בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגישה אם לארבעה על החלטה הדוחה את בקשתה לקבל משמורת על כל ילדיה. השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן ויעל מושקוביץ קבעו שהמשמורת על שלושה תהיה של האב, כשאחת מהם תעבור לפנימייה, ורק בת אחת תתגורר אצל האם.
בני הזוג נישאו לפני כ-16 שנים והמשפחה התגוררה בשומרון עוד פרוץ הסכסוך בין ההורים, שכלל בין היתר האשמות באלימות, התעמרות ואיום ברצח מצדו הבעל. בעקבות זאת הם נפרדו - האם עברה עם בתה הבכורה לירושלים, בעוד האב נותר לגור בבית עם שלושת הילדים האחרים.
בינואר האחרון קבע בית המשפט למשפחה בפתח תקווה שהאחריות ההורית על הילדים תישאר בחלוקתה הנוכחית – כלומר הבכורה אצל האם והיתר אצל האב. קביעה זו נעשתה על רקע עמדת גורמי המקצוע שלפיה האם מסיתה את ילדיה נגד אביהם ומעלה נגדו טענות לאלימות כלפיהם.
אלא שבפועל, בית המשפט קבע שלא הוכחה כל אלימות מצד האב כלפי הילדים. בפסק הדין נכתב שניתן משקל רב מדי לעברו של האב כנער גבעות, ופחות משקל להווה שלו כאדם ערכי שאוהב מאוד את ילדיו, יעשה הכול עבורם, מעוניין להיות עמם בקשר ופוחד לאבד אותם. לצד זאת, כשבועיים לאחר מתן פסק הדין הוחלט להכניס את אחת הבנות שבאחריות האב למרכז חירום על מנת לנתק אותה מהסכסוך בין הוריה, עד להחלטה שיפוטית אחרת.
בינתיים הגישה האם את הערעור למחוזי. לטענתה היא לא מסיתה את ילדיה נגד אביהם, ובית המשפט טעה כשהפריד בין הילדים כך שיש להעביר את כולם לאחריותה. מנגד טען האב כי מדובר ב"אם מנכרת" הפועלת ללא לאות לנתק אותו מילדיו ואין לקבל את דרישותיה.
ואכן שופטי המחוזי קבעו שהתנהלות האם אינה מצדיקה להיעתר לבקשתה, וכתבו: "מסקנת כל הגורמים המטפלים, רשויות הרווחה ורוב המומחים היא חד משמעית, ולפיה המערערת מערבת את הקטינים בסכסוך... ומסיתה אותם כנגד המשיב".
הם הביעו צער על כך שמאז ינואר לא פגשה האם בשני ילדיה הגרים אצל האב, בנימוק שהיא מפחדת לנסוע בכבישי השומרון. אלא שהוכח כי השניים גרים בתנאים נאותים, וגורמי המקצוע העידו שהם מצאו שלווה במגורים אצל אביהם בשומרון, וכי הם מטופלים על ידו היטב.
לגבי הבת הבכורה, השופטים מחו על כך שהאם עשתה דין לעצמה ולקחה אותה להתגורר עמה בירושלים, אלא שלדבריהם מדובר ב"מעשה עשוי" שאין מקום להתערב בו כעת. אשר לבת השוהה במרכז החירום קיבלו השופטים את המלצת גורמי המקצוע להוציאה משם למסגרת חוץ ביתית בפנימייה, תוך מתן האחריות ההורית עליה לאב. משמעות קביעת המחוזי היא למעשה הפרדת האחים בין אימם, אביהם והפנימייה. האם חויבה בהוצאות האב בסך 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד לוסי מאיר
• ב"כ האם: לא צוין
• עו"ד ליטל לומברוזו אסרף עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין