תרשו לי לתמצת לכם את זה במשפט בעל אופי אריתמטי: כל קוניאק הוא ברנדי, אבל לא כל ברנדי הוא קוניאק. קחו יין, תזקקו ותיישנו אותו – וקיבלתם ברנדי. עכשיו קחו את אותו יין, אבל תדאגו לכך שהענבים יגיעו מאחד משישה אזורי גידול שיפורטו פה תכף ומיד - וקיבלתם קוניאק. והמשקה האגדי הזה, שבקבוקים מסוימים ממנו נמכרים בעשרות אלפי דולרים, הגיע לעולם בגלל מקבץ של יינות לא מספיק מוצלחים שחיפשו מה לעשות איתם.
הכל התחיל בטרביאנו (Ugni Blanc). זהו אחד מסוגי הענבים הלבנים הנפוצים ביותר בעולם, אלא שלמרבה הצער היינות הלבנים שנסחטים ממנו הם, במקרה הטוב, בינוניים (הידוע שבהם הוא אורבייטו). ראו הצרפתים שככה, והרי אין שום סיכוי שהם יצרכו ענב בפורמט הרגיל שלו, דהיינו לאכילה, והחליטו לזקק אותו. הם גילו שבזכות המאפיינים הדלים יחסית של הטרביאנו, הוא מזדקק באופן יוצא דופן. מפה לשם, הוא הפך לענב הכמעט יחיד שלגיטימי לעשות ממנו או־דה־וי ("מי החיים" בצרפתית): אותו נוזל פלאי שמערבוב מספר סוגים שלו יוצא קוניאק.
יש כמעט 200 יצרנים שונים של קוניאק, וכולם מחויבים להשתמש בענבים שמגיעים מאחד משישה אזורי גידול -
כולם, כמובן, בצרפת: Borderies, Fins Bois, Bons Bois, ordinaires Bois, Petite Champagne ו־Grande Champagne.
מספר היצרנים הגדול יחסית קצת מטעה: בארה"ב, שוק הקוניאק הגדול בעולם, מכרו בשנה שעברה 55 מיליון ליטר קוניאק. על הבקבוק של 60% מהם היה כתוב "הנסי", ועל 15% נוספים "רמי מרטן". ולמרות המספרים המרשימים האלה וצמיחה שנתית נאה, שוק הקוניאק הוא עדיין בקושי רבע משוק הברבן בארה"ב.
ההצלחה של המשקה בארה"ב היא תולדה של אקט שיווקי. שם הפכו אותו למשקה שמחובר לראפרים ולמוזיקה שחורה, וגם הם שותים אותו מעורבב עם משקאות אחרים, כמו קולה. אפילו לג'יי זי יש מותג קוניאק, DUsse, שטס במעלה נתח השוק. ולמרות זאת, אני לגמרי משוכנע שהמזקקים של פעם היו מעדיפים לשכב בעצמם בתוך חבית עץ, מאשר לראות את המשקה האגדי שלהם נמהל בקרח או במשהו חמור מזה.
רוב מותגי הקוניאק הגדולים בעולם ותיקים מאוד. מזקקת מרטל איתנו מאז 1715 וחוגגת 305 שנים, הנסי מ־1765 ורמי מרטן מאז 1724. אולם באופן מפתיע, הצרפתים לא ממש מתים על קוניאק. למעשה, באופן יחסי לגודל האוכלוסייה הם שותים קוניאק בדיוק כמו שאר העולם, ושותים יותר ויסקי סקוטי למשל. למה? יש מספר גרסאות לסיבה, אבל תרשו לי להשאיר אתכם עם אחת: הצעירים הצרפתים לא רוצים לשתות מה שההורים שלהם שותים. ואם ההורים שלהם שתו קוניאק בסוף ארוחה, בכוס בלון מחוממת מול אח מבוערת, אז להם בא משהו קצת יותר פשוט, כמו ויסקי או וודקה או בירה. ולמרות זאת, החלטנו להקריב את החיך שלנו על מזבח המורכבות.
בן כמה הקוניאק שלכם? המדריך המזוקק
גיל הקוניאק נקבע לפי המרכיב הצעיר ביותר בבלנד שלו, אז אם בקוניאק שלכם יש גם זיקוק שיושן 8 שנים וגם כזה בן שנתיים, הוא ייחשב קוניאק בן שנתיים.
דירוג האיכות, שהוא בעצם דירוג היישון, הולך כך: (VS (Very Special: תזקיק שהמרכיב הצעיר שבו בן לפחות שנתיים
(VSOP (Very Superior Old Pale: בן 4 שנים
Napoleon: בן 6 שנים
(XO (Extra Old: בן 10 שנים
(XXO (Extra Extra Old: בן 14 שנים, ובדרך כלל גם אקסטרא אקסטרא יקר
בהנסי, הקוניאק הנמכר בעולם, לוקחים ברצינות את תהליך ערבוב התזקיקים. צוות הטועמים שלהם (איזה תפקיד, אה?) דוגם 10,000 תזקיקים שונים כל שנה, תוך הקפדה על תהליך זהה מדי יום: אותה שעה (11 בבוקר), אותו סוג כוס ואותם מים שנלגמים לצד התזקיק. במזקקה טוענים שרק אחרי 10 שנים בתפקיד מותר לטועמים להגיד את דעתם בקול רם. מה מחפשים בטעימה הזאת? עקביות. ערבוב תזקיקים שיביא פעם אחר פעם את אותו טעם. בימים אלה מוציא היצרן מהדורה מוגבלת של ההנסי VS (כאן בתמונה), והם מקפידים לציין שהנוזל עצמו לא השתנה, אלא רק עיצוב הבקבוק.
ה־VS הצעיר של הנסי הוא הקוניאק הנמכר ביותר בעולם, ערבוב של כ־40 סוגים שונים של או־דה־וי, ורבים משתמשים בו בתור מרכיב בקוקטיילים שונים. אני לא שייך לרבים האלה: תנו אותו בכוס סניפטר עם קוביית קרח אחת, וסימנתי וי בקטגוריית ה"לא בא לי לשבור את הראש מה לשתות היום". אגוזי, חלק וקל לשתייה.
Hennessy VS, 139 שקל
אם אתם במצב רוח קצת יותר רציני,
ה־VSOP של הנסי הוא VS עם מערכת כריזה: כל הטעמים מובלטים משמעותית, בעיקר עץ ופירות ווניל. דעתי המקצועית, המנומקת והמנוסחת: משהו משהו.
Hennessy VSOP - המחיר 239 שקל
שמעתם פעם על Meukow? גם אני לא. ובכלל, אם הייתם שואלים אותי אז השם נשמע רוסי יותר מצרפתי, ולא סתם: האחים מיוקוב מאזור שלזיה נשלחו לצרפת על ידי הצאר אלכסנדר השני, כדי לאבטח את אספקת הקוניאק אליו. דבר הוביל לדבר, והשניים הקימו את בית הקוניאק הזה ב־1850 ובשלב מסוים החליטו לספק קוניאק גם לשאר העולם.
המיוקוב VS הוא נקודת פתיחה מוצלחת למדי. במחיר הזה אתם מקבלים קצת עץ, לימון ועור, ואם כל זה לא מספיק לכם אז אתם מקבלים גם פנתר שחור על הבקבוק. ומי לא רוצה פנתר שחור על הבקבוק שלו?
מיוקוב VS - המחיר 110 שקל
האח הבוגר של ה־VS הוא כבר קפיצת מדרגה רצינית של טעמים: ניחוח פרחוני וקרמלי, חלק מאוד לשתייה. המלצתי היא להוסיף לו מעט מים או קוביית קרח קטנה כדי שייפתח.
מיוקוב VSOP - מחיר 215 שקל
אם הקשבתם בפתיחת הטקסט הזה, אתם כבר יודעים שמרטל הוא בית הקוניאק העתיק בעולם. ואם אתם עושים משהו כל כך הרבה זמן, כנראה שאתם עושים אותו טוב: חלק מהאו־דה־וי במרתפי מרטל מתוארך ל־1830, אם כי הסיכוי שתטעמו אותו נמוך למדי. כמעט כל הקוניאק שמיוצר במרטל מיועד לייצוא, ולשמחתי הרבה חלק ממנו מגיע גם לארץ הקודש.
ה־VS שלהם, צהבהב־בהיר לימוני ומעקצץ מעט, הוא קוניאק עם הרבה אופי. יש בו גם מרירות נעימה מסוימת, ובניגוד לרוב
ה־VS־ים בעולם, שמיושנים שנתיים, הוא מיושן 5-7 שנים. תמורה אדירה לכסף.
מרטלVS - מחיר 129 שקל
זהו עדכון ראשון מזה 50 שנה לגרסת ה־VSOP הקלאסית של בית הקוניאק, והוא נקרא "חבית אדומה" בגלל שהקוניאק מיושן בחביות עץ בעלות צבע אדום וב"גיל העמידה", כי כבר השתמשו בהן כדי ליישן קוניאק בן שנתיים עד שמונה. הצבע האדום הזה מחלחל גם לקוניאק עצמו, שמלא בטעמי משמש ומלון פרחוניים. וחוץ מזה, תראו איזה יופי הבקבוק מעוצב.
מרטלVSOP - מחיר 225 שקל
לא מעט חובבי אלכוהול מקומיים מקפידים על כשרות, ואם אתם כאלה אז בטח גיליתם לבד שהיצע הקוניאקים הכשרים (בניגוד לוויסקי, למשל) מצומצם למדי. בכל אופן, עכשיו אפשר למצוא בארץ את Dupuy, שנושא בבקבוקו חלק גדול מהטעמים שהתרגלנו לקבל מקוניאק: טופי, וניל מתובלן, מעט עץ. ה־VS הדבשי הזה הוא קוניאק קל מאוד לשתייה, אבל עדיין יש בו את האלגנטיות הצרפתית שתוכלו למצוא לא מעט ממנה פה מסביב.
Dupuy VS - מחיר 150 שקל
הבקבוק הירקרק של רמי מרטן הוא סמל ליוקרה ממש כמו מותגי מכוניות ואופנה שמונחים על המדף העליון. לוגו הקנטאור, שחציו סוס וחציו אדם, הפך מזוהה כל כך שאף אחד כבר לא חושב לשאול מאיפה הוא הגיע (קשת הוא המזל של רמי מרטן, נכדו של מייסד המזקקה ומי שאחראי לפריצה הגדולה שלה). כל האו־דה־וי בקוניאקים של רמי מרטן מגיעים משני אזורי הגידול היוקרתיים ביותר בקוניאק: גרנד ופטיט שמפיין, וכמעט 1,000 מגדלי יין תורמים לבלנד, מה שמוסיף להילה היוקרתית של הרמי.
כיאה לאופיו היוקרתי של המותג, לרמי מרטן אין גרסת VS, ו"הרמה הבסיסמרית" ביותר, ואחד הקוניאקים האייקוניים ביותר בעולם, הוא
ה־VSOP. כבר ראיתי המון הצעות לקוקטיילים איתו - היצרן עצמו ממליץ, למשל, על רמי ג'ינג'ר, אבל ברשותכם אני אלבש את פרצופו של רמי הנכד אם הוא היה שומע הצעה כזאת. קחו אותו כמו שהוא (אפילו בצ'ייסר הוא עובד מצוין), ותהנו מקוניאק רב־שכבתי, פירותי, פרחוני ואלגנטי.
רמי מרטן VSOP , מחיר 215 שקל
בין ה־VSOP ל־XO שתלו רמי את ה־1738 Accord Royal - רישיון נדיר שנתן המלך לואי ה־15 לרמי מרטן לשתול כרמים חדשים לאחר שהתרשם מאיכות הקוניאק יוצאת הדופן. הקוניאק המעוטר הזה, מחווה לרישיון ההוא, הוא מופת ריבתי עם טעמי עץ מופגנים ומורכבות נפלאה. גם כאן, נא להיצמד לבריף ולשתות אותו בלי כלום. מקסימום טיפונת סודה.
רמי מרטן 1738, 275 שקל
יחסית לחברים במרטל, מזקקת רולנד ברו היא שחקן חדש על מגרש הקוניאקים - איתנו בסך הכל קצת יותר מ־50 שנה. רולנד ברו רכש מזקקה קטנה בכפר מויסאנס בלב קוניאק, וסיפק תזקיקים לבתי הקוניאק שפזורים באזור וגם פה בכתבה. ברו היה פרפקציוניסט, ולקח זמן רב עד שהתזקיקים היו טובים מספיק בעיניו והוא החליט לעשות קוניאק משלו. היה שווה לחכות: ה־VS הצעיר קליל ומלא בטעמי ליים. קוניאק עדין שממש כדאי לאכול משהו נחמד לידו.
Roland Bru VS - מחיר 139 שקל
ה־VSOP הדבשי מאוזן ומינרלי, וגם בו מורגשת נגיעה לימונית. הוא מיושן בעץ אלון צרפתי, ובעלי האף הרגיש יוכלו לחוש גם בריח שקדים עדין ועור. קוניאק מאוד מעניין ומורכב.
Roland Bru VSOP - מחיר 219 שקל
טעימת הקוניאק הנוכחית הוקדשה לקוניאקים מסדרות הבסיס - כמה שקוניאק יכול להיות בסיסי - אבל מבית הקוניאק Gautier הגיע אלינו ה־XO והיה קשה סתם להשאיר אותו סגור. משפחת גוטייה, שבמאה ה־17 הייתה בעליו של יער ולכן גם פיתחו חיבה עמוקה לעץ אלון, כינו את עצמם "שליטי היער" בצרפתית עתיקה. צרפו לזה את העובדה ששרל גוטייה התחתן עם בתו של יצרן יין, ואת זה שיש במשפחה הבנה עמוקה בעץ ואיך ליישן אותו - והופ, נולד לו בית קוניאק מפואר. ואיך
ה־XO, אתם שואלים? ובכן, ריח תפוחי נהדר ומעט מתובל, קל לשתייה באופן מפתיע עם טיפונת פלפל וסיומת ארוכה. מאוד מאוד מוצלח.
Gautier XO - מחיר 350 שקל
