ראש הממשלה בנימין נתניהו יכנס מחר (שלישי) את קבינט העל הכלכלי לדיון בתוכנית הכלכלית שאותה פרסם ב-24 בינואר ושבה כלולים מענקים לשבעת העשירונים התחתונים ולכל הילדים. כדי לאשר את התוכנית דרושה הסכמת ראש הממשלה החליפי, בני גנץ, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. לדיון הוזמנו רה"מ החליפי גנץ, שר האוצר ישראל כץ והשרים אורית פרקש ועמיר פרץ.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התוכנית הכלכלית זכתה לביקורת רבה כאשר נטען, בין השאר היום, על ידי גנץ, כי מדובר בתעמולת בחירות. כמו כן התריע כבר היועץ המשפטי לממשלה כי חלק מהסעיפים בתוכנית לא יוכלו להתבצע בעת מערכת בחירות, שכן היא כוללת תשלומי כספים לבוחרים.
השרה אורית פרקש אמרה הערב ל-ynet כי בישיבת הקבינט יובהר מהם הסעיפים שמהווים סיוע אמיתי למי שמצויים במצוקה כלכלית ושניתן יהיה על סמך ייעוץ משפטי לאשרם. "אם יש בתוכנית סעיפים המסייעים לעסקים ולאזרחים שאינם מהווים תעמולה - נסכים להם".
על פי התוכנית - הדומה להפליא לתוכנית המענקים לכל אזרח מראשית חודש אוגוסט - יקבל כל בוגר עד לעשירון השביעי (שכר ברוטו של 13,050 שקל לחודש) 750 שקלים. הורים לילדים עד העשירון השביעי יקבלו מענקים של 500 שקלים לכל ילד, ואלה יוגבלו עד לילד החמישי.
כשפורסמה התוכנית, לא כל בכירי משרד האוצר ידעו מראש כי נתניהו וכץ צפויים להציג באופן פתאומי את התוכנית הכלכלית, שרק את חלקה גיבשו במשרד האוצר ושמטרתה, על פי שר האוצר, "לסייע למשק ביציאה ממשבר הקורונה". התוכנית כוללת סיוע לעצמאים ולשכירים כאחד.
מדובר בתוכנית כלכלית נרחבת הכוללת 30 סעיפי סיוע למשק ולאזרחים. בכירי משרד האוצר התנגדו לתוכנית שיזם השר כץ ובחלק מפרקיה, כמו בפרק המענקים למשל - כלל לא שותפו. גם נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, לא קיבל מידע על התוכנית לפני פרסומה ולא השתתף בגיבושה.
את תוכנית המענקים החדשים לכל אזרח יזם ראש הממשלה, ובכירים במשרד האוצר אמרו עם פרסומה כי "לא יעלה על הדעת שנחזור על הטעות הזאת בפעם השנייה, גם אם הפעם היעד הוא רק המשתייכים לשבעה העשירונים התחתונים".
אולם, במשרד האוצר תמהו גם כיצד ניתן יהיה לאתר את שלושה העשירונים העליונים, באין בישראל חובת דיווח כללית למס הכנסה. "זאת תוכנית שחלקה כלל לא ניתן לביצוע", אמר גורם במשרד האוצר.
ההודעה על עצם קיום מסיבת העיתונאים ב-24 בינואר יצאה מהליכוד ולא מהאוצר, ולכן נטען שמדובר בצעד פוליטי. למרות זאת מנסים כעת ראש הממשלה ושר האוצר להשיג את הסכמת בני גנץ.
היועץ המשפטי לממשלה התריע כאמור לפני שלושה שבועות במכתב ששיגר לשר האוצר כץ, כי יש להימנע בימים אלה מחלוקת כספים העלולים להיטיב עם ציבור הבוחרים ויש לשקול היטב את סעיפי התוכנית. על כך השיב שר האוצר ישראל כץ כי אין כלל מקום שהיועץ המשפטי לממשלה יתערב בנושא זה, ושאל: "מה הוא רוצה? שהעצמאים והשכירים הנאנקים תחת העול הכלכלי יחכו עד אחרי הבחירות לסיוע שהם זקוקים לו?".
עיקרי הסעיפים בתוכנית שתובא מחר לממשלה:
עסקים עם מחזור של 18 אלף עד 300 אלף שקל יקבלו מענק של 8,000 עד 15 אלף שקל, בהתאם למימדי הפגיעה. עסקים מעל 300 אלף שקל יקבלו מענק ממוצע של 30 אלף שקל.
כמו כן יינתן תמרוץ להחזרת מובטלי קורונה ותיקים לעבודה. מי שקיבל דמי אבטלה במשך 80 ימים מתחילת הקורונה עד סוף 2020 ויחזור לעבודה בתוך ארבעה חודשים, יקבל בחודש הראשון מענק בשווי דמי האבטלה, בחודשים השני והשלישי מענק השלמת שכר ובחודש הרביעי שוב מענק בשווי דמי האבטלה.
מעסיק שיחזיר מובטל ותיק לעבודה יקבל מענק מיוחד. כמו כן תהיה תוספת מענק בשווי של 500 מיליון שקל לנכים.
תשלומי מס ערך מוסף ייפרסו לשישה חודשים. כמו כן תהיה הקלה בהחזרי ההלוואות, ודחיית התשלום על הקרן בשנה נוספת. בנוסף תהיה הארכת החזר הלוואות לעסקים בסיכון גבוה.
עוד כלולה בתוכנית הצעה למתן דמי אבטלה לעצמאים, מתוך קופת הפנסיה שלהם.
על פי התוכנית תהיה הארכה של התקופה המרבית להחזרת הלוואות בחצי שנה ויוגדל היקף ההלואה המרבית שעסק יוכל ליטול. תקופת ההחזר המרבית תוארך מעבר לחמש שנים.
ההערכה של פוליטיקאים וגורמים משפטיים היא שהסיכויים לאישור התוכנית במלואה, חמישה שבועות לפני הבחירות, נמוכים מאוד. ייתכן שאחדים מסעיפיה יאושרו אם גנץ ומנדלבליט יסכימו לכך, כפי שאמרה השרה פרקש ל-ynet.