המחסור בידיים עובדות בענף הבנייה: השבוע דיווחה רשות האוכלוסין וההגירה כי מעל כ-2,000 עובדים המיועדים לענף הבניין נחתו בישראל, מרביתם מהודו וכ-50 עובדים מסרי לנקה. עד כה נכנסו לארץ כ-2,850 עובדים זרים בהסכמים פרטיים, כ-2,200 עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים ועוד כ-9,000 עובדים במסלולים נוספים, למשל דרך חברות ביצוע זרות שעובדות כאן ועובדים שחזרו מחופשות, וזאת בטרם הגעתם של העובדים החדשים השבוע.
סקר שנערך לאחרונה על ידי מכון מדגם וד"ר מינה צמח עבור המרכז להגירה בינלאומית (CIMI) ורשות ההגירה והאוכלוסין בחן את ממוצע שכר העבודה החודשי של העובדים הזרים שהגיעו לישראל. מהסקר עולה כי עובדי הבניין הזרים משתכרים פי 3.1 מהשכר בארץ מוצאם. על פי הממצאים, ממוצע שכר עבודה חודשי של העובדים מסין הוא 14,196 שקל (4,579 דולר); של העובדים ממולדובה הוא 9,139 שקל (2,948 דולר); ושל העובדים מאוקראינה 8,765 שקל (2,827 דולר).
עוד עולה מהסקר כי העובדים מעבירים את רוב שכרם למשפחות במולדת. החלק המועבר למשפחות הוא כ-86% מההכנסה בקרב העובדים מסין, 63% מההכנסה בקרב העובדים מאוקראינה, וכ-55% מההכנסה בקרב העובדים ממולדובה.
בדיון שערכה אתמול (ב') הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים של הכנסת, בראשות ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), בנושא העובדים הזרים נטען כי עובדים זרים שהגיעו לעבוד בענף הבניין לא עברו את תהליך המבחן והמיון, מה שגרם להגעת עובדים לא מקצועיים. הטענות של הקבלנים נשמעו כלפי עובדים שהגיעו מהודו.
טענות אלה כבר נשמעו בתקופה האחרונה, כפי שפורסם ב-ynet, על רקע אחד הסעיפים בהצעת ההחלטה של משרד ראש הממשלה לגבי הגדלת מכסת העובדים הזרים שיכולים להגיע לישראל שאושרה לפני כשבועיים. לפי ההחלטה, ניתן להביא עובדים זרים לענף הבנייה ללא מבחנים בארץ המוצא, אלא על בסיס הצהרת המעסיק שהעובד מתאים לתפקידו. גורמי מקצוע בשטח מתחו ביקורת על סעיף זה, וטענו כי חלק מהפועלים הזרים שכבר הגיעו לישראל בתקופה הנוכחית אינם מכירים את אופי העבודה באתרי הבנייה.
בפתיחת הדיון נציג משפחות החטופים גיל ורד אמר: "החיים נמשכים, אסור לנו להתרגל לכך שהחטופים חוזרים בארונות". הוא פנה לחברי הכנסת ושאל: "האם אתם עושים מספיק? האם עשיתם הכול, כאילו ילדיכם היו חטופים בעזה?" יו"ר הוועדה הגיב לדבריו ואמר: "אין אדם עם לב פועם שחולק עליך".
מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון, מיכל ארן, טענה כי הטענות על חוסר מקצועיות של העובדים ההודים נשמעת רק לגבי העובדים שמגיעים בהסכמים הבילטרליים (הסכמים מול מדינות) ולא כאלו שהגיעו באופן עצמאי (במסגרת הסכמים פרטיים). "אין לנו נתונים על מספר התלונות. לדעתי העובדים ההודים נמצאים פה מעט זמן כדי לקבל החלטות. אף שאנו לא ממיינים על בסיס שפה, ההודים לא יודעים לדבר אנגלית, עובדה שמהווה חסם", אמרה.
ח"כ רביבו פנה לתאגידי כוח אדם זר בענף הבניין וכן לקבלנים: "אני פונה לתאגידים ולקבלנים שהעסיקו עובדים לא מקצועיים או שלא עברו תהליך מיון, שיפנו לוועדה או למשרד השיכון עם פרטי העובד. אם יתברר שעובד הגיע לכאן בטעות כעובד בניין, העובד יעזוב את הארץ וההגעה של עובד אחר, תהיה בתיעדוף גבוה. אני מציע שמשרד השיכון יקיים בדיקה רנדומלית של העובדים בשטח כדי לבחון את המקצועיות של העובדים. לבחון אותם במבחן זהה למבחן שהעובדים עברו בארץ מוצאם. אם יתברר שיש ממש בטענות, הנושא דורש חקירה".
ח"כ ששון גואטה (הליכוד) אמר לנציגי משרדי הממשלה: "אני לא מבין למה נתפסתם על העובדים מהודו, הם לא יודעים לעבוד. קיימת מצוקה של עובדים. הענף תקוע, שוק הבנייה מתרסק. בואו ננסה לסייע לענף ונייבא עובדים מקצועיים".
נציג רשות האוכלוסין וההגירה, ישי לוי, אמר: "מאז 7 באוקטובר הגיעו ארצה 13,742 עובדים זרים לענף הבניין, כ-200 מהם מטורקיה". ח"כ רביבו השיב: "אלו 200 עובדים יותר מדי. הגיע הזמן שנפסיק את ההתחסדות והתקרנפות הזאת. שיפנו לארדואן שימצא להם תעסוקה. אחד מבעלי החברה הוא אח של נשיא טורקיה".
ח"כ רביבו מתח ביקורת על התנהלות משרד השיכון ואמר לנציגי המשרד: "המדינה מתרסקת, איך אתם ישנים בלילה? כמה אני יכול להיות דיפלומט. תענו לפניות. מאיפה הזחיחות הזו? אני אראה לכם פניות של תאגידים שלא נענו חודשיים. אתם לא עונים לטלפונים, גם לא להודעות שאני השארתי לכם. אתם לא אשמים. מנכ"ל משרד השיכון, שר השיכון וראש הממשלה אשמים. עד שלא יחליטו לנער את כל כשלי התחום, נמשיך להתרסק. הגיע הזמן שהמערכת תתעורר".
בעקבות הפרסום, יו"ר המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה CIMI, ארנון מנטבר, הגיב לדבריה של נציגת משרד השיכון ומסר: "העובדים הבילטרליים עוברים מבחני התאמה מקצועית בארץ המוצא ומקצועיותם והתאמתם לעבודת בניין אינה מוטלת בספק. האחריות המקצועית על התאמת הפועלים לעבודתם היא של משרד הבינוי והשיכון, שמפעיל לצורך קביעת ההתאמה המקצועית את שירותי התאחדות בוני הארץ, שבידיה הסמכות לקבוע מי מתאים מקצועית לעבודה בישראל". מנכ"ל המרכז, אלון אקרמן, הוסיף כי "צוות משותף למרכז להגירה ולרשות ההגירה והאוכלסין מבצע בנוסף למיונים ולמבחני ההתאמה פעולות אוריינטציה לעובדים, במסגרתם מקנים לבאים הרגלי התנהלות בארץ".
