יצירת המופת הקולנועית "המטריקס" הפגישה אותנו עם דמותו של ניאו, הנבחר, האיש שהשתחרר מכבלי המציאות המדכאת ולא נותן לאף אחד לעצור אותו, בטח לא לסוכנים המעונבים של הממסד שאורבים לו בכל פינה. קריאה יצירתית בדו"חות הכספיים של חברת התוכנה מטריקס הנסחרת בבורסה בתל אביב מעלה כמה קווי דמיון בין ההתנהלות של ניאו, מנהיג המחתרת האנטי־רובוטית, לבין מוטי גוטמן, מנהיג חברת ההייטק מהרצליה, שאותה הוא מנהל מאז שנת 2000.
גוטמן סיים את שנת 2023 עם שכר בעלות של 21.4 מיליון שקל, מתוכם 10.4 מיליון שקל עלות האופציות לאותה שנה. מדובר בעלייה של 25.5% לעומת עלות שכרו בשנת 2022. חישוב פערי השכר בחברה מגלה כי גוטמן הגיע בשנת 2023 לעלות שכר גבוהה פי 91.8 מהעובד הממוצע (אופן החישוב מופיע בעמוד זה). בחינת נתוני השנים הקודמות מגלה כי פערי השכר בין גוטמן לעובד הממוצע בחברה בתהליך נסיקה מרשים במיוחד, ועמדו בשנת 2022 על פי 78.6, ובשנת 2021 על פי 54.7.
הרציונל של בדיקת הפערים בחברות הוא לבחון אם העושר מתחלק באופן סביר בין כל העובדים ולא נשאר רק בצמרת. כמו גם לבדוק אם העושר של החברה לא נובע מעושק של העובדים שנמצאים בתחתית הפירמידה.
בדומה לניאו, הנבחר הקולנועי, גם את גוטמן ניסו כל מיני אנשים לעצור בדרכו לגבהים חדשים. במקרה של מטריקס מהרצליה מדובר בבעלי המניות של החברה, שהתנגדו לאישור שכרו של גוטמן בכמה הזדמנויות. גוטמן לא נזקק לשום כוחות על־טבעיים באישור שכרו: הכוח שנחלץ לעזרתו כנגד בעלי המניות היה דירקטוריון החברה, שניצל את סמכותו ואישר פעם אחר פעם את עלות שכרו של גוטמן בניגוד לעמדת אספת בעלי המניות.
בסוף דצמבר 2022 אישר הדירקטוריון את הגדלת עלות שכרו של גוטמן על אף התנגדות בעלי מניות המיעוט באספה, וגם בסוף 2019 בחר הדירקטוריון לאשר מדיניות תגמול מעודכנת בחברה על אף התנגדות אותם בעלי מניות מיעוט. תהליך דומה קרה עם אישור הסכם השכר של גוטמן בתחילת 2018, בעלי המניות אמרו לא, והדירקטוריון הפך את ההחלטה.
יו"ר דירקטוריון מטריקס הוא גיא ברנשטיין, ולצדו יפית קרת, פנחס גרינפלד ואליעזר אורן. בחודש שעבר הצטרף לדירקטוריון גם היזם טל ברנח, שנכנס במקומו של איתיאל אפרת, לאחר שהמוסדיים לא אישרו את הארכת כהונתו משום שסייע לאשר את תנאי שכר המנהלים בחברה.
כאשר עשו זאת חברי הדירקטוריון בסוף 2022, הם נימקו זאת בתרומה הייחודית של גוטמן לחברה ובצורך לשמר אותו. הם ציינו כי השוואת שכרו של גוטמן לחברות מקבילות בישראל מעלה כי שכרו חורג מהנורמה, אבל אם משווים את עלות שכרו לחברות מקבילות בארה"ב, הרי שעלות שכרו נמצאת בטווח המקובל.
בממלכה של גוטמן יש 11,200 עובדות ועובדים. לפי נתוני החברה, 51% מהעובדים הן עובדות, כלומר נשים. שיעור שילוב הוא נתון יפה, השאלה עד כמה אותן נשים מצליחות להשתלב בין מקבלי השכר הגבוה בחברה. הדו"ח של החברה לא מתייחס לשאלה זו באופן מקיף, אך טבלת מקבלי השכר גבוה בחברה מציגה את גוטמן לצד ארבעה גברים. עלות שכרו של גוטמן לפי טבלה זו גבוהה פי 5.3 משל הבא אחריו - זיו מנדל, סמנכ"ל בכיר ומנהל אשכול. מנדל, שזכה לעלות השכר השנייה בגובהה בחברה בשנת 2023, סיים את השנה עם שכר בעלות של כ־4 מיליון שקל.
מצגת המשקיעים של מטריקס מציגה שיפור עקבי בתוצאות הכספיות של החברה. ההכנסות ב־2023 צמחו ב־12% ל־5.2 מיליארד שקל; הרווח התפעולי, בנטרול רווח הון חד־פעמי, עלה ב־12.2% ל־393 מיליון שקל; והרווח הנקי המנוטרל טיפס ב־6% ל־247 מיליון שקל. אין ספק שלהנהלת החברה יש במה להתגאות. השאלה עד כמה 11,200 העובדות והעובדים אכן זוכים לתגמול הולם עבור חלקם בהצלחה. במקרה של גוטמן, קיים מנגנון ישיר בין תוצאות החברה לכסף שנכנס אל חשבון הבנק שלו: הבונוס השנתי שלו עומד על 3.25% מהרווח הנקי בנטרול רווחי הון וכן 5% מרווחי ההון ככל שישנם.
רכיבי המזומן בעלות שכרו של גוטמן הביאו אותו לעלות שכר חודשית ממוצעת (בנטרול אופציות) של 915 אלף שקל בחודש. העובד/ת הממוצע/ת בחברה קיבל/ה באותה תקופה שכר בעלות חודשית של 19.4 אלף שקל. היות שעובדי החברה מועסקים בחוזים אישיים, יכולתם לקבל תגמול הולם מותנית בין השאר בכישורי המשא ומתן האישיים שלהם.
פרק ההון האנושי בדו"חות החברה לא מספר על מנגנון הצמדה כלשהו. כן נכתב שם כי "העובדים העוסקים במכירות זכאים למענקים על פי תרומתם ומכירותיהם. בנוסף, החברה משלמת לחלק מהעובדים בונוסים על בסיס יעדים ייחודיים אישיים המעודדים יצירתיות ומצוינות ארגונית".
נקווה כי עובדים ששכרם לא צמוד לתוצאות החברה יקבלו השראה מהסכם ההעסקה של גוטמן, וידרשו אף הם מנגנון דומה. לפחות עבורם מנגנון האישור להסכם העסקה חדש פשוט הרבה יותר, ולא דורש אספת בעלי מניות.
כך נבדק הפער
חישוב פערי השכר מתבסס על מספר נתונים פומביים בדו"חות הכספיים השנתיים של החברות בבורסה: עלות שכר הבכירים שמפורטת בתקנה 21 לדו"ח, המציגה את עלות שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה בארגון (ולפעמים נוספים); עלויות השכר של החברה שמפורטות בסעיפי ההוצאה בדו"ח רווח והפסד; מצבת העובדים שמפורטת בפרק ההון האנושי בדו"ח ברנע. בעזרת הנתונים מתבצע חישוב פערי השכר על ידי חילוק עלויות השכר של דו"ח רווח והפסד במספר העובדים, תוך נטרול כמות ועלות שכר העובדים הבכירים בתקנה 21. כך מתקבל נתון עלות השכר הממוצע בחברה. לאחר מכן נבחן הנתון הזה לעומת עלות השכר של מקבל השכר הגבוה בארגון, והתוצאה היא פער השכר בחברה.
