום יהיה אתר בנייה במשך הרבה שנים. לפני הקורונה נתקלתי בשלט של פרויקט משרדים חדש 'בית גיגיס' של קבוצת שפונדר פדלון ברחוב ילדי טהרן, ליד הסינמה סיטי, והחלטתי לבדוק אותו. הפרויקט כולל משרדים וקליניקות רפואיות בגמר מלא, יש לו כבר היתר בנייה ומדובר ביזם ולא בקבוצת רכישה, לכן הבנתי שהוא מתאים לי. אבל אז פרץ משבר הקורונה והתלבטתי".
"בסוף החלטתי ללכת על זה וקניתי משרד של 73 מ"ר עם מרפסות של 54 מ"ר ללא חניות, כי יש חניה בשפע בסביבה, ב-1.3 מיליון שקל בתוספת מע"מ", הוא ממשיך. "עשיתי את העסקה כי המשרד הוא לשימוש עצמי, אבל גם אם הייתי צריך את כולו להשקעה, היית קונה אותו. נכון שיש אי ודאות ושחברות עוברות לעבוד מהבית ומצמצמות שטחים, אבל זה בעיקר בהייטק. עבודתם של עורכי דין, רואי חשבון או רופאים מחייבת מפגש פרונטלי. בסוף לקוח רוצה לפגוש את עורך הדין שלו בארבע עיניים. לא הכל אפשר לעשות בזום".
