העליון מרחיב את הפטורים וההטבות במס הרכישה והשבח לזוגות נשואים בעת עסקת רכישה או מכירה של דירת מגורים יחידה. כך עולה מהחלטה של בית המשפט העליון שדחתה את עמדת רשות המיסים, כי אין בהפרדה רכושית בין בני זוג כדי להשפיע על מס הרכישה והשבח של משק הבית בעת עסקה. לפסק הדין משמעות כלכלית רחבת היקף לזוגות רבים המחזיקים בדירות מגורים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בית המשפט דן בשיעור המס החל על רכישה או מכירה של דירת מגורים יחידה, כאשר לעורך העסקה יש בן זוג המחזיק בדירה משלו, ובני הזוג שקיים ביניהם הסכם ממון טוענים לקיומה של הפרדה רכושית ביניהם. במוקד הערעור, פרשנות הסעיפים הרלוונטיים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) המורים כי על דרך הכלל, יש לראות ברוכש או מוכר נכס ובן זוגו "כרוכש אחד" או "כמוכר אחד" לעניין הקלות המס במס שבח ומס רכישה.
שלושת שופטי ההרכב נחלקו ביניהם במידת ההפרדה הרכושית הנדרשת על מנת לראות בהם שתי יחידות נפרדות לעניין מיסוי. להכרעה השלכות דרמטיות על זוגות רבים שכן היא מקנה להם כפל של הטבות במס רכישה ובמס שבח עבור דירה יחידה.
דעת הרוב קבעה כי גם אם בהסכם ממון בני זוג מפרידים רק את הבעלות בדירותיהם - ועדיין מקיימים שותפות רכושית בכל יתר ההיבטים - כל אחד מהם זכאי להנות מהקלות המס המוענקות למוכר דירה יחידה. השופט עופר גרוסקופף, מתח ביקורת על הוראת החוק וקבע כי מדובר בהוראה מיושנת שאינה מתאימה למציאות הכלכלית-המשפחתית הנוכחית וציין כי זוהי "הוראה המשקפת לטעמי הסדר אנכרוניסטי, ובלתי ראוי, אשר מוטב היה לעדכנו ברוח הזמן, ולא להותירו כפי שהוא".
לב המחלוקת בין השופטים התמקד בהענקת הפטור למשפחה המתנהלת באופן שוטף כתא משפחתי אחד, אולם מבקשת לערוך הפרדה רכושית בין בני הזוג בנוגע לבעלות על הדירות. גרוסקופף פסק כי "עצם ההתנהלות הכלכלית השוטפת כתא משפחתי אחד, אין בו כדי לשלול את האפשרות לטעון לחריג ההפרדה הרכושית". גרוסקופף הדגיש כי "כל עוד נקבעה ההפרדה בהסכם יחסי ממון ויושמה בפועל, באופן שאינו מאפשר לסווגה כפיקטיבית, מלאכותית או כזו שנזנחה, הרי שיש לכבדה".
השופט יוסף אלרון שהצטרף לדעתו של גרוסקופף הזהיר כי שלילת וצמצום ההטבות תפגע בבני זוג שייפרדו בהמשך הדרך "כאשר פרידת בני הזוג עלולה לערער את האיתנות הכלכלית ממנה נהנו יחד כזוג קודם לכן - וזאת בפרט במצבים שבהם נכסיו של בן הזוג האמיד מבין השניים יוותרו בבעלותו בשל הסכמותיהם במסגרת הסכם ממון". אלרון הזהיר כי "שלילת הקלות מס המגיעות לאחד מבני הזוג רק בשל קיומה של דירה אחרת בבעלות בן הזוג האחר עלולה ליצור עיוותים בהעדפותיהם בעניין החלטותיהם באשר לנכסיהם אם יחליטו בהמשך הדרך להיפרד".
השופט ניל הנדל שנקט בגישה מחמירה וסבר כי במקרים גבוליים יש להוכיח הפרדה רכושית מלאה בכל התחומים נותר בדעת מיעוט. הנדל סבר כי "הנטייה במקרי הביניים תהיה שלא לפטור ממס, אלא אם יציג הנישום ראיות ברורות להפרדה ממשית ועקבית" ברכושם של בני הזוג. באופן זה קבע הנדל כי "במקרים שבהם ההפרדה היא רק ביחס לדירה, ובני הזוג חיים במשק בית-כלכלי משותף ביתר ההקשרים מבלי לנהל הפרדה רכושית, ראוי... לדרוש הפרדה מלאה ביחס לדירה עצמה".
בסיכום הדברים קבע בית המשפט העליון כי במקרים שבהם עלה בידי בני הזוג להוכיח כי הסכם הממון, הקובע הפרדה רכושית ביחס לנכס, נכרת כדין ולא נזנח – יש בכך כדי לסתור את החזקה הקבועה בסעיפים 9 ו-49 לחוק מיסוי מקרקעין בדבר היות בני הזוג יחידה כלכלית אחת לעניין חוק זה - אף אם בני הזוג אינם מקיימים הפרדה רכושית מלאה בכל התחומים אלא רק בעניין הפרדת הנכסים.
"הטבה ניכרת ומשמעותית בהטבות המס"
בית המשפט העליון חייב את רשות המסים בהוצאות של 80 אלף שקל בגין שני הערעורים (40 אלף שקל לכל אחד מהם). את רשות המסים ייצג מטעם פרקליטת המדינה עו"ד יורם הירשברג ואת בני הזוג ייצגו עורכי הדין יצחק מירון ואלעד אלעזר ממשרד מירון בן ציון פריבס ושות' במקרה הראשון ועו"ד אופיר סעדון ומתי אפל במקרה הנוסף.
עו"ד יצחק מירון מסר כי לתוצאות הערעור השפעות דרמטיות על תחום מיסוי הנדל"ן לבני זוג. "בית המשפט העליון הרחיב, הלכה למעשה, את הפטור לזוגות במיסוי דירות – הן עבור מיסוי שבח והן עבור מיסוי רכישה" מסר מירון. "בכך התאים בית המשפט העליון, בצדק רב לטעמנו, את המצב המשפטי הנוהג למציאות הכלכלית הרלוונטית לבני זוג במדינת ישראל בשנת 2021. המשמעות של פסק הדין עבור זוגות המחזיקים או עתידים להחזיק למעלה מדירה אחת הינה דרמטית. פסק הדין עתיד לאפשר חיסכון של מאות אלפי שקלים לזוגות אשר יענו על הקריטריונים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון וייהנו מכפל הטבות מס בהתאם לסיווגם המשפטי. מי שיפנים את השינוי ויחתום באופן מושכל על הסכמים נכונים להפרדת רכוש בהתאם להוראות פסק הדין - יוכל להנות מהטבה ניכרת ומשמעותית בתשלום המס".
